השפה הרוסית בגל האנטי-ישראלי: מה הראו נתוני LS Group על המלחמה בין ישראל לאיראן

ב-29 במרץ 2026 פרסם העיתון הישראלי NEWSru.co.il חומר בהסתמך על מחקר של LS Group, ומפרסום זה אנו לוקחים את עיקר החומר לניתוח: השפה הרוסית נמצאת בחמישייה המובילה בהפצת נרטיבים אנטי-ישראליים על המלחמה של ארה”ב וישראל נגד איראן. עבור ישראל זה כבר לא רק פרט תקשורתי מהעולם החיצון, אלא סימן לא נעים לכך שהמרחב הדובר רוסית משתתף יותר ויותר בזרם הכללי של מידע עוין.

לפי הנתונים שמביא NEWSru.co.il, חמש שפות — ערבית, פרסית, אנגלית, ספרדית ורוסית — יוצרות 89% מהזרם הגלובלי של מידע אנטי-ישראלי בנושא המלחמה הנוכחית. הרשימה הזו צפויה רק בחלקה. לא מפתיע שערבית ופרסית נמצאות בה. אבל נוכחות השפה הרוסית בחמישייה הזו, ועוד עם נתח כזה, נשמעת אחרת לקהל הישראלי. זה אומר שהשיחה אינה על פינה פרופגנדה צרה באינטרנט, אלא על סביבה לשונית גדולה שישראל קשורה אליה היסטורית ישירות — דרך עלייה, תקשורת, משפחות, עסקים, פוליטיקה ודיון ציבורי.

איך נראית מפת הזרם האנטי-ישראלי

חמש שפות מחזיקות כמעט את כל הנפח

לפי הפרסום, השפה הערבית תופסת את המקום הראשון עם נתח של 31% וגידול של 24% בהשוואה לפברואר. אחריה פרסית — 26% וגידול של 37%. אנגלית נותנת 19% מהנפח הכללי, ספרדית — 13%, רוסית — 11%. הגידול הכללי של הודעות אנטי-ישראליות בתקופה הנדונה היה 31%. אם נתרגם זאת משפת המעקב היבשה לשפה רגילה, התמונה נראית כך: בתוך שבועות ספורים גל המידע האנטי-ישראלי לא רק נשמר, אלא התחזק באופן ניכר, והסגמנט הרוסי נמצא בתוך ההאצה הזו, ולא איפשהו בפריפריה.

לשפה הרוסית יש תפקיד מיוחד ברשימה הזו. פורמלית היא סוגרת את החמישייה הראשונה. אבל פוליטית ותקשורתית המשמעות של העובדה הזו רחבה יותר מהמספר עצמו של 11%. רוסית היא שפה שממשיכה לחיות בתוך החברה הישראלית. היא לא חיצונית למדינה. לכן כל הגברה של רטוריקה אנטי-ישראלית ברוסית פוטנציאלית פוגעת לא רק בדעה הבינלאומית, אלא גם בסביבה התקשורתית הפנימית של ישראל עצמה.

Telegram הפך למאיץ הראשי

הפרסום מדגיש במיוחד ש-48% מההודעות האנטי-ישראליות מופיעות ב-Telegram. במקום השני X עם 18%. עם זאת, Telegram שולטת בעיקר בסגמנטים הערבי, הפרסי והרוסי, בעוד X חזקה יותר באנגלית ובספרדית. זו צומת חשובה. היא מראה לא רק היכן מופץ תוכן עוין, אלא גם איך בדיוק הוא חי. Telegram — זו מהירות, מיתון נמוך, רגשיות גבוהה, קהילות צפופות ורדיקליזציה כמעט מיידית של כל נושא.

לישראל זה רגיש במיוחד, כי Telegram מזמן הפך לא רק לערוץ חדשות. זה מרחב שבו אנשים מקבלים הסבר ראשוני לאירועים. לא מסמך. לא בדיקה. לא טקסט אנליטי ארוך. אלא דווקא את המסגרת הראשונה: מי אשם, מי הקורבן, מי כביכול “דוחף את העולם לאסון”, ומי “מגן על עצמו”. ואם מסגרת כזו נבנית באופן המוני נגד ישראל, אז כבר לא כל כך חשוב איך בדיוק אחר כך מעוצב הטקסט — כפוסט גס, כניתוח כביכול מומחה או כמם.

למה הסגמנט הרוסי לישראל הוא בעיה נפרדת

כבר לא מדובר בשוליים

המרחב הדובר רוסית נתפס זמן רב על ידי ישראלים רבים כסביבה פחות או יותר פרגמטית. כן, עם סגנון כבד, כן, עם ציניות, כן, עם תוקפנות פוליטית. אבל בכל זאת לא כנושא העיקרי של סדר היום האנטי-ישראלי. הנתונים שמביא LS Group מראים שההבנה הזו התיישנה. הסגמנט הרוסי היום הוא אחד מהמסלולים הגדולים שבהם מופצות פרשנויות אנטי-ישראליות של המלחמה. והוא עושה זאת דרך הפלטפורמות המוכרות לו: Telegram, VK, YouTube.

כאן חשוב לא לפשט. הבעיה לא מסתכמת רק בקו הרשמי הרוסי, אף על פי שהשפעתו, כמובן, לא נעלמה. העניין רחב יותר.

