רוסיה שיגרה 295 רחפנים לעבר אוקראינה: ילד בן 14 נהרג בקייב, זלנסקי מזהיר מהסלמה עד החורף

בבוקר ה-25 בספטמבר 2026 אוקראינה קיבלה את פניו לאחר עוד מתקפה רוסית מסיבית. כוחות האוויר דיווחו על 295 מל”טים מסוגים שונים שהושקו מהערב של היום הקודם. בקייב, מל”ט רוסי פגע בבניין מגורים רב קומות – ילד בן 14 נהרג. במחוז אודסה נהרג אדם לאחר פגיעה בתשתית דואר, בזפוריז’יה נפגעו מוסדות רפואיים. ולדימיר זלנסקי לאחר המתקפות הללו פנה שוב לארה”ב ולאירופה: לדבריו, רוסיה תגביר את הלחץ עד החורף אם המחיר להמשך המלחמה עבור מוסקבה לא יעלה.

החומר הוכן על ידי פאבל שווייקו.

295 מטרות בלילה, אך ביניהן היו מל”טים שונים מאוד

המתקפה הרוסית החלה בערב ה-24 בספטמבר ונמשכה בבוקר ה-25. לפי נתוני כוחות האוויר של אוקראינה, בסך הכל זוהו 295 מל”טים – שאהד, “גרברים”, “באנדרולים”/”דאן-ט”, מכשירי חיקוי וסוגים אחרים. בנפרד הצד האוקראיני ציין 52 מל”טים רקטיים. עד 07:30 דווח על 267 מטרות שהופלו או דוכאו.

המספר האחרון דורש זהירות. “הופלו או דוכאו” בדיווחים האוקראיניים פירושו שני דברים שונים: חלק מהמכשירים מושמדים פיזית על ידי ההגנה האווירית, חלק מאבדים את המסלול או את היכולת לבצע את המשימה כראוי בגלל לוחמה אלקטרונית. עבור ישראלי, ראשי התיבות לוחמה אלקטרונית עשויים להיות פחות מוכרים מאשר כיפת ברזל או חץ, אם כי העיקרון מוכר היטב לצבא בישראל: ניתן לעצור מטרה לא רק באמצעות טיל, אלא גם על ידי התערבות בניווט, בערוץ השליטה או בתקשורת.

במקביל, כוחות האוויר תיעדו פגיעות ב-16 מיקומים, בעוד שבארבעה מקומות נוספים – נפילת מטרות שהופלו או שבריהן. זה מסביר את המתמטיקה הלא נעימה של מתקפה אווירית גדולה. גם כאשר המערכת משמידה את רוב המכשירים שהושקו, נותרו מספיק כדי שכמה ערים יקבלו נזקים ממשיים בו זמנית.

בלילה הקודם התמונה הייתה כמעט זהה. בלילה של ה-24 בספטמבר רוסיה השתמשה ב-282 מל”טים, יחד עם טילים בליסטיים ואחרים. אז נהרגו אנשים, נפגעו בית חולים, בתי מגורים, בית ספר, חווה, מחסנים ואובייקטים אזרחיים אחרים. נאנובוסטי ניתחו את המתקפה ההיא בפירוט. זה לא היה פשיטה לילית בודדת, אלא שתי פעולות אוויריות גדולות ברצף.

וכאן מופיעה אחת מהפרטים של ה-25 בספטמבר, שקל לאבד מאחורי המספר הכולל של 295. 52 מכשירים היו רקטיים. הם מהירים בהרבה מהשאהד המוברגים הרגילים, ולכן גילוי המטרה אינו מספיק – הזמן שבו הצוות צריך להבין את המסלול, לבחור את אמצעי היירוט ולהגיב מתקצר. באמצע ספטמבר רוסיה כבר ביצעה מתקפה שבה הצד האוקראיני ספר 46 מכשירים רקטיים מתוך 93 מטרות. נאנובוסטי אז הסבירו בפירוט מדוע מל”טים רקטיים יוצרים בעיה נפרדת עבור ההגנה האווירית.

בקייב הפגיעה הייתה בבניין רב קומות

בסביבות שמונה בבוקר מל”ט רוסי פגע ב-בניין מגורים בן 16 קומות ברובע פצ’רסקי בקייב. הפגיעה הייתה בערך בגובה הקומות ה-10–11, פרצה שריפה. הכבאים חילצו את הדיירים ופירקו את המבנים.

נהרג ילד בן 14. הדיווחים הראשונים דיברו על לפחות שבעה פצועים, אך פעולת החילוץ עדיין נמשכה, ולכן המספרים הסופיים בשעות הראשונות לאחר הפגיעה עשויים להשתנות.

זלנסקי לאחר הדיווח על מותו של הנער כינה את הפגיעה הזו כחסרת היגיון צבאי. כאן יש להשאיר גבול בין עובדה מוכחת להערכה פוליטית: הפגיעה בבניין מגורים ומותו של ילד אושרו על ידי השירותים האוקראיניים, הערכת המניעים והאופי של הפגיעה הרוסית – דברי נשיא אוקראינה.

