“ישראל שלטה בשמיים מעל איראן”: זלנסקי השיב בחריפות לרוביו ודרש מארה”ב לעזור לאוקראינה

ב-8 באוקטובר 2026 ולדימיר זלנסקי השיב למזכיר המדינה של ארה”ב מרקו רוביו, שכינה את המלחמה הרוסית-אוקראינית “מבוי סתום אסטרטגי”. נשיא אוקראינה דרש להחמיר את הסנקציות נגד מוסקבה, להרחיב את הגישה של הצבא האוקראיני ל-Starlink ולעזור לאוקראינה להשיג יתרון באוויר. כדוגמה הוא ציין את פעולות ישראל וארה”ב נגד איראן.

מחבר: ויקטוריה קצמן

השיחה לא התנהלה במשרד שקט. זלנסקי דיבר עם עיתונאים בפרילוקי שבמחוז צ’רניהיב, בצפון אוקראינה, שם יום קודם לכן תקיפה רוסית על בית מגורים הרגה 22 אנשים, כולל חמישה ילדים. באותו יום, 8 באוקטובר, תקיפה רוסית על קרמטורסק, עיר במחוז דונצק, גבתה לפחות 30 חיים.

מה רוביו כינה מבוי סתום

רוביו הצהיר כי פתרון דיפלומטי אינו נראה לעין כרגע: רוסיה דורשת שליטה מלאה על דונבאס – אזור תעשייתי במזרח אוקראינה הכולל את מחוזות דונצק ולוהנסק. אוקראינה מסרבת לוותר על שטחיה. ארה”ב, לדבריו, מוכנה לתווך, אך אינה רוצה לנהל משא ומתן לשם המשא ומתן.

זלנסקי זעם על עצם הצגת השאלה. מדוע וושינגטון מדברת על היעדר מוצא, אם יש לה כלים שיכולים לשנות את החישובים של הקרמלין? “זה נקרא חוסר רצון“, הצהיר נשיא אוקראינה, וקרא לחסום את האפשרויות הכלכליות והאספקה הרוסיות, המסייעות לייצור נשק.

עם זאת, אף אחד לא הבטיח שהסנקציות יעצרו את התקיפות למחרת. זלנסקי הציע לוגיקה אחרת: קודם כל לשלול מפוטין את הביטחון ביתרון הצבאי והכלכלי, ורק אז לצפות למשא ומתן משמעותי.

מדוע ישראל הופיעה בוויכוח

זלנסקי הזכיר את המבצע האמריקאי-ישראלי נגד איראן, שהחל ב-28 בפברואר 2026.

“ישראל שלטה לחלוטין בשמיים מעל איראן”, אמר, והסביר מה אוקראינה שואפת להשיג מבעלי בריתה.

לישראלים כאן חשובה הדיוק. ב-3 במרץ הודיע הנציג הקבוע של ישראל באו”ם דני דנון כי ישראל יחד עם ארה”ב השיגו שליטה כמעט על כל המרחב האווירי של איראן. זו הייתה הצהרה של הצד הישראלי על עליונות צבאית, ולא הודעה על שליטה במדינה עצמה. ואפילו עליונות אווירית לא משמעותה הפסקת שיגורי הטילים האיראניים: חלק מהמתקנים נותרו מוסתרים מתחת לאדמה.

על אחת כמה וכמה אי אפשר להעביר את הניסיון האיראני לאוקראינה באופן מכני. לרוסיה יש גדלים אחרים של שטח, מערכת הגנה אווירית, תעופה וארסנל טילים. אבל המשמעות הפוליטית של ההשוואה ברורה: כאשר וושינגטון ראתה את המבצע האיראני כעדיפות, היא הפעילה משאבים צבאיים וטכנולוגיים חזקים. קייב שואלת מדוע נחישות דומה נעדרת בהגנה על ערי אוקראינה.

NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency כתבו בעבר על איך רוסיה ואיראן מחליפות טכנולוגיות וניסיון צבאי. החלפה זו נוגעת לביטחון שתי המדינות, ולכן דברי זלנסקי על ישראל אינם מטאפורה דיפלומטית מקרית.

Starlink: לא אינטרנט לטלפונים

בקשתו של זלנסקי נוגעת לאפשרות להשתמש בתקשורת לוויינית של Starlink מעל שטח רוסיה, כולל עבור מל”טים אוקראיניים המסוגלים לפגוע במתקני שיגור. Starlink היא מערכת של חברת SpaceX של אילון מאסק. היא מספקת תקשורת היכן שרשת סלולרית רגילה אינה זמינה או מדוכאת.

אוקראינה כבר משתמשת בטכנולוגיה זו במלחמה, אך פעולת הטרמינלים מעל שטח רוסיה מוגבלת. כבר באוגוסט סיפר זלנסקי כי קייב חשבה בטעות שהסכמת מאסק התקבלה; מאוחר יותר התברר כי לא היה אישור.

במבצע האיראני הצבא האמריקאי אכן השתמש בתקשורת SpaceX על מל”טי תקיפה LUCAS, דיווחה רויטרס. אלה מל”טים אמריקאיים חד-פעמיים, המיועדים לפגוע במטרות. אך תקשורת למל”טים ועליונות מטוסי קרב באוויר הם דברים שונים. מתן גישה ל-Starlink כשלעצמו לא ייצור לאוקראינה תרחיש ישראלי.

זלנסקי בו זמנית הזהיר מפני הסכנה של מערכת לוויינית סינית, שלדבריו, רוסיה עשויה לקבל. זו הערכה של ההנהגה האוקראינית, ולא הוכחה לכך שרשת כזו כבר מספקת לצבא הרוסי יכולות מתאימות.

כלכלה שלא ניתן להוציא מהמשוואה

הטענה לוושינגטון נוגעת גם לכסף. באותו יום דיווחה רויטרס על מגעים בין נציגים אמריקאים ורוסים סביב השתתפות אפשרית של משקיע מארה”ב בפרויקטים של צינורות גז “נורד סטרים” – מערכת אספקת הגז הרוסי לגרמניה דרך קרקעית הים הבלטי.

בדיונים, לפי סוכנות הידיעות, הופיעו ג’ארד קושנר, חתנו של דונלד טראמפ ושליח מיוחד אמריקאי, וקיריל דמיטרייב, נציג הצד הרוסי. זו אינה עסקה שנחתמה: הסנקציות פועלות, וגרמניה מתנגדת לחידוש אספקת הגז.

דווקא שכנות כזו של נושאים זעמה את זלנסקי: אוקראינה קוברת אנשים לאחר תקיפות רוסיות, ובדיפלומטיה הבינלאומית בו זמנית דנים ברווח אפשרי מיחסים עתידיים עם מוסקבה.

הנשיא שיער כי באובדן יתרון פוטין עשוי ללכת למשא ומתן תוך חודשיים-שלושה. לא ניתן לראות זאת כתחזית מבוססת.

לישראל הוויכוח הזה חשוב גם משום שהמלחמה נגד אוקראינה הולכת ומשתלבת עם הביטחון במזרח התיכון. לא במקרה השגריר האוקראיני בתל אביב קרא בעבר לאחד מאמצים מול איומים משותפים.

אוקראינה לא מבקשת להעתיק את המלחמה נגד איראן. היא דורשת שהערים שלה יוגנו לא רק במילים.