אוקראינה רוצה את המגן של “מכבי” חיפה בנבחרת הצעירה בכדורגל — מה כבר ידוע על ארטיום דמצ’וק

ב-22 באפריל 2026 דיווח Sport5 הישראלי כי ההתאחדות האוקראינית לכדורגל פנתה למגן מערכת “מכבי” חיפה בן ה-17 ארטיום דמצ’וק ורוצה לראות אותו בנבחרת הנוער של אוקראינה. דווקא מהפרסום הזה הסיפור הפך לגלוי לקהל הרחב. אך כבר בצעד הראשון חשוב להפריד בין עובדה להשערה: יש הודעה פומבית על עניין מצד אוקראינה, אך אין אישור רשמי פתוח להזמנה, בקשה או משחק עבור אוקראינה במקורות שנמצאו.

הסיפור של ארטיום דמצ’וק מעניין לא רק כחדשות כדורגל על בחירה אפשרית בין שתי נבחרות. עבור ישראל ואוקראינה, עלילות כאלה תמיד נשמעות רחבות יותר, כי מאחוריהן עומדות לעיתים קרובות סיפורים משפחתיים משותפים, מעברים, עלייה, סביבה תרבותית כפולה וביוגרפיות של אנשים שחייהם קשורים מילדות לשתי מדינות. לכן מקרים כאלה נתפסים לא כשאלה יבשה של רישום ספורטיבי, אלא כהשתקפות של קשרים אנושיים אמיתיים בין ישראל לאוקראינה, שממשיכים להתבטא בספורט, בחיים הציבוריים ובגורלות של משפחות שלמות.

עבור הקורא הישראלי, הנושא הזה חשוב מכמה סיבות.

מדובר בשחקן צעיר שכבר הובל בתוך אחת ממערכות המועדונים החזקות במדינה, שעבר דרך נבחרות הנוער של ישראל ועכשיו, לפי פרסומים ישראליים, נמצא בשדה העניין של התאחדות אחרת. זהו סיפור לא רק על כדורגלן ספציפי, אלא גם על איך בכדורגל הנוער המודרני מצטלבים פיתוח מועדוני, אזרחות, סמכות ספורטיבית ומאבק על שחקנים מוכשרים.

מה שידוע בוודאות: סטטוס השחקן, המועדון והקו הישראלי

החלק האמין ביותר של הסיפור הוא מה שכבר אושר על ידי נתונים פתוחים ישראליים.

ארטיום דמצ’וק הוא מגן, שמתואר בתיאורים מועדוניים ומדיה כמגן ימני, שחקן שנולד בשנת 2009, רשום במערכת ‘מכבי’ חיפה. במאגרי המידע הפתוחים, תפקידו הנוכחי ושייכותו המועדונית נראים בבירור. ברישום IFA מאושר גם כי אזרחותו הרשמית שנרשמה במאגר הזמין היא ישראלית.

עם זאת, לפי תאריך הלידה במקורות הפתוחים יש חוסר אחידות. באוסף שלכם מצוין כי דפי IFA בעברית נותנים רק את הפורמט 04/2009, דף העונה באנגלית של IFA מראה 01/2009, ובסיסי נתונים משניים מציינים את התאריך כ-01.04.2009. מקום הלידה במאגר המקורות הפתוחים לא מאושר. לכן בהגשה חדשותית זהירה עדיף לומר כך: במספר בסיסים הוא מופיע כמי שנולד ב-1 באפריל 2009, אך לא ניתן לשחזר את הביוגרפיה המלאה של השחקן ממקורות ציבוריים, וחלק מהנתונים האישיים נותרו לא מאושרים במלואם.

שאלה נפרדת היא אזרחות אוקראינית.

באתרים ישראליים ובפרופילים ישראליים פתוחים של ארטיום דמצ’וק, אזרחות אוקראינית לא מצוינת במפורש; בנתונים רשמיים ישראליים זמינים מאושר דווקא הסטטוס הישראלי. אך כאן פועלת גם לוגיקת התקנון הכדורגלי: בתחרויות UEFA, התאחדות לאומית יכולה לרשום רק שחקנים שיש להם אזרחות של המדינה המתאימה, והשחקן עצמו חייב להחזיק בדרכון או תעודת זהות תקפים של אותה מדינה. כך זה מנוסח בתקנון אליפות אירופה U17. כלומר, ללא אזרחות אוקראינית לא ניתן לשחק עבור נבחרת אוקראינה בטורנירים רשמיים.

מכאן נובע מסקנה זהירה אך הגיונית.

אם הצד האוקראיני אכן שוקל את דמצ’וק לנבחרת הנוער שלו, אז כנראה שיש לו אזרחות אוקראינית או לפחות זכות משפטית עליה, מה שהופך תרחיש כזה לריאלי. אך זו בדיוק מסקנה על פי מכלול הכללים והסימנים העקיפים, ולא אישור רשמי פתוח שפורסם על אזרחות אוקראינית של השחקן. את הגבול הזה במאמר חשוב לשמור.

איך התפתחה הקריירה שלו: מ’בית”ר’ נהריה ל’מכבי’ חיפה

המסלול המועדוני של דמצ’וק נקרא כבר הרבה יותר ברור מאשר הביוגרפיה האישית המלאה שלו.

הקו המוקדם ביותר עובר דרך ‘בית”ר’ נהריה, שם הוא מופיע בקטגוריות גיל ילדים, ולאחר מכן למעבר למערכת האקדמית של ‘מכבי’ חיפה לא יאוחר מעונת 2022/23. באוסף שלכם, הרצף ‘בית”ר’ נהריה → ‘מכבי’ חיפה נראה המאושר ביותר, והוא תואם היטב את האופן שבו תיארו את הסיפור הזה פרסומים ישראליים.

שנים מוקדמות ושינוי תפקיד

יש גם פרט חשוב שעוזר להבין טוב יותר את פרופיל השחקן עצמו.

לפי פרסום ישראלי ONE, דמצ’וק התחיל את הקריירה שלו ב’בית”ר’ נהריה באגף הימני, ולאחר מכן בהמלצת סוכן הועבר להגנה — לעמדת המגן הימני. דווקא לאחר שינוי התפקיד הזה, כפי שמתאר החומר, הוא עשה צעד משמעותי קדימה, הגיע ל’מכבי’ חיפה ולמערכת האקדמית של הכדורגל הישראלי. זה מסביר מדוע בקריירה שלו משולבים כישורים התקפיים מוקדמים והתמחות נוכחית כמגן.

מעבר לחיפה וצמיחה לפי גילאים

באוסף הפתוח לפי עונות נראה שב-2019/20, 2020/21 ו-2021/22 הוא עדיין קשור ל’בית”ר’ נהריה, וב-2022/23 כבר מופיע כשחקן מערכת ‘מכבי’ חיפה. לאחר מכן מגיעות עונות 2023/24, 2024/25 ו-2025/26 כבר בתוך מבנה חיפה. בעונות המאושרות הפתוחות נרשמים לו לפחות 3 שערים ב-2023/24 ו-2 שערים ב-2024/25, ובעונה הנוכחית לקטגוריה 2025/26 לא מצוינים שערים. עם זאת, מדיה לפי עונת 2022/23 דווח על 5 שערים בכל הטורנירים. חשוב לא לערבב את הרמות האלה של נתונים, אך יחד הם מראים התקדמות יציבה של השחקן כלפי מעלה.

ONE בקיץ 2023 כתב שדמצ’וק שיחק 31 משחקים בעונה עבור גילו, רק שש פעמים לא התחיל בהרכב וכבש חמישה שערים בכל הטורנירים, למרות עמדת ההגנה. באותו חומר הודגש שהוא נחשב לפוטנציאל גדול בתוך המועדון. זה משלים את התמונה הסטטיסטית היבשה ומראה מדוע ב’מכבי’ חיפה החליטו להחתים אותו על חוזה ארוך.

חוזה, עלייה לנוער ופציעה

לפי דיווחים ישראליים, ב-1 ביולי 2023 חתם דמצ’וק עם ‘מכבי’ חיפה על חוזה לשלוש שנים. מאוחר יותר דיווחים ישראליים גם דיווחו על הסכם חדש לשלוש שנים, והדגישו שמדובר במגן ימני שנולד ב-2009, שגדל בתוך האקדמיה של המועדון. Sport5 כתב בנוסף כי עד 22 באפריל 2026 הוא כבר הספיק לשחק שלושה משחקים בהרכב הפותח של קבוצת הנוער תחת ניהולו של איתי מרדכי, למרות שבגיל הוא שייך רשמית לדרגה צעירה יותר.

מופיעה גם הודעה על פציעת קרסול: שם נאמר כי לשחקן אובחן קרע ברצועה הלטרלית, והוא מתואר כמגן ימני שנולד ב-2009, שהועלה לאחרונה מקבוצת נערים א’. אם התקשורת המועדונית הזו מדויקת, היא משתלבת היטב עם התמונה הכללית: דמצ’וק היה בדיוק בשלב המעבר בין דרגות גיל, כאשר כבר העלו אותו למעלה, אך במקביל הוא נתקל גם בסיכונים פיזיים של צמיחה.

בדיוק במקום הזה הסיפור יוצא מגבולות הערה פשוטה על עניין העברה של נבחרת. NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואים בנושא כזה עלילה רחבה יותר: איך מערכת המועדונים הישראלית מביאה כדורגלן צעיר לנקודה שבה סביבו מתעורר כבר לא רק עניין פנימי, אלא גם בינלאומי.

