מ-Coca-Cola ועד גלידה כשרה: רוסיה משמידה את העסקים האוקראיניים – תחת התקפות מפעלים, מחסנים, ספרים ואינטרנט

בספטמבר, התקפות רוסיות עצרו מפעלי מתכת, הרסו את המפעל הפולני של Cersanit, מחסנים של חברות בינלאומיות והשפיעו על יצרני מזון אוקראינים. כעת ההתקפות מכוונות לתחנות דלק, משרדים ותשתיות תקשורת. אוקראינה עשויה לאבד כ-70 מיליארד גריבנה ממסים. אך הנזק רחב בהרבה מהמספר הזה: משרות, מסחר, השקעות זרות ואספקת מוצרים, כולל לישראל, נמצאים בסיכון.

מחבר: R.Verter

ב-29 בספטמבר 2026 כבר ניתן לעקוב אחר תמונה מדאיגה למדי של התקפות רוסיות על הכלכלה האוקראינית. אם עד לא מזמן הנושא המרכזי היה תחנות כוח ורשתות אנרגיה הרוסות, הרי שבחודשיים האחרונים הדיווחים על פגיעות בעסקים מסחריים רגילים הפכו כמעט יומיומיים.

מתכות, מחסני מזון, הוצאות לאור, רשתות מסחר, מפעלים זרים, ספקי אינטרנט. אפילו יצרני גלידה.

ב-12 בספטמבר ראש ממשלת אוקראינה סרגיי קורצקי הודיע כי עקב התקפות על עסקים, התקציב הממשלתי עשוי לאבד כ-70 מיליארד גריבנה מהכנסות ממסים. זו תחזית ראשונית של הממשלה, והיא אינה כוללת את כל עלות הרכוש ההרוס, הסחורות האבודות והשיקום שלאחר מכן.

ונשאלת השאלה: איזו מטרה משרתת השמדת הכלכלה האזרחית, אם רבים מהמפעלים שנפגעו אינם קשורים ישירות לפעולות לחימה?

ננסה להסתכל על המתרחש דרך מפעלים ספציפיים, רצף ההתקפות והשלכותיהן.

מתכות: לעצור מפעל קל יותר מאשר לשקם אותו

ב-11 באוגוסט התקפה בליסטית רוסית פגעה במתחם התעשייתי של “זפורוז’סטאלי”, השייך לקבוצת Metinvest. לפי הדיווח הראשוני של המפעל, שבעה עובדים נהרגו, ועוד 21 נפצעו. הייצור נאלץ להיעצר.

מאוחר יותר, ב-27 באוגוסט, 12 ו-17 בספטמבר, שוב הותקפו מתקני ייצור. הנזקים השפיעו על תשתיות האנרגיה, התחבורה והמתכות.

ב-5 בספטמבר טילים בליסטיים רוסיים פגעו ב”קמטסטאל” בקמנסקה שבמחוז דניפרופטרובסק. חמישה נהרגו, ארבעה נפצעו. החברה אישרה עצירה מוחלטת של תהליכי הייצור.

להבנת ההיקף: מפעל מתכות אינו ניתן להשוואה עם סדנה קטנה, שיכולה לעבור למקום סמוך לאחר פגיעה בגג. זו מערכת ייצור מורכבת עם כבשנים, מתקני אנרגיה, קווי תחבורה ואלפי עובדים.

בסוף ספטמבר המצב החמיר גם ב-ArcelorMittal בקריבוי רוג. במשך חמישה שבועות המפעל חווה ארבע התקפות, בהן נהרגו חמישה אנשים ונפצעו 17. החברה הצהירה כי חידוש העבודה בבטחה אינו אפשרי כרגע.

לפי מידע של רויטרס, ArcelorMittal מצפה לפחת חשבונאי של נכסים בסדר גודל של כמיליארד דולר. זו הערכה של ירידת ערך הנכסים, ולא תיקון שכבר שולם.

ב-22 בספטמבר התקפה בליסטית פגעה במפעל אזרחי Interpipe בדניפרו. ארבעה עובדים נהרגו, שבעה נפצעו, הציוד הייצור העיקרי נפגע. החברה מייצרת צינורות פלדה ומוצרים לרכבות, אותם היא מספקת ליותר מ-70 מדינות.

