«היהודים גנבו הכל וברחו לישראל»: איך התעמולה הרוסית מקדמת עלילה אנטישמית סביב אוקראינה

«אתם יודעים, זה קצת מעצבן. מכל הרשתות החברתיות, מכל ערוצי הטלוויזיה ומכל השירותים מדברים על כך ש’המשרתים הירוקים של העם היהודי גנבו הכל וברחו לישראל’, על כך ש’יהודים טובים בשחיתות’ ועל מי הוא חסיד ומי הוא חב”דניק». – בדיוק מהפוסט האוקראיני הרגשי הזה התחלנו לבדוק את הסיפור. לאחר מכן המחבר שלו עשה דבר די פרימיטיבי, אבל ניתן לבדיקה: פתח את רשימת התיקים השחיתותיים הגדולים של החודשים האחרונים ובדק עבור מי מהפקידים והפוליטיקאים האוקראינים נקבעו והופקדו ערבויות גדולות.

מחבר: R.Verter

יצאה רשימה לא קצרה בכלל.

ממשרד נשיא אוקראינה והפרלמנט העליון – ארטיום שילו, אנדריי סמירנוב, ויקטור דובוביק, יורי קיסל, איגור נגולבסקי, יבגני פיבובארוב, מיכאיל לאבה, אולגה סבצ’נקו, אנדריי אודרצ’נקו, אנדריי קלוצ’קו, ניקולאי טישצ’נקו, אלכסיי קוזנצוב, אנדריי ירמק. מהממשלה – ניקולאי סולסקי, אלכסנדר חיילו, אולגה סטפנישינה, גרמן גלושצ’נקו. עוד אלכסיי צ’רנישוב, סרגיי דיינקו, פאבל קירילנקו ואיליה ויטוק.

זו לא רשימה מומצאת מפייסבוק. ב-3 בספטמבר 2026 ראש המרכז האנטי-שחיתותי ‘מז’ה’ מרטינה בוגוסלבץ אספה כמעט את אותו מאגר בטור שלה ב’אוקראינסקה פרבדה’. לפי חישוביה, עבור פקידים בכירים לשעבר וכיום שהיו מעורבים בתיקים שחיתותיים הופקדו יותר מ-1.1 מיליארד גריבנה בערבות. עם זאת, מערכת UP מציינת בנפרד את החומר כטור אישי ולא כרשימת בתי משפט, וזהו פרט חשוב. הטור עם הרשימה והסכומים של הערבויות

המספרים שם די לא נעימים. עבור שר האנרגיה לשעבר גרמן גלושצ’נקו – 150 מיליון גריבנה (כ-3.36 מיליון דולר), עבור ראש ה-OP לשעבר אנדריי ירמק – 140 מיליון גריבנה (כ-3.13 מיליון דולר). עבור אלכסיי צ’רנישוב בשני תיקים מופיעות ערבויות 120 מיליון (2.69 מיליון דולר) ו-51.6 מיליון גריבנה (1.16 מיליון דולר); עבור ניקולאי סולסקי – כ-76 מיליון גריבנה (1.70 מיליון דולר). עבור חברי פרלמנט מצוינים 40 מיליון (896 אלף דולר) עבור יורי קיסל, 30 מיליון (672 אלף דולר) עבור איגור נגולבסקי, 20 מיליון (448 אלף דולר) עבור יבגני פיבובארוב ומיכאיל לאבה, 16.6 מיליון (372 אלף דולר) עבור אולגה סבצ’נקו, 15 מיליון (336 אלף דולר) עבור אנדריי אודרצ’נקו, 12 מיליון (269 אלף דולר) עבור אנדריי קלוצ’קו, 10 מיליון (224 אלף דולר) עבור ניקולאי טישצ’נקו ו-8 מיליון גריבנה (179 אלף דולר) עבור אלכסיי קוזנצוב.