רובע פצ’רסקי נמצא במרכז קייב ורחוק מהתמונה של המלחמה שלפעמים מצייר לעצמו הקורא מחוץ לאוקראינה: תעלות, ערים קטנות בקו החזית, קו מגע קרבי. מהחזית כאן יש מאות קילומטרים. דווקא טילים ארוכי טווח ומל”טים הפכו את ההבדל הזה להרבה פחות אמין – אדם יכול להימצא עמוק בעורף, אך אזעקת אוויר עדיין אומרת סיכון פיזי ממשי לביתו.

יו”ר התעשיות האוויריות של ישראל בועז לוי דיבר לאחרונה על השינוי הזה, כשהוא מציין את אוקראינה וישראל יחד. ניסוחו – “המלחמות הבאות מתרחשות בערים” – לא היה ניסיון להשוות בין שתי המלחמות, אלא תיאור של טכנולוגיה שמביאה את החזית לשכונות מגורים. נאנובוסטי פרסמו ניתוח מפורט של הראיון שלו.

עבור ישראל, מנגנון כזה כבר מזמן הפסיק להיות הפשטה. אבל להשוות בין ההגנה האווירית האוקראינית והישראלית באחוזי מטרות שהופלו זה חסר טעם. ישראל קטנה יותר בשטח, יש לה ארכיטקטורת אזהרה שונה ומערכת מדורגת של כיפת ברזל, קלע דוד, חץ, תעופה ולוחמה אלקטרונית. אוקראינה מכסה שטח גדול בהרבה, תוך שהיא מתמודדת עם טילים בליסטיים, טילים שיוט, שאהד, מכשירים רקטיים ומטרות מדומות. הבעיה המשותפת לשתי המדינות אינה במערכת הגנה זהה, אלא במשהו אחר: המטרות הזולות הופכות לכל כך רבות, שהיירוט היקר אינו יכול להיחשב כתשובה אוניברסלית.

כך נאנובוסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency בוחנים את הניסיון האוקראיני לצד הישראלי: ללא ניסיון להדביק שתי מלחמות לאחת, אך גם ללא הפרדה מלאכותית של טכנולוגיות שכבר עוברות ממלחמה אחת לאחרת.

באודסה שוב פגעו בלוגיסטיקה, בזפוריז’יה – ברפואה

מחוז אודסה קיבל את חלקו במתקפה הלילית. הרשויות האוקראיניות דיווחו על פגיעות בתשתיות מגורים ואזרחיות, וזלנסקי ציין במיוחד פגיעה חוזרת במסוף דואר, שלאחריה נהרג אדם.

מסוף דואר בזמן מלחמה – הרבה יותר ממקום שבו ממיינים חבילות מחנויות אינטרנט. דרך צמתים כאלה עוברים משלוחים רגילים, מסמכים, סחורות לעסקים, תרופות, מטענים הומניטריים. באוקראינה, מפעילי דואר גדולים הפכו למעשה לחלק מרשת הלוגיסטיקה הפנימית של המדינה, שממשיכה לפעול גם ליד אזורים מסוכנים.

“פגיעה חוזרת” גם היא בעלת משמעות מעשית. לאחר הפגיעה הראשונה, במקום עשויים כבר להימצא כבאים, רופאים, משטרה ועובדי המפעל. מתקפה חדשה באותו אזור מגדילה את הסיכון לאנשים שמגיעים לטפל בתוצאות הקודמות.

בזפוריז’יה הפגיעות הרוסיות היו במוסדות רפואיים. באחד האובייקטים פרצה שריפה, אנשים פונו. מאוחר יותר הופיעו דיווחים על פגיעה באובייקט רפואי נוסף, רכבי אמבולנס ותחבורה אזרחית. היו נפגעים.

זפוריז’יה – מרכז מחוז בדרום מזרח אוקראינה, אך עבור הקורא הישראלי חשוב יותר דבר אחר: העיר ממוקמת קרוב יותר לקו החזית מאשר קייב. לכן מגוון האיומים שם רחב יותר. בנוסף למל”טים וטילים ארוכי טווח, אזורי הדרום והמזרח של אוקראינה עשויים להיכנס לאזור השימוש באמצעים שהמרחק לקייב כבר גדול מדי עבורם.

לדברי זלנסקי, מתחילת היום תועדו פגיעות ותוצאותיהן ב-שמונה מחוזות באוקראינה. דיווחים על פצועים הגיעו גם ממחוזות סומי וניקולייב.

אי אפשר “לשבת ולחכות”

לאחר המתקפות, זלנסקי עבר מהדיווח על התוצאות למה שקייב מצפה מהשותפים. הוא הצהיר שבמהלך פגישות בינלאומיות הצד האוקראיני הזהיר מהגברת המתקפות הרוסיות הצפויה לפני החורף.

