- August 16, 2026
- 11:16 am
- אוקראינה
רוסיה שוב השתמשה בטילים בליסטיים נגד אוקראינה, כולל טילים צפון קוריאניים KN-23. אבל אחרי הלילה של ה-16 באוגוסט, השאלה המרכזית כבר לא רק בכמות הטילים הרוסיים – אוקראינה מדברת בקול רם יותר על יירוטי הפטריוט, שיש לבעלי הברית, אך חסרים ליד משגרי האוקראינים.
בבוקר ה-16 באוגוסט 2026 ולדימיר זלנסקי כתב על תוצאות המתקפות הרוסיות הליליות והבוקריות על אוקראינה. בקייב עדיין נמשכו עבודות חירום, בקריבוי רוג המחלצים פירקו את תוצאות המתקפה הבליסטית, בסומי כבר היה הרוג. עם זאת, האזעקה לא הסתיימה: רוסיה העלתה גל חדש של רחפנים.
בשלב זה המספרים נראו כך: בקריבוי רוג שני אנשים נהרגו ו-14 נפצעו, בקייב ובמחוז קייב נפצעו שישה אנשים, אדם אחד נהרג בסומי. קרמנצ’וג וקריבוי רוג היו תחת מתקפות בליסטיות. כוחות האוויר של אוקראינה דיווחו בנפרד כי בין הנשק שהופעל בלילה היו טילים צפון קוריאניים KN-23.
אבל זלנסקי כתב עוד דבר אחד, שחשוב יותר לסיפור הזה מרשימת האזורים וסוגי הטילים. במשך שבעה ימים רוסיה השתמשה נגד אוקראינה ביותר מ-1550 רחפנים תקיפה, כמעט 1560 פצצות אוויר ו-62 טילים. רוב הטילים – בליסטיים.
כלומר, הלילה של ה-16 באוגוסט לא היה פשיטה כבדה נפרדת. הוא נפל על מחזור שבועי שני ברציפות, שבו רוסיה שומרת על כמעט אותה אינטנסיביות של מתקפות אוויריות.
לכתבה זו ילנה גונקו לקחה כנקודת מוצא את הודעת הבוקר של זלנסקי מה-16 באוגוסט והשוותה אותה עם נתוני כוחות האוויר של אוקראינה, המחלצים, הרשויות האזוריות, רויטרס, פייננשל טיימס והצהרות הנציבות האירופית. המשימה כאן אינה לקבוע באופן עצמאי את סוג הטיל על פי תמונת השבר – המחברת לא עוסקת במומחיות צבאית. מעניין יותר: היכן מסתיים העובדה המאושרת, מה באמת ידוע על KN-23 בלילה הזה ולמה השיחה על הבליסטיקה הרוסית פתאום נתקעה במחסני טילים פטריוט בארה”ב ובאירופה.
בקייב כיבו את השריפה במהירות. את הבעיה הבליסטית – לא
בקייב תועדו תוצאות המתקפה במחוזות אובולונסקי וגולוסייבסקי. במחוז אובולונסקי נשרפה שטח השוק, ניזוקו מכוניות ומבנים לא מאוכלסים. במחוז גולוסייבסקי גם פרצה שריפה בבנייה לא מאוכלסת.
בבירה עצמה נפגעו שלושה אנשים. עוד שלושה, כולל ילד, נפצעו במחוז קייב. זה נותן שישה נפגעים, עליהם כתב זלנסקי בבוקר.
המחלצים כיבו את השריפות. עם האיום הבליסטי זה לא מצליח.
החישוב הרוסי בוחר את רגע השיגור, ולחישוב ההגנה האווירית האוקראיני באותו רגע כבר מאוחר לדון בחבילת הסיוע העתידית. היירוט או נמצא ליד הסוללה, או שהוא לא שם.
זו הסיבה שהדיון הנוכחי על פטריוט פחות ופחות דומה לשיחה הרגילה על כמה מערכות בעלי הברית מוכנים “לתת לאוקראינה”. משגר עצמו לא משמיד טיל בליסטי. לכל יירוט הבא צריך טיל נוסף.
בקריבוי רוג בבוקר המספר ההרוגים השתנה מספר פעמים
הדיווחים הראשונים מקריבוי רוג נראו אחרת מהמספר הסופי בהצהרת זלנסקי. בתחילה הרשויות המקומיות דיברו על הרוג אחד וכמה פצועים. לאחר מכן מספר הפצועים גדל.
