טראמפ: רוסיה, סין, צפון קוריאה ואיראן מסוגלות לפרוץ את מערכת הבחירות של ארה”ב — נתונים של 220 מיליון אמריקאים נמצאים בסיכון

נשיא ארה”ב דונלד טראמפ הצהיר כי לרוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה יש יכולות לפגוע בתשתית הבחירות האמריקאית. הסנסציה העיקרית בנאומו הייתה הטענה שסין קיבלה נתונים מ-220 מיליון קבצי בוחרים, אך תשומת לב מיוחדת ראויה לרוסיה: פעולותיה נגד הבחירות בארה”ב כבר אושרו מספר פעמים על ידי המודיעין האמריקאי, משרד המשפטים והוועדה הדו-מפלגתית של הסנאט.

בערב 16 ביולי 2026 דונלד טראמפ נאם מחדר המזרחי של הבית הלבן בנאום שעסק בביטחון הבחירות האמריקאיות.

במקביל, פרסמה ממשלת הנשיא אוסף של הערכות מודיעיניות שהיו מסווגות בעבר, המכסות את התקופה מינואר 2020 עד יוני 2026.

האזהרה החמורה ביותר נשמעה כלפי ארבע מדינות:

«אנו סבורים כי יריבי ארצות הברית, כולל לפחות רוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה, וכן קבוצות לא מדינתיות, יש להם יכולות לפגוע בתשתית הבחירות של ארה”ב».

נוסח זה מופיע לא רק בנאום של טראמפ, אלא גם בעמוד הרשמי של הבית הלבן, שבו פורסמו חומרים על פגיעות של מערכות הצבעה אלקטרוניות, בסיסי רישום בוחרים ואתרי בחירות רשמיים.

חשוב להבין במדויק את משמעות ההצהרה.

טראמפ לא הודיע שכל ארבע המדינות כבר פרצו בו זמנית לבחירות האמריקאיות או שינו את תוצאות ההצבעה. הוא ציטט הערכת מודיעין על קיומן של יכולות טכניות לרוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה לגשת לרכיבים קריטיים של תשתית הבחירות.

עם זאת, במקרה של רוסיה מדובר לא רק על אפשרות היפותטית.

מדוע בהצהרת טראמפ רוסיה חשובה במיוחד

הרשויות האמריקאיות כבר קבעו תיעודית כי הקרמלין ביצע מספר פעמים פעולות נגד תהליכי הבחירות בארה”ב.

בהערכת המודיעין שהוסרה הסיווג שלה מ-10 במרץ 2021 נאמר במפורש כי נשיא רוסיה פוטין אישר פעולות השפעה על הבחירות לנשיאות 2020.

מטרות מוסקבה, לפי המודיעין האמריקאי, היו:

• הכפשת ג’ו ביידן והמפלגה הדמוקרטית;
• תמיכה בדונלד טראמפ;
• פגיעה באמון בתהליך הבחירות האמריקאי;
• הגברת המחלוקות הפוליטיות והחברתיות בתוך ארה”ב.

המודיעין הצהיר על ביטחון גבוה במסקנות אלו. בפעולה היו מעורבות מבנים מדינתיים רוסיים, שירותי מודיעין, מתווכים הקשורים אליהם, כלי תקשורת מדינתיים, טרולים אינטרנטיים ומשאבים מקוונים שפעלו לטובת הקרמלין.

אחת השיטות המרכזיות של מוסקבה הייתה שימוש במתווכים, דרכם הנרטיבים הרוסיים הגיעו לתקשורת האמריקאית, לפוליטיקאים ולדמויות ציבוריות משפיעות.

מקום מיוחד תפסו הטענות על קשרים מושחתים לכאורה של ביידן, משפחתו ואוקראינה. המודיעין האמריקאי הדגיש כי בהפצת חומרים אלו היו מעורבים אנשים הקשורים לשירותי המודיעין הרוסיים, שניסו להעניק לתזות הקרמלין מראה של חקירה פוליטית פנימית אמריקאית או אוקראינית.