עבור פקידי OP בטור מצוינים 30 מיליון גריבנה (672 אלף דולר) עבור ארטיום שילו, 28 מיליון (627 אלף דולר) עבור תיקים של אנדריי סמירנוב ו-7 מיליון גריבנה (157 אלף דולר) עבור ויקטור דובוביק. בנפרד מופיעים פאבל קירילנקו – 20 מיליון (448 אלף דולר), סרגיי דיינקו – 10 מיליון (224 אלף דולר) ואיליה ויטוק – כ-9 מיליון גריבנה (202 אלף דולר). כל אלה תיקים פליליים שונים ושלבים פרוצדורליים שונים, ולכן להכליל את כולם בקטגוריה ‘גנבים’ זה לא נכון מבחינה משפטית: במקום אחד מדובר בחשד, במקום אחר התיק כבר הועבר לבית המשפט, ובמקום אחר פסק הדין כבר ניתן.

אבל השאלה הראשונית של הפוסט הייתה אחרת ונוסחה בצורה הרבה יותר גסה: מי מהם יהודי ומי ברח לישראל?

בירובידז’אן עדיין לא עושה אדם יהודי

מחבר הפוסט מצא ברשימה אפילו ‘יהודי כבוד’ אירוני – סרגיי דיינקו. ראש שירות הגבול הממלכתי לשעבר אכן נולד ב-5 באפריל 1975 בבירובידז’אן, בירת המחוז האוטונומי היהודי של אזור ה-RSFSR דאז. זהו עובדה ביוגרפית נורמלית.

רק ממקום הלידה אי אפשר להסיק את הלאום של אדם, את הדת או את הזהות היהודית שלו. בירובידז’אן – עיר. אם אדם נולד במחוז האוטונומי היהודי, הוא לא הופך ליהודי ‘לפי גיאוגרפיה’, כמו שמי שנולד בוותיקן לא הופך אוטומטית לכומר קתולי.

אבל עם הבריחה של אחד האנשים ברשימה הכל מתועד. חבר הפרלמנט אנדריי אודרצ’נקו אכן עזב את אוקראינה, אך לא ‘ברח ליהודים בישראל’: הוא חצה את הגבול דרך רומניה, מאוחר יותר עיתונאים גילו אותו בהונגריה. בנובמבר 2024 בית המשפט העליון האוקראיני גזר על אודרצ’נקו שמונה שנות מאסר בהיעדרו על ניסיון לשחד את ראש השיקום הממלכתי לשעבר מוסטפה נעים.

ואז נשארות שתי שמות שבאמת מופיעות כל הזמן ליד המילה ‘ישראל’: טימור מינדיץ’ ואלכסנדר צוקרמן.

רק שהם לא נמצאים ברשימה של 21 הפקידים שהוזכרה למעלה.

מינדיץ’ וצוקרמן: כאן ישראל אמיתית

עם מינדיץ’ וצוקרמן אין צורך להמציא דבר. הם דמויות אמיתיות בחקירת השחיתות הגדולה ‘מידאס’, ושניהם אכן נמצאים בישראל. הצד האוקראיני מבקש את הסגרתם.

יותר מכך, כאן אין צורך לנחש את אזרחותם לפי שמות המשפחה. בנספח הרשמי להחלטת מועצת הביטחון הלאומית של אוקראינה מ-13 בנובמבר 2025 מצוין במפורש לגבי טימור מינדיץ’: ‘אזרחות – מדינת ישראל’. באותו מסמך מצוינת אזרחות מדינת ישראל גם לגבי אלכסנדר צוקרמן.

אוקראינה שלחה לישראל חומרים בנושא ההסגרה. נכון ל-10 באוגוסט 2026, ראש ה-SAP אלכסנדר קלימנקו אמר כי תשובה מהצד הישראלי עדיין לא התקבלה. NAnews שחזרו בפירוט את סיפור הבקשה הזו ו-132 ימי ההמתנה, כולל הכנת ותרגום חבילת מסמכים גדולה. הניתוח שלנו על הליך ההסגרה של מינדיץ’ וצוקרמן

כלומר, הסיפור האמיתי קיים.