מבצע החילוץ עדיין נמשך.
בבוקר הוצא מתחת להריסות גופתו של ההרוג השני. מספר הפצועים הגיע ל-14, 11 אנשים אושפזו. מפעל תעשייתי ניזוק.
זו פרט מועיל להבנת איך בכלל לקרוא חדשות בשעות הראשונות אחרי מתקפות כאלה. דיווחים על “הרוג אחד” ו”שני הרוגים” לא אמרו שמישהו טעה או שינה גרסה. ביניהם נמשך פירוק ההריסות.
בקרמנצ’וג הרשויות של מחוז פולטבה דיווחו על מתקפה בליסטית. בסומי רחפן רוסי תקף רכב אזרחי: נהרג נהג בן 59, אישה שהייתה לידו נפצעה.
לאפיזודות האלה יש גיאוגרפיה שונה ונשק שונה. אבל עבור אדם על הקרקע ההבדל בין דיון בינלאומי גדול על מלאי נגד טילים והיעדרו יכול בסופו של דבר להיות קצר מאוד – האם ההגנה האווירית הספיקה לירות או לא.
KN-23 היו במתקפה הזו. אבל איזה עיר קיבלה בדיוק את הטיל הזה – לא ידוע
המקום הזה דורש זהירות.
כוחות האוויר של אוקראינה כללו את KN-23 הצפון קוריאניים ברשימת הנשק הבליסטי שהופעל על ידי רוסיה במהלך המתקפה ב-16 באוגוסט. באותה רשימה הופיעו “איסקנדר-M” וטילים S-400, ששימשו למתקפות על מטרות קרקעיות.
עצם השימוש ב-KN-23 בלילה הזה אושר רשמית.
אבל לטעון שבית, מפעל או אזור ספציפי נפגעו בדיוק על ידי KN-23, על פי המידע הזמין בבוקר, אי אפשר. כוחות האוויר לא פרסמו חלוקה כזו ולא דיווחו כמה טילים צפון קוריאניים בדיוק שוגרו.
ברשתות החברתיות ובערוצי המעקב כבר הופיעו חישובים עצמאיים. עבור חדשות זה צפוי. עבור מאמר שצריך להישאר אמין גם בעוד כמה חודשים, זה לא מספיק.
כאן ל-נאנובוסטי יש עוד סיבה לא למהר עם ניסוח מרשים. רק כמה ימים קודם לכן פירקנו סיפור על השמדת רכבת עם טילים צפון קוריאניים KN-23. סביבה במהירות נוצרה יותר ביטחון ממה שהראיות שפורסמו אפשרו.
ב-16 באוגוסט המצב שונה: השימוש ב-KN-23 אושר על ידי כוחות האוויר. אבל מאישור סוג הנשק לאישור המקום הספציפי של פגיעתו נשאר עוד צעד אחד. אותו עדיין אף אחד לא עשה רשמית.
שבועיים – כמעט אותם מספרים
אחד הקטעים המראים ביותר בהודעת הבוקר של זלנסקי קל לפספס על רקע ההרוגים וההרס.
שבוע קודם לכן, ב-9 באוגוסט, נשיא אוקראינה דיווח על 61 טילים רוסיים בשבעה ימים. 56 מהם נעו במסלול בליסטי. רוסיה גם השתמשה ביותר מ-1560 רחפנים תקיפה וכ-1540 פצצות אוויר.
עבר עוד שבוע.
עכשיו זלנסקי מציין 62 טילים, יותר מ-1550 רחפנים תקיפה וכמעט 1560 פצצות אוויר. תחת המתקפות היו 13 מחוזות. ושוב רוב הטילים – בליסטיים.
המספרים כמעט חופפים אחד לשני.
זה משנה את השאלה עצמה להגנה האווירית האוקראינית. במתקפה גדולה יחידה אפשר להשתמש במלאי משמעותי של יירוטים, ואז למלא אותו מחדש. במצב כזה צריך לעמוד במתקפה הבאה עוד לפני שהדיון הפוליטי הקודם על האספקה הסתיים.
רוסיה, למעשה, מכריחה לספור לא את סוללות הפטריוט, אלא את קצב השימוש בטילים.
והמדד הזה הרבה יותר לא נעים.
