באוקטובר 2026 בסנט לואיס שבארצות הברית נערכה חגיגה לכבוד חברים חדשים בהיכל התהילה העולמי של השחמט. בין חמשת הזוכים נמנים הישראלי בוריס גלפנד והאוקראיני וסילי איוונצ’וק. גלפנד נחגג ב-8 באוקטובר, ואיוונצ’וק ב-24 באוקטובר. שניהם כבר רשומים ברשימה הרשמית של היכל התהילה עם ציון “2026”.
מחבר: סטס שיפר
החדשות על בחירתם אינן מאוקטובר. הפדרציה הבינלאומית לשחמט FIDE הכריזה על ההחלטה ב-30 ביולי. באוגוסט נאנובוסטי סיפרו בפירוט מדוע שני השמות הללו נמצאים זה לצד זה. כעת הופיעה החלק הבא של הסיפור – הטקסים שהתקיימו ותמונות המשתתפים שהגיעו לסנט לואיס.
השוויתי את ההכרזה של המארגנים מיולי עם ההודעות והדיווחים מאוקטובר. כאן יש פרט משמעותי: ההחלטה להכיר בהישגי השחמטאים התקבלה בקיץ, והחגיגות נערכו בימים שונים.
איך נערכה החגיגה בסנט לואיס
היכל התהילה העולמי של השחמט נמצא בארצות הברית, אך חלקו העולמי אינו דירוג לאומי אמריקאי. את המועמדים בוחרים נציגי FIDE, תוך הערכת תרומתו של האדם לשחמט ולא רק תוצאה אחת. לאחר הכללת הזוכים של 2026, ברשימה העולמית ישנם 61 שמות.
השנה, בנוסף לגלפנד ואיוונצ’וק, הצטרפו אליו אולף אנדרסון משוודיה, ננה יוסליאני מגאורגיה ואלכסנדרה קוסטניוק המייצגת את שווייץ.
החגיגות חולקו. גלפנד נחגג ב-8 באוקטובר במהלך פתיחת אליפויות ארצות הברית. איוונצ’וק נכח בטקס ב-24 באוקטובר, שהתקיים במסגרת כנס שחמט.
הפדרציה השוודית לשחמט פרסמה תמונות של אוסטין פולר ממועדון השחמט של סנט לואיס. ליד איוונצ’וק עומדים גארי קספרוב, אולף אנדרסון ואלכסנדרה קוסטניוק. התמונה מאשרת את נוכחותו של האוקראיני באירוע, אך אינה מעידה שכל חמשת הזוכים קיבלו הכרה בו זמנית.
בוריס גלפנד: ממינסק לנבחרת ישראל
בוריס גלפנד נולד ב-1968 במינסק ועלה לישראל ב-1998. דווקא עבור נבחרת ישראל הוא זכה במדליית כסף באולימפיאדת השחמט ב-2008 ובארד ב-2010.
לקורא הרחוק משחמט: זהו תחרות בינלאומית קבוצתית, ולא חלק מהמשחקים האולימפיים הרגילים. ב-1990 גלפנד זכה בה עוד עם נבחרת ברית המועצות.
אך לרוב מקשרים את ההישג הגבוה ביותר של גלפנד למוסקבה, מאי 2012. במשחק על תואר אלוף העולם הוא נפגש עם האלוף המכהן וישוואנתן אנאנד. לאחר שתים עשרה משחקים התוצאה הייתה שווה – 6:6.
המנצח נקבע בטיי-ברייק – משחקים נוספים עם זמן חשיבה קצר יותר. רב האמן הישראלי הפסיד, אך התקרב לתואר הגבוה ביותר בשחמט הקלאסי עד כדי כך שלא הצליח אף נציג ישראלי לפניו.
לזכותו של גלפנד לא נרשם רק משחק אחד. ברשימת הישגיו יש גם את גביע העולם של 2009, ניצחון בטורניר המועמדים של 2011, הופעות רבות נגד השחמטאים החזקים ביותר ועבודה כמאמן.
עבור חובבי השחמט הישראלים, הביוגרפיה שלו היא גם סיפור עלייה. אדם שקיבל חינוך שחמט בברית המועצות, המשיך את הקריירה שלו תחת דגל ישראל וסייע לנבחרת הלאומית לזכות במדליות האולימפיות הגדולות ביותר שלה.
וסילי איוונצ’וק: שלוש פעמים שני בעולם
וסילי איוונצ’וק נולד ב-1969 בקופיצ’ינצי שבמחוז טרנופול. ב-1988 קיבל את תואר רב האמן. לאחר מכן עלה שלוש פעמים למקום השני בדירוג העולמי.
הוא זכה בטורניר היוקרתי בלינארס בשנים 1989, 1991 ו-1995. בגמר אליפות העולם של FIDE ב-2002 הפסיד לבן ארצו רוסלן פונומריוב.
למרות שלא זכה בתואר אלוף העולם בשחמט הקלאסי, איוונצ’וק השיג הצלחות בדיסציפלינות אחרות: הוא הפך לאלוף העולם בבזק ב-2007 וברפיד ב-2016.
בזק – משחק עם מספר דקות לכל המשחק; רפיד נותן יותר זמן, אך פחות משמעותית מהשליטה הקלאסית. עבור הצופה, אלו מהירויות שונות של אותו משחק, הדורשות גישה שונה לחישוב אפשרויות.
עם נבחרת אוקראינה, איוונצ’וק זכה באולימפיאדות השחמט של 2004 ו-2010, ולפני עצמאות אוקראינה – עוד שתיים כחלק מברית המועצות. בניגוד לגלפנד, הניצחונות הקבוצתיים העיקריים שלו לאחר התפרקות האיחוד קשורים לאוקראינה.
שני רב האמנים התחילו באותה מערכת שחמט סובייטית. בהמשך הקריירות שלהם התנהלו תחת דגלים שונים.
הקשר הזה בין קהילות השחמט של שתי המדינות נשמר גם אצל שחקנים צעירים. באוגוסט נאנובוסטי כתבו על השתתפותו של השחמטאי הישראלי פליקס טולצ’ינסקי בטורניר אוקראיני, שם הוא סיים במקום הרביעי מתוך 170 משתתפים.
הטקסים הנוכחיים סיימו את הסיפור שהחל בהחלטת FIDE מיולי. ברשימה הרשמית של היכל התהילה העולמי של השחמט, לבוריס גלפנד מצוינת מדינת ישראל, ולוסילי איוונצ’וק – אוקראינה. שנת ההכללה לשניהם זהה: 2026.
נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency