לאחר התקיפה על המחסן ליד קייב נהרגו 38 אנשים: מדוע מילה הפכה לחזרה על וישנבוי

בערב ה-28 באוגוסט 2026, רחפן סילוני רוסי פגע במחסנים בכפר מילה, כ-25 קילומטרים ממרכז קייב. לאחר הפגיעה הראשונה, התלקחו המחסנים עם התחמושת, ולאחר מכן החלה דטונציה משנית. לפי נתוני המינהל הצבאי של מחוז קייב בערב ה-30 באוגוסט, נהרגו 38 אנשים, 52 נפצעו, ביניהם חמישה ילדים. ניזוקו כ-300 מבנים, כולל יותר מ-200 בתים פרטיים ו-14 בניינים רבי קומות.

הפגיעה עצמה היא חלק מהמלחמה הרוסית נגד אוקראינה, ורוסיה היא זו ששיגרה את הרחפן, שלאחריו החלה הקטסטרופה. אך כבר ביום למחרת, נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי השתמש בניסוח חריף במיוחד כלפי האחראים המקומיים: הוא כינה את אחסון החומרים הנפיצים ליד אנשים ‘רשלנות נוראית’ והצהיר כי מחסנים כאלה ‘בוודאי לא היו צריכים להיות שם’. שירות הביטחון של אוקראינה פתח בחקירה לא רק לפי סעיף על פשע התוקפנות של רוסיה, אלא גם לפי סעיף על יחס רשלני לשירות הצבאי.

אני, סטס שיפר, העליתי את הכרונולוגיה של הסיפור הזה דווקא בגלל החלק השני של החקירה. שבעה שבועות לפני מילה, שאלה דומה כבר עלתה לאחר הפיצוצים בווישנבוי ליד קייב. שם החקירה הגיעה למעצר של שני מנהלים של מפעל הגנה. לכן מילה היא כבר לא פרק טרגי נפרד, אלא בדיקה האם לאחר ווישנבוי נעשו מסקנות מעשיות.

לנאנובסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency כאן חשובה גם גבול אחר: האחריות של רוסיה על הפגיעה לא מבטלת את חובת המערכת האוקראינית להסביר מדוע אזרחים נמצאו ליד מאגר כזה של תחמושת.

מה התפוצץ ליד הבתים

שירות הביטחון של אוקראינה – סוכנות הביון האוקראינית, שתפקידה חלקית דומה לשילוב של משימות השב”כ וגופי החקירה, אף שאין כאן אנלוגיה משפטית ישירה. לפי נתוניה, המחסנים נפגעו על ידי רחפן רוסי מסוג ‘גרניום-4’. לאחר הפגיעה התחילו תחמושות להתפוצץ. בשעות הראשונות לא יכלו הכבאים פשוט להיכנס לשטח ולכבות את האש: הפיצוצים נמשכו, והתחמושות התפזרו מעבר לגבולות המחסנים.

תושבים סיפרו על 30–50 פיצוצים לאחר הפיצוץ החזק הראשון בסביבות שמונה בערב. אחד הבתים היה במרחק של כ-300 מטרים ממקום הפגיעה. בעל הבית הראה את הגג הקרוע, החלונות השבורים, החממה ההרוסה והגינה המושחרת. בשטחים נמצאו מוקשים, כדורים, ארגזים עם תחמושת וגוף תחמושת ממערכת ‘גראד’ – מערכת רקטות סובייטית. גם לאחר הדטונציה הראשית, נאלצו חבלנים לאסוף חפצים נפיצים בשטח המגורים.

רוב ההרוגים היו בבית אבות

האבדה הכבדה ביותר הייתה בבית אבות פרטי לקשישים, שנמצא בקרבת המחסנים. לפי הנתונים שפורסמו, רוב ההרוגים היו דייריו. בדיווחים של הימים הראשונים מספר הקורבנות בתוך בית האבות היה שונה, ולכן לא חיברתי את המספרים המוקדמים זה עם זה: המספר הכללי האמין לערב ה-30 באוגוסט הוא 38 הרוגים.

נהרג גם טארס דידיץ’, ראש קהילת דמיטרובסקה, שהגיע לעזור במהלך מבצע ההצלה. ‘קהילה’ באוקראינה היא קהילה מנהלית עם שלטון מקומי עצמאי; עבור הקורא הישראלי, הקרוב ביותר הוא רמת המוניציפליות, אף שהסמכויות והמבנה שונים. מותו מראה חלק נוסף של הטרגדיה הזו: הדטונציה המשנית המשיכה להוות סכנה קטלנית גם לאחר הפגיעה הרוסית הראשונה.

תושבים מספרים על המחסן בדרכים שונות

כאן מופיעה סתירה שחשוב לשמור עליה. ורה בת ה-65 ובנה סרגיי אמרו שלא ידעו על התחמושת וחשבו שבמחסנים נמצאת עזרה הומניטרית. כמה שעות הם בילו במקלט קטן. לאחר הפיצוצים, המשפחה נותרה ללא חשמל רגיל, וסרגיי טען את הטלפון שלו באמצעות מצבר רכב.