אוקראינה מבקשת לא סמל חדש של עזרה, אלא תחמושת
בשנים האחרונות המילה פטריוט הפכה כמעט לסמל פוליטי של כל ההגנה האווירית האוקראינית. בחדשות סופרים סוללות, משגרים, מדינות תורמות.
בקיץ 2026 קייב מדברת בעקביות על מספר אחר – כמות PAC-3.
פייננשל טיימס ב-15 באוגוסט תיאר מקרים שבהם לחישובי הפטריוט האוקראיניים במהלך מתקפות בליסטיות רוסיות לא היו מספיק יירוטים. לפי הנתונים של העיתון, אוקראינה מעריכה את הצורך לפני התקופה החורפית בכ-300 טילים PAC-3 לכיסוי תשתיות קריטיות.
יומיים לפני המתקפה של היום זלנסקי דיבר בפומבי כבר על חלק מהמלאי האמריקאי. לפי הערכתו, קבלת כ-5% מהמלאי האמריקאי של יירוטי פטריוט תעזור לאוקראינה לעבור את החורף. נפח של עשרה אחוזים הוא קשר עם האפשרות לסגור את המדינה בצורה משמעותית יותר מהבליסטיקה הרוסית.
כאן יש פרט לא נעים עבור קייב: בעלי הברית סופרים לא רק את הצורך האוקראיני.
ארה”ב צריכה לשמור על המלאי שלה. הצבאות האירופיים אחרי שנים רבות של צמצום המלאי גם מנסים לשקם את ההגנה האווירית. המזרח התיכון משתמש בטילים נגד טילים במבצעים קרביים אמיתיים. אי אפשר להגדיל את ייצור PAC-3 בהחלטה פוליטית בלילה אחד.
לכן הביטוי “להעביר לאוקראינה פטריוט” היום יכול להתכוון לשני דברים שונים לחלוטין. אפשר להעביר עוד מערכת ולקבל תמונה יפה של סוללה חדשה. ואפשר להעביר כמה עשרות יירוטים למערכת שכבר עומדת בעמדה ואין לה מה להשיב על השיגור הבליסטי הבא.
נאנובוסטי – חדשות ישראל כבר פירקו בנפרד את הניסיון האוקראיני לצאת מהתלות הזו ולקבל גישה לא רק למערכות מוכנות, אלא גם לייצור, רכיבים ודגם אספקה יציב יותר של פטריוט. אחרי שבועיים של אוגוסט השיחה הזו נראית פחות תיאורטית מאשר עוד חודש.
“לא צריכים לשכב במחסנים”
בהודעת הבוקר של ה-16 באוגוסט זלנסקי לא הסתפק בהודיה לשותפים.
הוא דיבר בנפרד על הבליסטיקה הצפון קוריאנית, שמחריבה תשתיות והורגת אנשים באירופה, ולאחר מכן עבר למלאי היירוטים האירופיים: לדבריו, אי אפשר להשאיר אותם במחסנים.
הניסוח קשה, אבל הוא הופיע לא רק בקייב.
כמה ימים לפני כן הנציבות האירופית הודיעה כי קאיה קלאס קראה למדינות האיחוד האירופי, שיש להן טילים לפטריוט, להעביר אותם לאוקראינה. כלומר, הוויכוח על המלאי הלאומי כבר מתנהל בתוך אירופה עצמה.
לממשלה של כל מדינה זו לא החלטה פשוטה. טיל שנשלח לאוקראינה באמת נעלם מהמחסן שלה. לצבא יש תקנים של מלאי, תוכניות גיוס ותסריטים משלו למלחמה.
אבל התשובה האוקראינית עכשיו נראית אחרת מאשר לפני שנתיים: טיל בליסטי רוסי כבר טס מעל שטח אירופי וכבר משמיד מטרה במדינה אירופית. כלומר, ליירט אותו מעל אוקראינה – זה גם שימוש במשאב נגד טילים אירופי נגד איום ממשי, ולא הכנה למלחמה היפותטית בעתיד.
זה לא ויכוח על חמלה לאוקראינה.
זה ויכוח על איפה אירופה רואה את קו ההגנה הראשון שלה.
וכאן מופיע ישראל – לא כהשוואה פורמלית
לקורא הישראלי הסיפור של ה-16 באוגוסט חשוב לא בגלל שאפשר להשוות מכנית את קייב לתל אביב.
השוואה כזו דווקא הייתה פשוטה מדי.
הקשר עובר דרך הנשק והייצור שלו.