לכלכלה האוקראינית, סדרת התקפות כזו משמעותה אובדן יכולות יצוא, הכנסות במטבע חוץ ומסים. לשיקום ייצור המתכות לא מספיק לקבל כסף מהביטוח: יש לייצר, לספק, להתקין ולהפעיל את הציוד הפגוע.

מחסן Rozetka הושמד. אבל מחסן הוא הרבה יותר מסתם בניין

בלילה של ה-5 באוגוסט שלושה טילים בליסטיים רוסיים השמידו מרכז הפצה גדול של Rozetka בברובארי, כ-20 קילומטרים מקייב.

Rozetka היא אחת מחנויות האינטרנט והמרקטפלייסים הגדולות באוקראינה, במודל המזכיר שילוב של פלטפורמת מסחר מקוונת גדולה עם רשת משלוחים מפותחת.

המתחם ההרוס טיפל ביותר מ-100 אלף הזמנות ביום. עלותו הוערכה בכ-70 מיליון דולר ללא התחשבות בסחורות שהיו בתוכו. בעת ההרס הישיר של המתחם לא נפגעו אנשים, אך הבניין עצמו אינו ניתן לשיקום.

התקפות כאלה משפיעות על הרבה יותר משתתפים במסחר ממה שנראה בתמונות של המחסן השרוף.

לדוגמה, מוכר קטן יכול לעבוד דרך תשתית לוגיסטית של מישהו אחר. הוא רוכש סחורה, ממקם אותה במרכז הפצה, משם ההזמנות נשלחות לקונים. השמדת מרכז כזה משאירה את היזם ללא סחורה, אמצעים תפעוליים ויכולת לבצע הזמנות ששולמו.

התקפות אוגוסט השפיעו גם על מתקנים של “אפיצנטר”, “נובה פוסטה”, NOVUS, קבוצת Fozzy, המאחדת את רשתות “סילפו” ו”פורה”, ומאוחר יותר – מחסנים של Roshen, Varus, Comfy, “אורורה” וחברות מסחריות אחרות.

“נובה פוסטה” משחקת תפקיד של רשת משלוחים אקספרס לאומית גדולה עבור האוקראינים. דרכה פועלות אלפי חנויות אינטרנט ויזמים פרטיים, ולכן פגיעה במתחם מיון משפיעה על המסחר בכמה אזורים בבת אחת.

ב-27 בספטמבר הושמד לחלוטין מחסן של Kärcher הגרמנית עם מוצרים מוכנים.

החברה הודיעה כי העובדים בטוחים, אך ההזמנות שהיו במחסן מעוכבות או מבוטלות. כעת יש להפעיל מסלולים חלופיים שהוכנו מראש.

כאן ההתקפות הרוסיות למעשה מכריחות את העסקים לשלם על אותה תשתית פעמיים: קודם לבנות לוגיסטיקה נורמלית, ואז – רזרבית למקרה שהראשונה תושמד.

משקאות אמריקאים, קרמיקה פולנית וטכנולוגיה גרמנית

הון זר לא קיבל שום הגנה נוספת מהמל”טים הרוסיים.

ב-3 בספטמבר התקפה פגעה במפעל של קוקה-קולה בווליקה דימרקה שבמחוז קייב. נפגעו מחסנים, פרצה שריפה. עובדי החברה לא נפגעו.

ב-10 בספטמבר התקפה השפיעה על מפעל לייצור שמן חמניות “אוליינה” בדניפרו, השייך לאמריקאית Bunge. הייצור נעצר. כתוצאה מהתקפות על העיר באותו יום נהרגו שני אנשים.

הסיפור המייצג ביותר התרחש בלילה של ה-12 בספטמבר בזויאגל שבמחוז ז’יטומיר, שם תקפו מל”טים רוסים את Cersanit Invest.

זהו מפעל של Cersanit הפולנית, אחד היצרנים האירופיים הידועים של אריחי קרמיקה וסניטריה. כתוצאה מהפגיעות נפגעו ברצינות אלמנטים מרכזיים של מחזור הייצור.