השפה הרוסית מזמן הפכה למעטפת נוחה לזרמים שונים מאוד: רסנטימנט אנטי-מערבי, קונספירולוגיה, פסאודו-ריאליזם, ציניות לוחמנית ושנאה פוליטית ממית. על רקע זה, ישראל הופכת בקלות למטרה נוחה. אפשר להציג אותה בו זמנית גם כ”תוקפן”, גם כ”כלי של ארה”ב”, גם כ”פרובוקטור של מלחמת עולם”, וגם כ”מערב צבוע במיניאטורה”. עבור קהל מבולבל, מבנים כאלה עובדים בצורה מפתיעה טוב.

אי אפשר יותר לראות בשפה הרוסית כרקע נייטרלי

זה, אולי, המסקנה העיקרית עבור הקהל הישראלי. אם השפה הרוסית נכנסת לחמישייה של נושאי הנרטיבים האנטי-ישראליים, אז יש לראות במרחב המידע הדובר רוסית לא כרקע משני, אלא ככיוון של ביטחון מידע. לא רק חיצוני, אלא גם פנימי. באמצע התמונה המדאיגה הזו, חדשות ישראל | Nikk.Agency רואים דבר מפתח: מדובר לא בוויכוח דעות ולא בפולמוס גס רגיל ברשתות החברתיות, אלא בלחץ שיטתי על תפיסת ישראל באחת מהסביבות הלשוניות הרגישות ביותר למדינה.

לכן התגובה לנתונים כאלה לא צריכה להסתכם בזעם. כאן נדרש שאלה יותר מפוכחת: מי בישראל בכלל עובד עם המרחב הדובר רוסית כעם חזית אמיתית, ולא כארכיון של הרגל עולה ישן?

אילו נרטיבים מניעים את הגל הזה

הנוסחה העיקרית — ישראל כתוקפן, איראן ככביכול מגינה על עצמה

לפי הנתונים המובאים במאמר, הנרטיב הנפוץ ביותר הפך לנוסחה “ארה”ב וישראל — תוקפנים, איראן מגינה על עצמה” — 29%. לאחר מכן מגיע הטיעון ש”השמדת המשטר הציוני קרובה” — 22%, ואז הגרסה ש”הברית האמריקנית-ישראלית מעוררת מלחמת עולם” — 18%. נמוך יותר ברשימה נמצאות מבנים על “אימפריית הרשע”, “סטנדרטים כפולים של המערב”, “משא ומתן מטעה של טראמפ” ותיאוריות קונספירציה על תקיפות גרעיניות והחלפת משטר.

חשוב כאן לא מה שכל הנוסחאות האלה כבר מוכרות. חשוב יותר דבר אחר: הן פועלות בו זמנית בכמה שפות ולכמה קהלים. במקום אחד — דרך סולידריות דתית. במקום אחר — דרך פחד ממלחמת עולם גלובלית. במקום אחר — דרך אנטי-אמריקניזם. ובסגמנט הרוסי הן במיוחד קלות להסוות ככביכול שיחה גיאופוליטית מפוכחת. לא צעקה, אלא חיוך. לא סיסמה, אלא “בואו נסתכל בכנות”. אריזה כזו לעיתים קרובות מסוכנת יותר מהשמצה ישירה.

מהעלבונות ועד לפסאודו-אנליטיקה — כל הספקטרום כבר בפעולה

NEWSru.co.il כותב שהניתוח נבנה על לקסיקון, טונאליות, מסגור וצבע רגשי של התוכן. בין הנושאים החוזרים נקראו ייחוס אחריות, סולידריות קונפסיונלית, רציונליזציה של המלחמה דרך נפט, כסף ולוגיסטיקה, לקסיקון אינבקטיבי, מעורבות רגשית ופסימיזם גיאופוליטי. זה חתך טוב של איך היום פועלת הרטוריקה האנטי-ישראלית המודרנית: היא מזמן לא מורכבת רק משנאה ישירה. היא יודעת להיראות גם כצעקה רחוב גסה, וגם כניתוח כביכול רגוע ומחושב.

לישראל זה אומר דבר פשוט אך לא נעים. המאבק הוא לא רק עם שקר, אלא גם עם הסגנונות שלו. לא רק עם אנטישמיות ישירה, אלא גם עם האריזה ה”חכמה” שלה. לא רק עם רדיקלים, אלא גם עם אלה שיוצרים מראית עין של תגובה נייטרלית, ובפועל חוזרים על אותן סכמות: ישראל אשמה, המערב צבוע, איראן נדחקה לפינה, העולם מתדרדר לתהום בגלל הציונים וושינגטון.

מכאן המסקנה. הפרסום חשוב לא בגלל שיש בו מספר רועש אחד על השפה הרוסית. הוא חשוב כי הוא מראה את הארכיטקטורה של הבעיה. הזרם האנטי-ישראלי גדל. הוא רב-לשוני. הוא מרגיש טוב את הפלטפורמות. והשפה הרוסית במערכת הזו כבר לא צופה, אלא משתתפת מלאה. עבור ישראל זה לא שאלה של תדמית ואפילו לא שאלה של מחזור חדשות אחד. זו שאלה של יציבות החברה בזמן מלחמה.