אבל תושבים מקומיים אחרים סיפרו שראו משאיות צבאיות וארגזי עץ. לכן את הטענה ‘הכפר לא ידע כלום’ אי אפשר להציג כעובדה מוכחת. יש שיכלו באמת לא להבין את ייעוד המקום, אחרים ראו סימנים ללוגיסטיקה צבאית. עבור החקירה זה משמעותי: אם המקום שימש זמן רב ובאופן קבוע, יש לברר מי אישר את השימוש בו ליד בנייה אזרחית ואילו דרישות בטיחות פעלו לא על הנייר אלא בשטח.

אחת התושבות, לודמילה, לשאלה על האחריות ציינה גם את פוטין וגם את אלה שהציבו כאן את המחסן. אין לערבב בין שני הקווים הללו. רוסיה אחראית על ההתקפה. החקירה האוקראינית בודקת בנפרד האם ההחלטות על אחסון התחמושת יכלו להגדיל את מספר ההרוגים והיקף ההרס.

למה כולם זוכרים את ווישנבוי

ב-6 ביולי 2026, פגיעה רוסית במתקן הגנה בווישנבוי במחוז קייב גם היא גרמה לדטונציה של תחמושת שנמשכה שעות רבות. לאחר מכן קבע שירות הביטחון של אוקראינה שהתחמושת נמצאה במבנים שלא היו מיועדים לאחסון כזה ושימשו ללא האישורים הנדרשים. מהגדר של המפעל ועד למבנים הקרובים ביותר היה כ-24 מטרים, ועד לבית פרטי אחד – פחות מ-18.

ב-16 ביולי נעצרו המנכ”ל של המפעל וסגנו לייצור. הם נחשדו ברשלנות תפקודית. החקירה חילקה את הסיבות: הפגיעה הרוסית הייתה האירוע הראשוני, אך הפרת כללי האחסון, לפי גרסת רשויות החוק, הגדילה את חומרת התוצאות.

לכן לאחר מילה, זלנסקי עצמו קישר בין שני המקרים ואמר שלאחר המצב בווישנבוי, מקרה נוסף כזה הוא בלתי נסבל לחלוטין. ביולי המדינה כבר ידעה לא תיאורטית, אלא על דוגמת אנשים שנהרגו, מה קורה כאשר מאגר גדול של תחמושת נמצא קרוב מדי למגורים.

מה חוקרים עכשיו

במילה, שירות הביטחון של אוקראינה מנהל חקירה במקביל לפי סעיף 437 של חוק העונשין של אוקראינה – פשע תוקפנות – ולפי סעיף 425 על יחס רשלני לשירות הצבאי. הסעיף השני לא אומר שהאשמים כבר נקבעו. הוא אומר שהחקירה בודקת רשמית את פעולות הצד האוקראיני, ולא רואה את כל ההרס כתוצאה בלתי נמנעת של הפגיעה הרוסית.

בינתיים, לא נקבע בפומבי מפקד צבאי או מבנה ספציפי האחראי על המחסן. זלנסקי דיבר על מחסני כוחות ההגנה. ‘כוחות ההגנה’ הוא מושג אוקראיני רחב, הכולל מבנים צבאיים וביטחוניים שונים; אי אפשר להפוך אותו ללא הוכחות לשם של משרד ספציפי.

לאחר הטרגדיה, משרד ההגנה האוקראיני דרש לבדוק את מקומות אחסון הנשק והתחמושת. לכן השאלה המרכזית של החקירה כבר לא נשמעת כמו ‘האם ניתן היה לצפות את הסיכון’. לאחר ווישנבוי, הסיכון הזה היה ידוע. כעת על החקירה לקבוע מי היה אחראי על המקום במילה, מתי הופיעו שם התחמושות, האם המקום עמד בדרישות הקיימות ולמה המקרה הקודם לא מנע את החזרה.

מה ידוע על ה-31 באוגוסט

אם היום מחפשים ‘פיצוץ מחסן תחמושת במילה’, ‘פגיעה במחסן ליד קייב’ או ‘למה נשק אוחסן ליד בתים’, חשוב לא לערבב בין המוכח להשערות. מוכח: רחפן רוסי פגע במחסנים, ולאחר מכן החלה דטונציה משנית; נהרגו 38 אנשים, 52 נפצעו; ניזוקו מאות מבנים; זלנסקי הכיר בפומבי בשכנות הבלתי נסבלת של תחמושות ובנייה למגורים; שירות הביטחון של אוקראינה חוקר במקביל את התוקפנות הרוסית ואת הרשלנות האפשרית.

לא נקבע בפומבי: מי באופן אישי הורה לאחסן את התחמושות דווקא שם, איזו מבנה ספציפי היה אחראי על המקום והאם יוגשו חשדות למישהו. לאחר ווישנבוי, החקירה כבר הצליחה לענות על שאלות אלו בתפקידים ובדמויות ספציפיות. במילה, החלק הזה של הסיפור רק מתחיל.