העובדים פונו. לא היו הרוגים.

בהצהרה רשמית של Cersanit נאמר כי שיקום יכולות הייצור ידרוש לפחות שישה חודשים.

חצי שנה ללא עבודה נורמלית עבור מפעל גדול – זה גם חצי שנה של אי ודאות עבור עובדיו, ספקיו ושותפיו המסחריים.

בין האובייקטים שנפגעו הוזכרו מפעלים או תשתיות מסחריות הקשורות ל-British American Tobacco, PepsiCo, Mondelez ו-McDonald’s, כמו גם יצרנים אוקראינים “דרניצה”, TK-Home Textile, “מערכות אוורור”, Dukachi ו”חורטיצה”. לכל מקרה נסיבותיו ומידת הנזקים שלו; לא נכון לאחד אותם ברשימה של מפעלים שהושמדו לחלוטין.

עצם הרחבת הגיאוגרפיה של ההתקפות כבר משנה את תנאי העבודה של עסקים זרים. השקעות בייצור אוקראיני יש לחשב תוך התחשבות באפשרות של אובדן פיזי של המפעל.

ספרים שרופים: הוצאה לאור יכולה לאבד עבודה של שנתיים בלילה אחד

אוגוסט היה קשה במיוחד עבור שוק הספרים האוקראיני.

בחרקוב הושמד מחסן של הוצאת “רנוק” – כ-8 מיליון ספרים, כולל ספרי לימוד ומהדורות של הוצאות אחרות.

ב-28 באוגוסט מל”ט רוסי פגע במרכז הפצה של “נובה פוסטה” בסוויאטופטרובסק שבמחוז קייב. שם אוחסנו ספרים של Readeat, Book.ua, Vivat, “א-בא-בא-גה-לה-מה-גה”, “יסודות”, “מעבדה” וחברות אחרות.

לפי הערכה מעודכנת של איגוד המו”לים האוקראיני, הנזק למו”לים ולחנויות הספרים רק לאחר התקפה זו הגיע לפחות ל-99 מיליון גריבנה. להוצאת “יסודות” נפגעו כ-40% מהספרים שהיו אז – כ-20% מכל מה שהודפס בשנתיים האחרונות.

ההפסדים הכוללים של ענף הספרים כתוצאה מהתקפות הקיץ הרוסיות מוערכים על ידי המו”לים ב-13–15 מיליון עותקים. זו הערכה כוללת משוערת, שיכולה להתעדכן.

כאן לא נפגע מרחב תרבותי מופשט, אלא עסק פעיל. הספרים כבר שולמו, הודפסו, הועברו והוכנו למכירה. כעת על המו”לים לממן מחדש את המהדורות, לחפש בתי דפוס ומחסנים, תוך תשלום משכורות ושמירה על קשרים עם חנויות הספרים.

סיפור נפרד לישראל – גלידת “רוד”

ב-5 בספטמבר מל”ט רוסי השמיד את מתחם הקירור של חברת “רוד” מז’יטומיר, אחד מיצרני הגלידה הגדולים באוקראינה.

שטח האובייקט ההרוס – 4350 מטרים רבועים. בפנים היו מוצרים מוכנים, ציוד קירור וטעינה.

ב-28 בספטמבר דיווחו הרשויות במחוז ז’יטומיר על התקפה חדשה על מפעל בתעשיית המזון. שמו לא נחשף בתחילה, ולכן לא ניתן לקבוע אם מדובר בפגיעה חוזרת ישירות ב”רוד”.

NAnews – חדשות ישראל | Nikk.Agency כבר סיפרו בפירוט על המחסן ההרוס של “רוד” ועל העבודה רבת השנים של היצרן עם השוק הישראלי.

מדוע זה נוגע לקונים הישראלים?

היצרן מז’יטומיר משתף פעולה עם היבואן הישראלי Diler B.M.D. International. חלק מהמוצרים מיוצרים לפי הזמנת השותף המקומי, כולל תחת מותגיו, ולכן מקור הגלידה לא תמיד ברור מהאריזה.