בדו”ח נאמר בנפרד: לממשלת אוקראינה לא היה קשר לפעולת ההשפעה הרוסית. יתרה מכך, אחת ממטרות הקרמלין הייתה להאשים את אוקראינה באופן שקרי בהתערבות בבחירות האמריקאיות ב-2016 ולהחליש את היחסים בין וושינגטון לקייב.

לחדשות ישראל — חדשות ישראל יש חשיבות מיוחדת לרגע זה. רוסיה ניסתה לא רק לקדם מועמד נוח לה, אלא להשתמש בנושא האוקראיני לפילוג החברה האמריקאית, הכפשת קייב והפחתת התמיכה באוקראינה מצד ארה”ב.

רוסיה תקפה את תשתית הבחירות האמריקאית כבר ב-2016

ביחס לבחירות 2016 המסקנות האמריקאיות היו חמורות עוד יותר.

הוועדה הדו-מפלגתית של הסנאט האמריקאי למודיעין קבעה כי מבנים קיברנטיים הקשורים למדינה הרוסית ביצעו קמפיין חסר תקדים ומתואם נגד תשתית הבחירות של המדינות האמריקאיות.

האקרים רוסים:

• סרקו מערכות מדינתיות בחיפוש אחר פגיעויות;
• ניסו לחדור לרשתות בחירות;
• תקפו אתרי מזכירים מדינתיים;
• התעניינו בבסיסי רישום בוחרים;
• במקרים מסוימים קיבלו גישה לרכיבים סגורים של התשתית.

הוועדה של הסנאט קבעה כי הפעילות הרוסית השפיעה על מערכות של לפחות 18 מדינות. ביחס לשלוש מדינות נוספות היו למבני המודיעין רמות שונות של ביטחון, ולכן מספר המטרות הפוטנציאליות יכול היה להגיע ל-21.

לפחות בשש מדינות עברו המפעילים הקיברנטיים הרוסים מסריקה רגילה לניסיונות גישה לא מורשית. במקרים מעטים הם קיבלו גישה לבסיסי רישום והיו יכולים לשנות או למחוק חלק מנתוני הבוחרים.

זהו עובדה חשובה ביותר בהקשר לנאום החדש של טראמפ.

מספר 18 המדינות כבר הופיע בחקירה הרשמית האמריקאית דווקא בהקשר להתקפות הרוסיות ב-2016. בחומרים שפורסמו ב-2026 על ידי הבית הלבן הוא מופיע גם בסיפור עם קבלת הנתונים על ידי סין של עשרות מיליוני בוחרים, אך אלו שני פרקים שונים שאי אפשר לערבב.

הסנאט לא מצא ראיות לכך שרוסיה שינתה קולות, מחקה רישומים או השפיעה על הספירה הסופית. עם זאת, עצם העובדה של חדירה והאפשרות להשפיע על בסיסים משמעותה שמוסקבה התקרבה לרכיבים קריטיים של מערכת הבחירות האמריקאית.

החקירה של התובע המיוחד רוברט מולר גם הגיעה למסקנה כי המדינה הרוסית התערבה בבחירות 2016 “באופן נרחב ומערכתי”.

החקירה תיארה שתי פעולות רוסיות עיקריות.

הראשונה בוצעה דרך “מפעל הטרולים” הקשור לקרמלין — סוכנות המחקר האינטרנטי. החשבונות שיצרה התחזו לאמריקאים, הפיצו תוכן פוליטי, ארגנו קמפיינים מידעיים והגבירו קונפליקטים בתוך ארה”ב.

הפעולה השנייה כללה פריצה למערכות המחשב של המפלגה הדמוקרטית ומטה הילרי קלינטון, גניבת מסמכים ודואר אלקטרוני ופרסומם לאחר מכן. משרד המשפטים האמריקאי הגיש כתבי אישום נגד 12 קציני המודיעין הצבאי הרוסי — GRU.

החקירה של מולר לא קבעה קשר פלילי בין מטה טראמפ למדינה הרוסית. אך היעדר קשר מוכח לא מבטל את המסקנה כי רוסיה עצמה התערבה בבחירות.

ב-2020 הקרמלין שינה טקטיקה, אך לא ויתר על המטרה

בבחירות 2020 המודיעין האמריקאי לא ראה ניסיונות ממושכים של רוסיה לחדור ישירות לתשתית הבחירות, כפי שנרשמו ב-2016.

