12 הרוגים בלילה: רוסיה תקפה את קייב, בוריספיל והגבול עם רומניה

בלילה שבין 31 באוגוסט ל-1 בספטמבר 2026, רוסיה ביצעה מתקפת טילים ומזל”טים מסיבית על אוקראינה. מאחורי המספר של 12 הרוגים – עובדי רכבת בקייב, בניין מגורים בבוריספול, מצילים פצועים והתקפה ישירות בגבול עם מדינה של נאט”ו.

מחבר: R.Verter

בלילה שבין 31 באוגוסט ל-1 בספטמבר 2026, רוסיה ביצעה מתקפת טילים ומזל”טים משולבת על אוקראינה. לפי הנתונים שהביא בבוקר ולדימיר זלנסקי, נהרגו 12 אנשים, ביניהם אזרח הודו, ועשרות נפצעו. ההשלכות החמורות ביותר נרשמו בקייב ובמחוז קייב, אך ההתקפה פגעה גם בדרום ובמזרח המדינה.

התקפת הלילה על קייב ב-1 בספטמבר, המכה על בוריספול, הפגיעה במתחם הרכבת וההתקפה על נקודת המעבר “אורלובקה” בגבול עם רומניה – אינן חדשות נפרדות ולא קשורות, אלא חלקים ממבצע מסיבי אחד. לכן המספר היבש של ההרוגים כאן לא מסביר הרבה: באזורים שונים רוסיה פגעה בו זמנית ברכבת, בבנייה למגורים, בתשתיות גבול ובאתרים שכבר יצאו אליהם מצילים.

כוחות האוויר של אוקראינה דיווחו על 218 מזל”טים וכמה סוגי טילים. הכיוונים העיקריים של המכה היו מחוזות קייב ואודסה. לפי הדיווח של מערכות ההגנה האווירית בבוקר, נוטרלו 199 מטרות אוויריות, אך פגיעות של טילים ומזל”טים נרשמו ב-28 נקודות.

199 מטרות שנוטרלו לא אומרות שהמכה נעצרה

לקורא הישראלי חשובה פרט טכני אחד. בין האמצעים שהופעלו היו מזל”טים תקיפה ממשפחת Shahed – טכנולוגיה ממוצא איראני, המוכרת לישראל לא מהדיווחים האוקראיניים. כשליש מהמזל”טים התקיפה, לפי הנתונים האוקראיניים, היו רקטיים, כלומר מהירים יותר וקשים יותר ליירוט.

זלנסקי מנה גם אזורים אחרים שבהם נרשמו בלילה תקיפות רוסיות: מחוזות חרסון, דונצק, זפוריז’יה, חרקוב, צ’רניגוב, ז’יטומיר, סומי ודניפרופטרובסק. קייב נתנה את המספר הכבד ביותר של הרוגים, אך ההתקפה עצמה לא הייתה מבצע נגד עיר אחת.

בקייב נהרגו עובדי רכבת

האירוע הנפרד הכבד ביותר בבירה היה המכה על תשתיות הרכבת. שבעה אנשים נהרגו באזור מתקני הרכבת, שישה מהם היו עובדי “אוקראליזניציה” – חברת הרכבת הממשלתית של אוקראינה. אדם נוסף נהרג במחוז הולוסייבו בקייב.

יושב ראש מועצת המנהלים של “אוקראליזניציה” אלכסנדר פרצובסקי דיבר על מכות בליסטיות על המתחם ועל מתקנים אחרים. חלק מהפרסומים הראשונים השתמשו בניסוח “מכה על התחנה”, אך הדיווחים של הרכבת עצמה מדויקים יותר: מדובר במתחם ובמתקנים אחרים של תשתיות הרכבת. עשרות עובדים הספיקו לעבור למקלטים.

הרכבת עבור אוקראינה כעת יש לה משמעות שלא תמיד ברורה מישראל. לאחר סגירת התעופה האזרחית, הרכבות לקחו על עצמן חלק עצום מהנסיעות הפנימיות והתחבורה הבינלאומית. הן מקשרות את קייב עם הגבול המערבי, מעבירות מפונים, נוסעים רגילים ומטענים.

אני, R.Verter, השוויתי את הדיווחים של הבוקר במיוחד כי המספרים השתנו ככל שנבדקו המקומות של הפגיעות. אם לוקחים רק את הדיווחים הראשונים לאחר ההתקפה, אפשר להמעיט במספר הקורבנות או לערבב את הנתונים של קייב עם מחוז קייב.