המשפט של הנשיא, שסביבו בנוי הפנייה שלו היום, נשמע קשה: הרוסים, לדבריו, צריכים להבין ש“אי אפשר לשבת ולחכות וצריך לסיים את המלחמה”. זלנסקי דורש יישום החלטות הסנקציות האמריקאיות והמשך הלחץ מצד אירופה. ההיגיון שלו הוא שהדיפלומטיה תוכל לתת תוצאה רק כאשר המשך המלחמה יהפוך ליקר יותר עבור מוסקבה.

זו עמדת קייב, ולא נוסחה מוכחת לסיום המלחמה. עד כמה סנקציות ספציפיות יכולות לשנות את החלטות ההנהגה הרוסית ובאיזה לוחות זמנים, לא ניתן לקבוע מראש. אך תאריך ההצהרה של זלנסקי כאן חשוב: היא נעשתה ב-25 בספטמבר, מיד לאחר כמה ימים של דיפלומטיה פעילה בניו יורק ושתי לילות של מתקפות מסיביות ברצף.

ב-22 בספטמבר זלנסקי נפגש עם דונלד טראמפ. לאחר השיחה הוא הודיע שאוקראינה מוכנה להפסיק הדדית את המתקפות על האנרגיה: קייב מפסיקה לתקוף מתקני זיקוק נפט ואובייקטים אנרגטיים אחרים של רוסיה, אם מוסקבה מפסיקה בו זמנית את המתקפות על מערכת האנרגיה האוקראינית. מדובר היה דווקא על תכנית הדדית, ולא על התחייבות חד צדדית של אוקראינה. ניתחנו בפירוט את הנוסחה הזו לאחר הפגישה של זלנסקי וטראמפ.

הפסקת אש אנרגטית, אם הצדדים יגיעו אליה בכלל, גם היא לא שווה לסיום המלחמה. זהו הגבלה של סוג מסוים של מתקפות. פעולות לחימה בחזית ומתקפות על אובייקטים שלא נכללו בהסכם עשויות להימשך בתרחיש כזה. לכן סביב הצעות כאלה תמיד עולה השאלה הבאה: אילו אובייקטים נחשבים אנרגטיים, מי מתעד הפרה ומה קורה לאחר הפגיעה השנויה הראשונה.

ב-23 בספטמבר יותר מ-50 מדינות באו”ם, ביניהן ישראל, הצטרפו גם הן לקריאה להפסקת אש מלאה, מיידית וללא תנאים. כמה שעות לאחר מכן החלה מתקפה מסיבית ב-24 בספטמבר, בלילה הבא – חדשה, כבר עם 295 מל”טים.

עצם הצירוף של האירועים הללו עדיין לא מוכיח שהקרמלין קבע את המתקפות דווקא כתשובה להצהרות בניו יורק. למסקנה כזו נדרשים נתונים על קבלת ההחלטות בתוך ההנהגה הצבאית והפוליטית הרוסית, שאינם זמינים לציבור. אך את רצף האירועים כבר ניתן לתעד ללא השערות: הצהרות דיפלומטיות עדיין לא הובילו להפחתת עוצמת המלחמה האווירית.

החורף מופיע כעת כמעט בכל שיחה כזו

האזכור של החורף בפנייה של זלנסקי גם הוא לא פרט רטורי מקרי. אוקראינה נכנסת לעונה הקרה לאחר כמה שנים של מתקפות רוסיות על תחנות כוח, תחנות משנה, רשתות, תשתיות חום ואובייקטים גזיים. לכן אפילו ההצעה להימנע הדדית ממתקפות על האנרגיה לא נולדה בוואקום.

המטרה של רוסיה, לפי הערכת ההנהגה האוקראינית, כוללת גם לחץ על מערכת האנרגיה ברגע של צריכה עונתית מקסימלית. הצד הרוסי מתאר את מטרותיו אחרת ומצהיר על מתקפות על אובייקטים הקשורים לתעשייה הצבאית האוקראינית ולתשתיות צבאיות. יש לבדוק את הסטטוס הספציפי של כל אובייקט שנפגע בנפרד: הצהרה רוסית או אוקראינית עצמה אינה מחליפה בדיקה כזו.

במקביל, משתנה הטכנולוגיה של המתקפות עצמן. שני לילות – 282 מל”טים, לאחר מכן 295. יותר ויותר מכשירים רקטיים. מספר כיווני שיגור. מטרות מדומות לצד מטרות פגיעה. לוחמה אלקטרונית, קבוצות ניידות, תעופה וטילים נגד מטוסים נאלצים לעבוד כמערכת אחת במשך שעות, ולא כמה דקות לאחר אזעקה אחת.

כאן המספר 267 שהופלו ודוכאו ב-25 בספטמבר נראה כבר אחרת. הוא מדבר על אחוז גבוה של מטרות שנוטרלו, אך אינו עונה על השאלה הכי לא נעימה של הלילה הזה.

אחד המל”טים בכל זאת הגיע לבניין מגורים בקייב.

בדירה היה ילד בן 14.

В квартире находился 14-летний мальчик.