עם זאת, מוסקבה המשיכה להשפיע על הבוחרים והסביבה המידעית האמריקאית.

מבנים רוסיים הפיצו האשמות לא מאומתות או לא מאושרות נגד ביידן, תמכו בנושאים מועילים לטראמפ, השתמשו ברשתות מתווכים הקשורות למודיעין וניסו להפוך את החומרים של הקרמלין לחלק מהדיון הפוליטי הפנימי בארה”ב.

כלי תקשורת מדינתיים רוסיים, טרולים ומבנים פרוקסי פרסמו חומרים נגד ביידן והמפלגה הדמוקרטית. במקביל הם חזרו על הצהרות פוליטיות מסוימות של טראמפ, כולל ספקותיו לגבי יושר תהליך הבחירות.

המודיעין האמריקאי הגיע למסקנה כי הקרמלין ראה בניצחון אפשרי של ביידן כלא מועיל לאינטרסים הרוסיים.

מוסקבה ראתה בביידן חלק מהממסד המדיני האמריקאי, המתנגד למדיניותו של פוטין, תומך באוקראינה ובאופוזיציה הרוסית.

בדו”ח נאמר גם כי הפעולות הרוסיות לא הסתיימו לאחר ההצבעה. מבנים הקשורים לקרמלין המשיכו להפיץ נרטיבים שהטילו ספק בתוצאות הבחירות.

מטרת רוסיה הייתה רחבה יותר מניצחון מועמד מסוים.

המודיעין האמריקאי סבור כי מוסקבה רואה בהתערבות בבחירות כאמצעי להחליש את ארצות הברית, לפגוע בסמכותה הבינלאומית, להגביר קונפליקטים פנימיים ולהפוך את וושינגטון לפחות מסוגלת לנהל מדיניות חוץ נוקשה.

סין והנתונים של 220 מיליון בוחרים אמריקאים

ההאשמה החדשה העיקרית של טראמפ הייתה הטענה שסין קיבלה מידע מ-220 מיליון קבצי בוחרים אמריקאים.

נשיא ארה”ב כינה את מה שקרה כהפרה הגדולה ביותר של נתוני בחירות בהיסטוריה של המדינה.

לפי גרסת הבית הלבן, בידי המבנים הסיניים עשויים להיות:

• שמות אזרחים אמריקאים;
• כתובות מגורים;
• מספרי טלפון;
• שייכות מפלגתית;
• היסטוריית השתתפות בבחירות;
• נתונים אחרים מקבצי רישום.

טראמפ הצהיר כי סין יצרה יחידה נפרדת לניתוח ושימוש במאגרי המידע שהתקבלו.

עם זאת, בפרסומים הראשוניים אוחדו שתי מספרים שונים.

220 מיליון רשומות — הנפח הכולל המוצהר של הקבצים שסין יכלה לאסוף או לקבל במשך מספר שנים.

18 מדינות — מספר המדינות שלגביהן קיבלה המודיעין האמריקאי ב-2020 דיווחים על רכישה, גניבה או פריצה של נתוני עשרות מיליוני בוחרים.

נכון לעכשיו, הבית הלבן לא פרסם את שמות המדינות הללו ולא הוכיח שכל 220 מיליון הרשומות התקבלו דווקא בדרך של פריצה. חלק מנתוני הרישום האמריקאיים זמינים למפלגות, מועמדים, ארגוני מחקר או מבנים מסחריים בהתאם לחוקי המדינות השונות.

עם זאת, גם נתונים פתוחים לאחר שילובם עם מידע מרשתות חברתיות, בסיסים מסחריים ודליפות אחרות הופכים לכלי חזק של מודיעין זר.

הם יכולים לשמש ליצירת פרופילים פוליטיים, פישינג ממוקד, חיפוש עובדי מדינה וחיילים, יצירת תעמולה מותאמת אישית והכנת פעולות השפעה.

רוסיה וסין פועלות בדרכים שונות

ההאשמות כלפי סין נותרות נושא לחקירה חדשה, בעוד שההתערבות של רוסיה בבחירות האמריקאיות כבר אושרה במסמכים רשמיים רבים.