יש מינדיץ’. יש צוקרמן. יש ישראל. יש חקירת שחיתות. יש שאלות לשלטון האוקראיני, מתי האנשים עזבו את המדינה, ויש שאלה לגיטימית למערכת המשפט הישראלית: מה יקרה עם הבקשה להסגרתם.

ואז מתרחשת החלפה קטנה, שלאחריה התיק הפלילי של שני אנשים ספציפיים הופך כבר לסיפור על יהודים.

«שודדי העם האוקראיני – בהחלט לא אוקראינים»

וזה כבר אפשר להראות לא תיאורטית.

בנובמבר 2025 MediaSapiens של פרויקט ‘דטקטור מדיה’ ניתח כיצד הוצג תיק ‘מידאס’ על ידי התעמולה הרוסית. החוקרים תיעדו בנפרד אפיזודה אנטישמית בערוץ טלגרם גדול עם כ-438 אלף מנויים: הדמויות נקראו ‘שודדי העם האוקראיני’ והוסיפו שהם ‘בהחלט לא אוקראינים’, עם רמז ברור למוצא היהודי של חלק מהמעורבים בתיק.

«דטקטור מדיה» סיווג את המבנה הזה כשימוש נוסף במיתוס על ‘קונספירציה יהודית’. כאן בדיוק נראה המעבר, שלמענו הרמנו את כל הרשימה: התיק הפלילי מפסיק להיות שיחה על פעולות ספציפיות ומתחיל להיות מוסבר במוצא האנשים. ניתוח הסיקור הרוסי של תיק ‘מידאס’

אבל אם זו רק תגובה למינדיץ’, אפשר היה להחליט: טוב, עוד טלגרם מגעיל. אז נמשיך הלאה.

11 בספטמבר: «החסידים שוב כובשים את אומן»

כמה ימים לפני כתיבת המאמר הזה, מדיה ממשלתית רוסית נתנה לנו דוגמה הרבה יותר ברורה.

ב-11 בספטמבר 2026 פרסם האתר ‘אוקראינה.רו’ חומר עם הכותרת: «לצלילי סירנות ובתחבורה של צבא אוקראינה: החסידים שוב כובשים את אומן». זה לא טלגרם אנונימי ולא בלוג לא ידוע: בנתוני היציאה של האתר נרשם כי המייסד שלו הוא המפעל הפדרלי הממלכתי מיא ‘רוסיה היום’. החומר של ‘אוקראינה.רו’ על החסידים

הטקסט בנוי בצורה מתוחכמת יותר מהכותרת. בו משולבים דברים אמיתיים: החסידים אכן מגיעים לאומן, מחירי הדיור אכן עולים, סביב העלייה לרגל הגדולה אכן מתעוררים קונפליקטים יומיומיים ובעיות עם אשפה. הפרטים האמיתיים הם שמגבירים את האמינות של המסגרת הבאה.

לאחר מכן מופיע סעיף ‘תחת דגל זר?’, טענה על ‘לוגיסטיקה של צבא אוקראינה’ לכאורה עבור עולי הרגל ודיון על פרובוקציה אפשרית. וחבר המועצה ליחסים בין-לאומיים של נשיא רוסיה בוגדן בזפלקו אומר לפרסום על ‘הקהילה היהודית העולמית’ ככוח גדול שיכול ‘לשים את זלנסקי במקומו’.

הנה כבר סט מוכר: יהודים ככוח משפיע נפרד, לוגיסטיקה מיוחדת, יכולות מיוחדות, קשר עם זלנסקי. וכל זה לא בפורום שולי, אלא במשאב של סוכנות הידיעות הממשלתית הרוסית.

שלושה ימים לאחר מכן החסידים המצוירים כבר ‘מודים’ בעצמם

ב-14 בספטמבר המרכז האוקראיני למאבק בדיסאינפורמציה דיווח על השלב הבא של הקמפיין. לפי המרכז, רשתות חשבונות הקשורות לרוסיה ב-TikTok החלו להפיץ ראיונות מזויפים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עם ‘חסידים’.

