מוסקבה מגנה, אך לא מתערבת: מדוע רוסיה אינה מסוגלת לעזור לאיראן

לאחר התקיפות של ארה”ב וישראל על מתקנים באיראן, ההנהגה הרוסית יצאה בהצהרות הרגילות על הצורך ב”הפסקת פעולות האיבה באופן מיידי” וחזרה לדיפלומטיה. עם זאת, מאחורי הרטוריקה הרועשת, כפי שמציינים אנליסטים, מסתתרת מציאות פשוטה בהרבה – לקרמלין כיום כמעט ואין אפשרויות להעניק סיוע ממשי לבעל הברית.

המצב סביב איראן הפך למעין מבחן למשאבים האמיתיים של רוסיה ולהשפעתו של ולדימיר פוטין במערכת הבריתות הבינלאומיות שלו.

משאבים מוגבלים של הקרמלין על רקע המלחמה נגד אוקראינה

לפי ניתוח של המכון האמריקאי לחקר המלחמה (ISW), הסיבה המרכזית לפסיביות של מוסקבה היא המלחמה הממושכת והכוללת נגד אוקראינה, שממשיכה לבלוע משאבים צבאיים, פיננסיים ופוליטיים של רוסיה.

המלחמה מתישה את יכולותיה של רוסיה

מומחים מציינים: רוסיה כבר נתקלה במצב דומה בעבר וגם אז הסתפקה בהצהרות דיפלומטיות.

לפי הערכת האנליסטים, מוסקבה לא הצליחה להעניק לאיראן תמיכה משמעותית במהלך התקיפות הקודמות בשנת 2025 וכעת חוזרת על אותה תבנית התנהגות – גינוי פומבי ללא צעדים מעשיים.

גורם נפרד – שינוי מאזן הכוחות הצבאי בתוך מערכת האספקה הרוסית עצמה. רוסיה הפחיתה חלקית את התלות באספקה האיראנית, והפנתה חלק מהצרכים לייצור עצמי של נשק, וכן חיזקה את שיתוף הפעולה עם צפון קוריאה.

זה אומר שהערך האסטרטגי של איראן עבור הקרמלין השתנה.

בדיוק בהקשר זה, אנליסטים מדברים יותר ויותר על היחלשות הדרגתית של עמדות החוץ של מוסקבה.

באמצע הדיון הבינלאומי סביב המתרחש NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency מציינים: המצב מדגים לא כל כך את עוצמת הבריתות של רוסיה, אלא את פגיעותן, כאשר מדובר במשברים אמיתיים ולא בהצהרות פוליטיות.

הקרמלין בין בעלי ברית לניסיון דיאלוג עם ארה”ב

לפי דעת המומחים של ISW, ההנהגה הרוסית מצאה את עצמה במצב דיפלומטי מורכב.

מצד אחד, הקרמלין שואף לשמור על היחסים עם איראן כחלק מהגוש האנטי-מערבי.
מצד שני – מוסקבה מנסה במקביל לא לסגור סופית את ערוצי הדיאלוג האפשריים עם ארצות הברית.

מדיניות הצהרות במקום פעולות

אנליסטים מדגישים: התגובה של רוסיה על התקיפות של ארה”ב נושאת אופי פוליטי בעיקר.

מוסקבה מגנה את המתרחש, קוראת למשא ומתן ולהסדר דיפלומטי, אך אין סימנים להכנות להתערבות צבאית או תמיכה ממשית באיראן.

למעשה, הקרמלין מנסה לשמור על פנים מול בעלי הברית, מבלי להסתכן בעימות ישיר עם ארה”ב וישראל.

כיצד רוסיה מגיבה בפומבי

גורמים רשמיים רוסיים יצאו בהצהרות חריפות, בדרישה להחזיר את המצב סביב איראן למסלול דיפלומטי.

סגן יו”ר מועצת הביטחון של הפדרציה הרוסית דמיטרי מדבדב גם ביקר את פעולות ארה”ב, וטען כי המשא ומתן היה כביכול רק “מבצע כיסוי” והביע ביטחון בעימות ארוך טווח בין הצדדים.

עם זאת, הצהרות כאלה, לדעת האנליסטים, מיועדות יותר לקהל הפנימי ולמרחב המידע מאשר לצעדים חוץ-מדיניים ממשיים.

היום הכל נהיה ברור יותר: למרות המילים הרמות על בריתות אסטרטגיות, רוסיה לא מראה נכונות להגן אפילו על שותפים מרכזיים, כאשר מחיר ההתערבות מתברר כגבוה מדי.

בדיוק בגלל זה המצב סביב איראן נבחן יותר ויותר על ידי מומחים כמדד להיחלשות ההשפעה של הקרמלין – מדינה שממשיכה לנהל מלחמה, אך פחות ופחות מסוגלת לתמוך במבנים הגיאופוליטיים שלה מחוץ לאוקראינה.

בתנאים של מזרח תיכון המשתנה במהירות, זה עשוי לסמן את תחילתו של שלב חדש של חלוקת כוחות – הן באזור והן בפוליטיקה הגלובלית.