מה יש לו עם הנבחרות ולמה הדרך להתאחדות אחרת לא סגורה

ברמה הבינלאומית לדמצ’וק כבר יש היסטוריה ישראלית מאושרת.

לפי האוסף הפתוח, הוא ערך את הופעת הבכורה שלו עבור ישראל U16 ב-26 בספטמבר 2024 במשחק נגד צרפת, לאחר מכן שיחק נגד אנגליה ב-28 בספטמבר, היה ברשימה למשחק נגד אוקראינה ב-30 בספטמבר, מאוחר יותר קיבל זימון לטורניר הפיתוח של UEFA באפריל 2025 ושיחק שם נגד קרואטיה וליטא.

לאחר מכן הוא זומן לישראל U17 לטורניר ארבע האומות בגרמניה, והמשחק המאושר היחיד שלו עבור U17 התקיים ב-9 בספטמבר 2025 נגד ונצואלה. באביב 2026 הוא גם היה בסגל ישראל U17 לסיבוב העלית של המוקדמות, למרות שמשחק מאושר חדש בסטטיסטיקה המצטברת לאחר מכן לא הופיע.

כלומר, באופן פורמלי ועובדתי הוא כבר ייצג את ישראל ברמת הנוער.

אך גם כאן יש ניואנס עקרוני חשוב, שלעיתים קרובות מתעלמים ממנו בסיפורים כאלה. עצם העובדה של הופעות עבור ישראל U16 ו-U17 לא סוגרת אוטומטית את הדרך לנבחרת אחרת לנצח. FIFA מסבירה בנפרד את כללי הזכאות ושינוי ההתאחדות, וגם מנהלת פלטפורמה ציבורית למקרים של שינוי התאחדות מאושר. בחומרי FIFA מודגש ששינוי ‘לאומיות ספורטיבית’ אפשרי אם מתקיימים דרישות התקנון, ובהסברים רשמיים מוקדמים יותר של FIFA נאמר במפורש על מקרים שבהם לשחקן כבר הייתה לאומיות של מדינה אחרת ולא שיחק משחק רשמי עבור נבחרת בוגרת ברמת ‘A’.

לכן במקרה של דמצ’וק קיימת אפשרות משפטית לשינוי התאחדות, אם אכן יש לו או היה לו סטטוס שמאפשר לטעון לאוקראינה לפי כללי FIFA, ואם מתקיימים כל התנאים הנדרשים.

אך עד להופעת אישור רשמי פתוח, יש לתאר זאת דווקא כאפשרות, ולא כעובדה שכבר התרחשה.

לא הצלחנו למצוא את הביוגרפיה המלאה של השחקן.

בגישה הפתוחה חסרים נתונים מאושרים בדיוק על מקום הלידה, הסיפור המשפחתי, כל הנסיבות של אזרחות שנייה אפשרית וחלק מהפרטים המוקדמים של הדרך עד להגעה למערכת הישראלית. לעומת זאת, קו הכדורגל של הקריירה שלו כבר נראה בבירור: ‘בית”ר’ נהריה, מעבר ל’מכבי’ חיפה, שינוי לעמדת מגן ימני, צמיחה בתוך המועדון, נבחרות הנוער של ישראל ועניין מצד אוקראינה. נכון להיום זו המסגרת המדויקת ביותר של הסיפור.

לכן הניסוח הסופי נראה כך.

באתרים ישראליים אזרחות אוקראינית של ארטיום דמצ’וק לא מצוינת במפורש, אך ללא אזרחות הוא לא יכול לשחק עבור נבחרת אוקראינה בטורנירים רשמיים, ולכן העניין מצד האוקראיני כמעט בוודאות מתבסס על מנגנון משפטי קיים. עם זאת, החלק המאושר והפומבי של הביוגרפיה הנוכחית שלו נותר ישראלי. והמשך התפתחות הסיפור הזה תלוי כבר לא בשמועות, אלא בשאלה האם יופיע אישור פתוח מצד ההתאחדויות או השחקן עצמו.

זהו המשמעות העיקרית של סיפור דמצ’וק. במקום שבו מבחוץ רואים רק שאלה על צורה ודגל, למעשה לעיתים קרובות מצטלבות שתי מדינות, שתי זיכרונות, שורשים משפחתיים, שפות, מעברים והדרך האישית של השחקן עצמו. ישראל ואוקראינה כבר שנים רבות קשורות באלפי ביוגרפיות כאלה, והכדורגל רק עושה את הקשר הזה יותר גלוי לציבור הרחב. לכן הסיפור סביב המגן הצעיר של ‘מכבי’ חיפה נראה לא כאפיזודה פרטית, אלא כחלק מנושא גדול וחי יותר — איך המרחב הישראלי והאוקראיני ממשיכים להצטלב דרך אנשים, משפחות ודורות חדשים.