עולי הרגל המצוירים סיפרו שהם מתכוונים לעבור לאוקראינה לצמיתות, שהממשלה האוקראינית משלמת להם 200 אלף גריבנה, מספקת להם הטבות מיוחדות ובכלל יש תוכנית להפוך את אומן ל’ישות עצמאית’. המרכז הצהיר כי אין תוכנית להעברת המונים ולתשלומים ממשלתיים לזרים עבור מעבר, וכי מטרת הקמפיין היא לעורר אנטישמיות באופן מלאכותי.

אנחנו ב-NAnews — חדשות ישראל | Nikk.Agency כבר ניתחנו את הסיפור הזה בנפרד לפי תאריכים ומקורות. שם התגלתה פרט כמעט לועג: תשלום ממשלתי אוקראיני אמיתי של 200 אלף גריבנה אכן קיים, רק שהוא מיועד לרופאים צעירים שהולכים לעבוד במקומות שבהם יש מחסור חמור בכוח אדם רפואי. אין לו קשר לחסידים. ‘200 אלף גריבנה לחסידים’ ו’אומן העצמאית’ — הניתוח המפורט שלנו

מתקבלת טכנולוגיה די יעילה. לוקחים את אומן האמיתית, את היהודים האמיתיים, את המספר האמיתי 200 אלף, את התקציב האוקראיני האמיתי — ומחברים אותם בקשר שלא קיים במציאות.

ואת היהודי האמיתי כבר לא צריך לחפש

יש דוגמה עוד יותר ברורה.

«דטקטור מדיה» בדק את חשבון ה-Instagram glickman_talks, שהבעלים שלו הוצג כ’רב גליקמן מוויניצה’. שם פורסמו ראיונות מזויפים עם אנשים בלבוש חסידי, שאמרו דברים מאוד נוחים להצתת שנאה — למשל, ש’משרת העם’ עושה כל מה שהיהודים מבקשים, או שאף אחד באוקראינה לא יכול לשפוט את עמם.

בדיקת Hive Moderation נתנה לאחד מהסרטונים סבירות של 99.9% לפייק בינה מלאכותית; Myth Detector, לפי נתוני «דטקטור מדיה», גם כן זיהה את כל הסרטונים שנבדקו של החשבון הזה כמוצר של בינה מלאכותית. מחברי הניתוח מקשרים ישירות את התוכן להצתת אנטישמיות תחת מסווה של ‘קול יהודי’. בדיקת החשבון עם ה’רב’ המלאכותי

כלומר, הטכנולוגיה הגיעה לרמה מרושעת במרירותה.

בעבר אנטישמי היה צריך למצוא יהודי ולייחס לו את המילים הנדרשות. עכשיו אפשר בכלל לא לחפש אף אחד.

הפנים תעשה רשת נוירונים.

וכל זה לא הופיע בשנת 2026

אם נסתכל אחורה, זה נהיה עוד יותר מעניין.

במאגר EUvsDisinfo יש סיפור מתועד משנת 2017, שבו נטען כי אוקראינה נשלטת פוליטית וכלכלית על ידי יהודים, ובעתיד היא אמורה להפוך למולדתם החדשה. לא היו שום הוכחות למבנה הזה; EUvsDisinfo סיווג אותו כתיאוריית קונספירציה אנטישמית.

בשנת 2019 חומר פרו-רוסי אחר סיפר כבר על האוקראינים העשירים ביותר: יותר מ-80% מהם לכאורה לא שייכים ל’ציוויליזציה האורתודוקסית’, ופעילותם מתואמת על ידי ארה”ב וישראל. כאן כבר נאספו בחבילה אחת הכסף האוקראיני, היהודים, ישראל, אמריקה וניהול חיצוני.

ואז הסיפור יצא בכלל לרמת הסובבים את נשיא רוסיה.

במאי 2019 סרגיי גלזייב, אז יועץ של פוטין, כתב על אפשרות של העברת המונים של תושבי ישראל לאדמות הדרום-מזרחיות של אוקראינה שנוקו מאוכלוסייה רוסית. משרד החוץ הישראלי אז כינה את הרהוריו קונספירולוגיים ואנטישמיים.