בוריספול: ארבעה הרוגים ופינוי מבניין בן חמש קומות

בבוריספול, עיר כ-35 קילומטרים מזרחית לקייב, נהרגו ארבעה אנשים. לישראלים השם הזה מוכר בעיקר בזכות נמל התעופה הבינלאומי הראשי של אוקראינה, שהיה לפני הפלישה הרוסית המלאה שערי האוויר העיקריים של בירת אוקראינה.

לאחר ההתקפה נפגעו בניין מגורים בן חמש קומות, בתים פרטיים, מפעל, חנות וכלי רכב. עשרות אנשים פונו מהבניין הרב קומתי. בין הנפגעים במחוז קייב היו ילדים.

בדיווחים של הבוקר הופיעו מספרים של 13 ו-14 נפגעים, וזה נראה כמו סתירה רק ללא כרונולוגיה. מספר אחד התייחס למחוז בוריספול, בעוד שהדיווח המחוזי המאוחר יותר כלל עוד פצוע אחד במחוז אובוחוב.

זלנסקי דיווח כי רק בקייב ובמחוז קייב חיסלו את תוצאות ההתקפה כמעט 350 מצילים. זה נותן מושג על ההיקף טוב יותר מרשימה ארוכה של כתובות שנפגעו: היו בו זמנית מקומות רבים שבהם היה צריך לכבות שריפות, לחפש אנשים ולפרק מבנים הרוסים.

מצילים נסעו למכה הקודמת – ונפגעו בעצמם

אירוע נפרד התרחש ביישוב קושוגום במחוז זפוריז’יה. מזל”ט רוסי פגע ברכב של שירות החירום של אוקראינה, כאשר המצילים נסעו לכבות שריפה לאחר הפגזה רוסית קודמת. ארבעה עובדים נפצעו.

כאן חשוב לא להוסיף לנתונים המאושרים פרט נוח אך לא מוכח. ידוע כי רכב המצילים נפגע במהלך היציאה לתוצאות ההתקפה הקודמת. אך מהמידע שפורסם לא ניתן לקבוע אם מפעיל המזל”ט ראה את רכב המצילים ובחר בו כמטרה נפרדת.

מזל”טים רוסיים הגיעו עד לגבול רומניה

בדרום מחוז אודסה תקפו מזל”טים תקיפה את נקודת המעבר הבינלאומית “אורלובקה”. היא מספקת קשר מעבורת דרך הדנובה בין אורלובקה האוקראינית לאיסקצ’ה הרומנית. לאחר הפגיעות פרצו שריפות, עצרו את רישום הנוסעים והרכבים, והתחבורה החלה להיות מנותבת דרך נקודות אחרות.

רומניה היא חברה בנאט”ו ובאיחוד האירופי. לכן התקפה על אתר אוקראיני ישירות בגבולה קיבלה מיד מימד בינלאומי. אך גם כאן נדרשת דיוק: מדובר במכה על שטח אוקראינה. אין נתונים המאפשרים לקרוא למה שקרה מכה רוסית על רומניה.

“אורלובקה” לא הייתה הנקודה היחידה שנפגעה בדרום. במחוז אודסה דווח גם על פגיעה בתשתיות אנרגיה ונמל, בתי מגורים ומתקנים אחרים. אלפי משפחות נותרו ללא חשמל.

למה אחרי הלילה הזה זלנסקי שוב מדבר על פטריוט

לאחר ההתקפה זלנסקי דרש להאיץ את אספקת האמצעים המסוגלים ליירט טילים בליסטיים, וציין במיוחד את המנגנון PURL. לקורא הישראלי עדיף לפרש את הקיצור מיד: Prioritised Ukraine Requirements List – מנגנון שדרכו השותפים מממנים נשק אמריקאי עדיפותי לאוקראינה, ונאט”ו מתאם את האספקות.

זה לא קריאה כללית “לתת לאוקראינה יותר נשק”. טילים בליסטיים משאירים מעט מאוד זמן לתגובה, ומספר המערכות המסוגלות לפעול ביעילות נגד מטרות כאלה מוגבל. לכן נשיא אוקראינה קשר ישירות את תוצאות ההתקפות הרוסיות עם מחסור בהגנה נגד טילים ודרש אספקות נוספות כבר בסתיו הזה.

עד הבוקר של 1 בספטמבר אושרו 12 הרוגים, ביניהם אזרח הודו. היכן בדיוק נהרג האזרח הזר, לא צוין בדיווחים הראשונים. מספר הפצועים וההיקף הסופי של ההרס המשיכו להשתנות ככל שהמצילים עבדו – לכן דווקא הנתונים האלה, ולא משפט סיום מרשים, נשארים חלק פתוח מהסיפור.