רוסיה משתמשת נגד אוקראינה בטילים בליסטיים צפון קוריאניים. איראן במהלך שנות התוקפנות הרוסית הפכה לאחד המקורות המרכזיים לטכנולוגיות ופתרונות למלחמת רחפנים המונית של רוסיה. ארה”ב בו זמנית צריכה לקחת בחשבון את הצרכים של אוקראינה, הכוחות המזוינים שלה והמזרח התיכון.
לכל מדינה יש מערכות משלה. PAC-3 – לא Arrow ולא David’s Sling. הארכיטקטורה של ההגנה האווירית הישראלית שונה מהאוקראינית.
אבל מפעל, זמן ייצור, מנוע טיל, רכיב אלקטרוני ונפח ייצור שנתי קיימים כבר לא בהצהרות פוליטיות. אי אפשר לשלוח אותם בו זמנית לשני לקוחות.
זו הסיבה שהקשר בין התיאטרון הרוסי, האיראני והאוקראיני של המלחמה הופך לנושא יציב עבור נאנובוסטי, ולא סיבה להדביק את ישראל לכל חדשות מאוקראינה. במקרה אחד רוסיה מקבלת בליסטיקה צפון קוריאנית. במקרה אחר צבאות המערב משתמשים בטילים נגד טילים במזרח התיכון. במקרה שלישי אוקראינה מגלה שהמשגר פטריוט יכול לעמוד בעמדה, אבל אין לו את כמות הטילים הנדרשת.
כך נראה הקשר ללא סיסמה.
בין מחסן אירופי לקריבוי רוג
בשעה 02:00 פקיד במשרד ההגנה יכול לשקול את המלאי הלאומי המינימלי של PAC-3. באותו זמן משפחה אוקראינית שומעת אזעקה בליסטית.
אלה שני חלקים של אותה שרשרת, למרות שביניהם אלפי קילומטרים.
ההחלטה לשמור מאה יירוטים במחסן יש לה היגיון צבאי עבור המדינה שהם שייכים לה. ההחלטה להעביר עשרים מהם לאוקראינה גם יש לה היגיון צבאי. אבל ההשלכות של שתי ההחלטות האלה הופכות לגלויות לא בדו”ח של משרד ההגנה.
בבוקר הן יכולות להופיע בדיווח מקריבוי רוג.
וכאן אי אפשר לכתוב בכנות שאנשים ספציפיים ב-16 באוגוסט נהרגו כי אירופה “לא נתנה טיל פטריוט אחד”. אנחנו לא יודעים את מסלולי כל המטרות הבליסטיות של הלילה הזה, לא יודעים את מיקום הסוללות, את המלאי הזמין ואת האם מטרה ספציפית יכלה להיתפס.
מסקנה כזו הייתה נוחה. ולא מאושרת.
מאושר דבר אחר.
רוסיה שומרת על קצב מתקפות אוויריות גבוה במיוחד במשך שבועיים ברציפות. טילים בליסטיים מהווים חלק משמעותי מהעומס הטילי. ב-16 באוגוסט ביניהם שוב היו KN-23 צפון קוריאניים. אוקראינה מדווחת בפומבי על מחסור ביירוטים. המלאי האירופי והאמריקאי קיים, אבל העברתו נשארת החלטה פוליטית וצבאית.
לכן אחרי הלילה הזה השאלה “כמה פטריוט יש לאוקראינה?” באמת התיישנה.
צריך מספרים אחרים: כמה יירוטים נמצאים ליד הסוללות הפעילות היום, כמה אוקראינה משתמשת בשבוע וכמה טילים חדשים מגיעים באותו פרק זמן.
בינתיים רוסיה היא זו שמכתיבה את הקצב לתחרות הזו.
נאנובוסטי – חדשות ישראל ימשיכו להשוות את הנתונים האלה לא לפי מספר “החבילות” המוכרזות, אלא לפי האם היכולת המעשית של אוקראינה לשרוד את השבוע הבא של הקמפיין הבליסטי הרוסי משתנה.
מקורות: הצהרת הבוקר של נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי מה-16 באוגוסט 2026; כוחות האוויר של אוקראינה; שירותי החירום של אוקראינה; הרשויות העירוניות והמחוזיות של קייב; הממשל האזורי של דניפרופטרובסק; נתוני הרשויות של קריבוי רוג ומחוז סומי; רויטרס; פייננשל טיימס; הצהרות הנציבות האירופית.