במגוון יש מוצרים כשרים. עם זאת, הכשרות מאושרת עבור מוצר ספציפי ותעודת הכשרות המתאימה, ולא מתפשטת אוטומטית על כל מגוון המפעל.

לפי נתוני הסטטיסטיקה המסחרית הבינלאומית, בשנת 2024 ישראל ייבאה מאוקראינה 1163 טון גלידה וקינוחים קפואים אחרים בעלות כוללת של 5.12 מיליון דולר.

זה כ-11.27% מכלל יבוא ישראל בקטגוריית מוצרים זו לפי משקל. הנתון מתייחס לכל היצרנים האוקראינים, לא רק ל”רוד”, ואינו כולל גלידה בייצור ישראלי.

אין אישורים לכך שלאחר השמדת המחסן הופסקו משלוחי “רוד” ישירות לישראל. עם זאת, עבור היצואן, אובדן מתחם הקירור משמעותו הוצאות נוספות על אחסון, הובלה וביצוע הזמנות.

ב-20 באוגוסט בעיה דומה התעוררה אצל היצרן האוקראיני “פייני לודי”. התקפה רוסית השמידה את מחסן ההפצה שלו בקייב, שסיפק גלידה לבירה ולעוד 12 ערים.

החברה נאלצה לשנות בדחיפות את הלוגיסטיקה של הקירור, ללאה מכירת גלידה מוכנה כמעט בלתי אפשרית.

לאחר מפעלים ומחסנים, ההתקפות פגעו בתחנות דלק ובאינטרנט

ב-23 בספטמבר “אוקרנפטה”, חברת הנפט הממשלתית של אוקראינה, דיווחה כבר על התקפה שישית על מתקניה בקייב תוך מספר שבועות.

באותו יום שוב נפגעה תחנת דלק. העובדים היו במקלט, ולכן לא היו נפגעים.

נפגעו גם מתקנים של רשתות דלק אחרות, כולל WOG. עבור נהג רגיל זה עשוי להיות תחנת דלק סגורה בקרבת מקום; עבור מוביל מטענים או שירות משלוחים, שיבושים בתשתית התדלוק יכולים להשפיע ישירות על לוח הזמנים של העבודה.

מאוחר יותר ההתקפות השפיעו על מגזר התקשורת.

ב-27 בספטמבר נפגע המשרד הראשי של Kyivstar – מפעילת הסלולר הגדולה באוקראינה. הצד הרוסי גם הצהיר על התקפות על מרכזי עיבוד נתונים, במיוחד על אובייקט שהוא קישר ל-Vodafone.

לפי מידע של רויטרס, שיבושים בעבודת ספקי האינטרנט בשבוע הקודם השפיעו על כ-100 אלף משקי בית בקייב ובסביבתה.

מרכז נתונים – מבנה עם ציוד שרתים מיוחד, המספק אחסון נתונים ותפעול שירותים דיגיטליים. פגיעתו יכולה לגרום לבעיות אצל משתמשים וארגונים רבים בו זמנית.

באוקראינה זה רגיש במיוחד: דרך האינטרנט פועלות מערכות התרעה על סכנה, תשלומים, חינוך מרחוק ופעילות מסחרית רגילה.

ב-28 בספטמבר מל”ט רוסי פגע בבניין האקדמיה הלאומית למדעים של אוקראינה במרכז קייב. NAnews סיפרו בנפרד על השריפה ועל האנשים שנאלצו להינצל דרך החלונות.

באותו יום ההתקפות השפיעו גם על אובייקטים אזרחיים אחרים, כולל תשתיות עסקיות בדניפרו.

מה עשוי לעמוד מאחורי הרחבת ההתקפות הרוסיות?

אם נשווה את האירועים של אוגוסט וספטמבר, ניתן לראות היגיון כלכלי אפשרי: פגיעה בו זמנית בייצור, אחסון סחורות, תחבורה ותשתיות הנדרשות לעבודה יומיומית.