בהערכה של 2021 רוב שירותי המודיעין האמריקאיים הגיעו למסקנה שסין שקלה אפשרות להשפיע על הבחירות ב-2020, אך לא פתחה בקמפיין שנועד לשנות את תוצאותיהן.

אחד האנליסטים המודיעיניים החזיק בדעה אחרת וסבר כי בייג’ינג נקטה צעדים מסוימים נגד בחירתו מחדש של טראמפ. עם זאת, גם בדעה זו לא נאמר על שינוי קולות או התערבות בספירה.

במקרה של רוסיה המסקנה הייתה הרבה יותר ברורה: פוטין אישר את הפעולה, מבנים מדינתיים רוסיים וקשורים למדינה ביצעו אותה, והמטרה הייתה תמיכה בטראמפ, הכפשת ביידן והחלשת האמון בדמוקרטיה האמריקאית.

מה עשתה איראן

הקמפיין האיראני ב-2020 היה בעל כיוון פוליטי שונה.

לפי הערכת המודיעין האמריקאי, המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי אישר פעולה רב-שכבתית שמטרתה הייתה להרע את סיכויי בחירתו מחדש של טראמפ, לזרוע פילוג ולהחליש את האמון במוסדות האמריקאיים.

מפעילים קיברנטיים איראניים שלחו לבוחרים אמריקאים מכתבים מאיימים מזויפים, לכאורה שנשלחו בשם קבוצת הימין הקיצוני Proud Boys. הם גם הפיצו הצהרות על זיופים לכאורה ויצרו אתרים עם איומים כלפי פקידים אמריקאים האחראים על הבחירות.

עם זאת, המודיעין לא מצא ניסיונות של איראן לשנות פתקי הצבעה, תוצאות הצבעה או נתוני רישום.

הפעולות האיראניות היו מכוונות בעיקר להפחדת בוחרים, יצירת כאוס ופגיעה באמון הציבור.

מדוע צפון קוריאה הופיעה ברשימה

צפון קוריאה נקראה בין המדינות שיש להן יכולות טכניות לפגוע בתשתית האמריקאית.

לצפון קוריאה יש יחידות האקרים מדינתיות המסוגלות לבצע גניבת נתונים, התקפות על ארגונים פיננסיים וחדירות לרשתות מוגנות. עם זאת, בחומרים שפורסמו אין הוכחות לכך שפיונגיאנג ביצעה פעולה נגד הבחירות לנשיאות 2020, השווה לזו הרוסית או האיראנית.

לפיכך, הכללת צפון קוריאה ברשימה של טראמפ היא אזהרה על יכולותיה, ולא טענה על שינוי מוכח של הבחירות האמריקאיות.

אילו מערכות נחשבות לפגיעות ביותר

בחומרים של הבית הלבן נקראו שלוש קטגוריות רגישות במיוחד:

• בסיסי רישום בוחרים מרכזיים;
• רשימות בוחרים אלקטרוניות בקלפיות;
• אתרים רשמיים המפרסמים מידע על הבחירות ותוצאותיהן.

קבלת גישה למערכות כאלה, היריב יכול תיאורטית למחוק או לשנות רישום, לציין קלפי שגוי, ליצור תורים, להקשות על הנפקת פתקי הצבעה או לפרסם תוצאות שגויות.

גם אם הקולות שהוגשו לא ישתנו, התקפה כזו יכולה לגרום לכאוס ולשכנע מיליוני אנשים שהבחירות זויפו.

זו הסיבה שמבצעי המידע הרוסיים אינם פחות מסוכנים מניסיונות פריצה טכנית. לקרמלין אין צורך לשנות את המספרים הסופיים אם הוא מצליח לגרום לחלק משמעותי מהחברה לא לבטוח במספרים הללו.

מה המסמכים עדיין לא מוכיחים

החומרים המפורסמים לא מאשרים שרוסיה, סין, איראן או צפון קוריאה שינו אפילו קול אחד בבחירות 2020.

