האוקראינים עשו את הבחירה: סקר על המלחמה בין ישראל לאיראן הראה תוצאה כמעט פה אחד

האירועים סביב התקיפות של ארה”ב וישראל על איראן קיבלו תגובה עוצמתית בחברה האוקראינית. סקר מקוון שנערך בקרב הקהל האוקראיני הראה עמדה כמעט חד משמעית – תוצאה שהמארגנים עצמם כינו כמייצגת להבנת הגיאופוליטיקה המודרנית של המלחמה. כך סיפר ב-1 במרץ 2026 הערוץ הישראלי 9tv.

העניין אינו רק בסימפתיות למדינה זו או אחרת. עבור רבים מהאוקראינים, הסכסוך סביב איראן קשור ישירות למלחמה שלהם עצמם.

הסקר שהפך לאינדיקטור פוליטי

כיצד הצביעו האוקראינים

היועץ הפוליטי והפרשן הפוליטי מיכאל שייטלמן, אזרח ישראל המתגורר בקייב, הציע למנויי ערוץ הטלגרם שלו לענות על שאלה ישירה:
“אתם בעד מי – בעד ישראל וארה”ב או בעד איראן?”

במהלך יום אחד השתתפו יותר מ-38.6 אלף איש. לדברי מחבר הסקר, רוב המשתתפים הם תושבי אוקראינה או אוקראינים מחוץ למדינה.

התוצאה הייתה כמעט מוחלטת:

• 99% מהמשתתפים תמכו בישראל וארה”ב

• כ-1% הביעו תמיכה באיראן

ההבדל הזה לא היה מפתיע עבור הצופים, שהתרגלו לפוליטיזציה גבוהה ברשתות החברתיות.

מדוע באוקראינה איראן נתפסת כצד במלחמה

בפרשנותו על תוצאות ההצבעה, שייטלמן הסביר שהיחס של האוקראינים לא נבנה סביב המדיניות המזרח תיכונית כשלעצמה, אלא סביב תפקיד איראן במלחמת רוסיה נגד אוקראינה.

לדבריו, איראן נחשבת בתפיסה הציבורית האוקראינית כאחד מבעלי הברית המרכזיים של מוסקבה.

הוא ציין שרוסיה השתמשה נגד ערי אוקראינה בעשרות אלפי רחפנים תקיפה מסוג “שהד” שסופקו על ידי טהראן, וכן קיבלה טכנולוגיות ותמיכה צבאית שאפשרו לה להמשיך במתקפות מסיביות על תשתיות אזרחיות.

דרך הים הכספי, כפי שטוענים אנליסטים ומקורות אוקראינים, נמשכו משלוחים של נשק ורכיבים שחיזקו את הקמפיין הצבאי הרוסי.

למעשה, בתמונה הפוליטית האוקראינית נוצרה קבוצה יציבה של בעלי ברית של הקרמלין: בלארוס, צפון קוריאה ואיראן, כאשר רבים רואים בטהראן את השותף החשוב ביותר של מוסקבה מבחינה צבאית.

כפי שמציינת מערכת נא-חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency, גורם זה מסביר מדוע האירועים במזרח התיכון נתפסים על ידי האוקראינים לא כעימות אזורי רחוק, אלא כהמשך של עימות גלובלי המשפיע ישירות על ביטחון אירופה וישראל.

תגובה לחיסול מנהיג המשטר האיראני

מיכאל שייטלמן שם דגש על תגובת הקהל האוקראיני להודעות על מותו של המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי.

לדבריו, רבים מהאוקראינים קיבלו את האירוע הזה באישור כסימן לכך שגם המשטרים הסגורים והקשוחים ביותר יכולים להיות פגיעים.

בדיונים ציבוריים נשמעה יותר ויותר המחשבה: אם מבצעים כאלה אפשריים, אזי תרחישים לסיום מלחמות ממושכות יכולים להיות שונים לחלוטין ממה שנחשב קודם.

מדובר, למעשה, על אפקט פסיכולוגי – התחושה שהמציאות הפוליטית יכולה להשתנות מהר יותר ממה שנראה לפני כמה שנים.

גורם האו”ם ושינוי היחס לישראל

אנליסטים גם מקשרים את תוצאות הסקר להצבעה האחרונה באומות המאוחדות.

ב-24 בפברואר העצרת הכללית של האו”ם תמכה בהחלטה שיזמה קייב, הדורשת את נסיגת הכוחות הרוסיים מהשטחים האוקראיניים הכבושים. המסמך קיבל תמיכה מ-107 מדינות, 12 מדינות התנגדו, ו-51 מדינות נמנעו.

ישראל הצביעה בעד ההחלטה הזו, מה שהפך לאות פוליטי בולט עבור החברה האוקראינית.

לדעת שייטלמן, צירוף האירועים הללו שיחק תפקיד: התמיכה באוקראינה בזירה הבינלאומית חיזקה את התפיסה של ישראל כשותפה פוטנציאלית, והתקיפות הבאות על מטרות איראניות כבר נראו על ידי רבים מהאוקראינים דרך הפריזמה של ביטחון כללי והתנגדות למשטרים אוטוריטריים.

בסופו של דבר, הסקר הראה לא רק תגובה למבצע צבאי ספציפי, אלא מגמה עמוקה יותר – יצירת ציר חדש של תפיסת סכסוכים עולמיים, כאשר המלחמות באירופה ובמזרח התיכון נראות יותר ויותר כחלקים של תהליך גיאופוליטי אחד.