מפעל יכול לשמור על אולם הייצור, אך לאבד חשמל. הוא יכול להמשיך לייצר סחורות, אך לאבד מחסן. או שיש לו מחסן עובד, אך להתמודד עם שיבושים בתקשורת ובתחבורה.

כל ההפסדים הללו מצטברים, והשלכות של התקפה בודדת יכולות להימשך הרבה יותר מהשריפה עצמה.

ניתן להניח שאחת המטרות של רוסיה היא להגדיל את הלחץ הכלכלי והחברתי על החברה האוקראינית: הפחתת הכנסות, צמצום משרות, שיבושים בסחורות ושירותים. מטרה אפשרית נוספת – להשיג עלייה בעייפות מהמלחמה ולחץ על הנהגת אוקראינה לדרוש לקבל את תנאי רוסיה להפסקת פעולות האיבה.

אבל זו בדיוק הערכה אנליטית שלנו של רצף ההתקפות הנצפה, ולא תוכנית מתועדת של ההנהגה הרוסית. אין גם בסיס לטעון שהרס כלכלי יוביל אוטומטית לוויתורים פוליטיים.

מוסקבה מסבירה את התקפותיה בפגיעה בתשתיות צבאיות, לוגיסטיקה ואובייקטים בעלי שימוש כפול. אין אישור עצמאי לשימוש צבאי מוצהר של כל אחד מהמפעלים האזרחיים המוזכרים.

המשפט ההומניטרי הבינלאומי, שהנורמות שלו יש להן משמעות ישירה גם לישראל, דורש להבחין בין אובייקטים אזרחיים למטרות צבאיות. גם אם תשתית אזרחית משמשת בו זמנית למטרות צבאיות, יש לעמוד בדרישות של פרופורציה ונקיטת אמצעי זהירות.

עצם הרצון להחליש את כלכלת האויב אינו הופך מפעל מסחרי רגיל למטרה צבאית חוקית.

מה אוקראינה מתכוונת לעשות עם הכלכלה ההרוסה

הממשלה האוקראינית כבר שוקלת ביזור לוגיסטי: במקום לרכז מלאים גדולים בכמה מתחמים גדולים, מציעים לעסקים להפיץ סחורות בין אובייקטים שונים.

במקביל, מתכונן ביטוח נוסף לסיכונים צבאיים.

ב-12 בספטמבר הציג ראש הממשלה תוכנית ראשונית להקמת רזרבה ממשלתית של כמיליארד דולר בשיתוף פעולה עם שותפים בינלאומיים. המטרה – ליצור מנגנון שיכול לפצות על כ-40–50% מהפסדי העסקים מהתקפות.

ב-17 בספטמבר הרחיבה הממשלה את תוכנית הביטוח הקיימת, וכללה את קייב ומחוז קייב ברשימת האזורים בסיכון גבוה.

עם זאת, תשלומי ביטוח אינם משקמים ייצור באופן מיידי. יש צורך בציוד, כוח אדם, חשמל זמין, מסלולי אספקה בטוחים וקבלנים שעובדים בעצמם בתנאי מלחמה.

לישראל יש ממד מעשי למה שמתרחש. מדובר בעמידות של ספקים בינלאומיים: ממזון אוקראיני על מדפי חנויות מקומיות ועד לפעילות של חברות אירופיות ואמריקאיות שהשקיעו בייצור אוקראיני.

התקפה על מחסן הקירור של “רוד” עדיין לא אומרת מחסור בגלידה בסופרמרקטים הישראליים. אבל היא מראה בבירור עד כמה רחוקות יכולות להתפשט ההשלכות הכלכליות של המלחמה הרוסית.

לעסקים האוקראינים יש צורך ליצור מחסנים חלופיים, לרכוש ציוד מחדש ולחפש מסלולים חלופיים. כל זה משולם מכספים, שבנסיבות רגילות היו יכולים ללכת לפיתוח העסק.

ו-70 מיליארד גריבנה של מיסים פוטנציאליים שאבדו – זה גם כסף שעלול לא להספיק למדינה למימון הוצאותיה שלה. זו הסיבה שהשלכות השמדת מחסן, מפעל או מרכז נתונים אינן תמיד מסתיימות לאחר כיבוי השריפה.