קהילת המודיעין האמריקאית הצהירה כי לא גילתה ניסיונות של מדינות זרות לשנות את האלמנטים הטכניים של ההצבעה:

• רישום בוחרים;
• הגשת פתקי הצבעה;
• ספירת קולות;
• פרסום תוצאות רשמיות.

נרשמו חדירות מוצלחות לכמה רשתות מדינתיות ומקומיות, וכן אלפי ניסיונות גישה כושלים. אך המודיעין לא קבע שהתקפות אלו שינו את נתוני הבחירות או התוצאות.

זה לא אומר שלא היה התערבות זרה.

המוסדות האמריקאים מבדילים בין שני מושגים.

התערבות במערכת הטכנית — שינוי רישום, פתקי הצבעה, ספירה או תוצאות.

מבצע השפעה — תעמולה, דיסאינפורמציה, פרסום חומרים גנובים, שימוש בחשבונות מזויפים, הפחדת בוחרים והצתת סכסוכים ציבוריים.

רוסיה ואיראן ביצעו מבצעי השפעה מאושרים. רוסיה ב-2016 גם תקפה את תשתית הבחירות וקיבלה גישה למערכות רישום מסוימות, אף על פי שלא נמצאו הוכחות לשינוי קולות.

טראמפ דרש לחקור את ההסתרה האפשרית של מידע

טראמפ האשים את נציגי קהילת המודיעין האמריקאית בכך שהם כביכול הסתירו מהנשיא ומהחברה מידע על גישה סינית לנתונים.

הוא דרש ממשרד המשפטים, ה-FBI, ה-CIA ומשרד מנהל המודיעין הלאומי לברר:

• מי קיבל את המידע;
• מי הגביל את הפצתו;
• למה הוא לא הגיע לנשיא;
• האם עובדי המודיעין הפרו את החוק;
• האם האשמים צריכים להיות מפוטרים או מועמדים לדין פלילי.

בינתיים זו האשמת טראמפ, ולא עובדה שנקבעה על ידי בית המשפט.

המסמכים שפורסמו מראים שהרשויות האמריקאיות ידעו על איסוף מידע על ידי סין על בוחרים ועל איומים זרים כבר במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ. אך הממשל טוען שהנשיא לא קיבל את כל המידע על היקף המבצע הסיני.

המסקנה העיקרית

נאום טראמפ לא ניתן לצמצם רק לסיפור על דליפה סינית.

המשמעות הרחבה והמשמעותית יותר שלה היא הכרה רשמית: רוסיה, סין, איראן, צפון קוריאה וקבוצות סייבר לא מדינתיות מסוגלות לתקוף אלמנטים קריטיים של מערכת הבחירות האמריקאית.

סין, לפי טענת טראמפ, קיבלה מאגר של 220 מיליון קבצי בוחרים.

איראן ביצעה מבצעים להפחדת אזרחים ולפגיעה באמון בבחירות.

צפון קוריאה מחזיקה ביכולות סייבר מסוכנות.

אבל דווקא לרוסיה יש את ההיסטוריה המתועדת ביותר של התערבות בבחירות האמריקאיות.

היא תקפה את תשתית המדינות, פרצה לארגונים פוליטיים, גנבה ופרסמה מסמכים, השתמשה בטרולים, בתקשורת הממלכתית הרוסית, ברשתות פרוקסי ובאנשים הקשורים לשירותי המודיעין.

והעיקר — מטרת מוסקבה לא הייתה רק לעזור למועמד אחד.

המטרה הייתה להחליש את ארצות הברית, להרוס את האמון במוסדות הדמוקרטיים, להגביר את הסכסוכים הפנימיים ולהפחית את התמיכה האמריקאית באוקראינה.

לכן הצהרת טראמפ שרוסיה מהווה איום על מערכת הבחירות של ארה”ב לא ניתן לראות כהזכרה מקרית לצד מדינות אחרות.

בניגוד לכמה האשמות חדשות, ההתערבות הרוסית כבר אושרה על ידי חקירות רשמיות של ארצות הברית עצמה.

חדשות ישראל ימשיך לעקוב אחרי פרסום המסמכים המפורסמים, חשיפת שמות 18 המדינות וחקירת ההסתרה האפשרית של מידע על ידי שירותי המודיעין האמריקאים.