הקרמלין לאחר מכן התרחק מגלזייב והצהיר כי זו דעתו האישית. וגם את הפרט הזה אי אפשר להוציא: אין סיבה להציג את המאמר של גלזייב כתוכנית רשמית של רוסיה להעברת יהודים לאוקראינה.

אבל יש עובדה אחרת: הסיפור הקונספירולוגי על יהודים, זלנסקי, אדמת אוקראינה והעברת המונים הגיע ליועץ פעיל של נשיא רוסיה הרבה לפני מינדיץ’ והפייקים הנוכחיים ב-TikTok.

מכאן צמח גם ‘ירושלים השמימית’

ענף אחר של אותו סיפור — המיתוס על ‘ירושלים השמימית’, ‘ישראל החדשה’ או ‘חזאריה החדשה’ על אדמת אוקראינה.

בגרסאות שונות כמה מחוזות באוקראינה אמורים לכאורה להימסר למיליוני ישראלים. משתנים המפות, המספרים, התאריכים והשמות. בשנת 2026 הספיקו לחבר לשם את חב”ד, את המלחמה של ישראל עם איראן, את ולרי זלוז’ני, איזה 84 מיליארד דולר לכאורה של הכנסת וכמובן את אומן.

NAnews כבר שחזרו בפירוט את האגדה הזו. במשך שנות קיומה לא הופיע לה הדבר העיקרי: החלטת ממשלת ישראל, החלטת השלטונות האוקראיניים, הסכם, תקציב, תוכנית ממשלתית להעברה, מנגנון משפטי לשינוי גבולות. אבל העקבות המידע הרוסיים שם נראים מהגלזייב ועד לפלטפורמות הקונספירולוגיות הנוכחיות. הניתוח הגדול של המיתוס על ‘ירושלים השמימית’

וזה מתחבר טוב עם אומן הנוכחית.

17 באוגוסט — הרהורים על העלייה לרגל כ’חזרה’ להעברה עתידית. 11 בספטמבר — ‘אוקראינה.רו’ הממשלתית עם ‘החסידים הכובשים את אומן’. 14 בספטמבר — כבר ‘עולי רגל’ מלאכותיים, שמספרים על כסף, הטבות ומעבר קבוע.

בנפרד אפשר להתווכח על כל אפיזודה. יחד הם נראים כבר לא אוסף אקראי של ממים.

ולפני כן היהודים באוקראינה לכאורה רצו להרוג

טעם מיוחד לכל המבנה נותן חוסר ההכרח שלו להיות הגיוני.

בספטמבר 2023 המרכז האוקראיני תיעד הודעות רוסיות, כאילו ‘המשטר הקייבי’ מכין פיגוע נגד החסידים באומן, ולאחר מכן מתכוון להאשים את רוסיה. המרכז האוקראיני אז כינה זאת ניסיון ליצור אליבי מידע למקרה של מתקפה אפשרית.

עוברים שלוש שנים — ועכשיו אוקראינה אחרת לכאורה כל כך אוהבת את החסידים, שהיא משלמת להם 200 אלף גריבנה, מספקת להם הטבות מיוחדות ומתכוונת כמעט למסור להם את העיר.

בגרסה אחת האוקראינים הם אנטישמים שמתכוונים להרוג יהודים.

בגרסה אחרת — אוקראינה כבר נשלטת על ידי יהודים.

בגרסה שלישית — ישראל מתכוונת להעביר לשם מיליוני אזרחים.

ברביעית — יהודים מושחתים גנבו הכל וחזרו לישראל.

תמונה לא סותרת מזה לא תצא. וגם לא נדרש להרכיב אותה.

EUvsDisinfo, בניתוח המדיה הפרו-קרמלינית, ציין כי הודעות קונספירולוגיות אנטישמיות הופיעו שם במקביל לקמפיין רב שנים על ‘אוקראינה הנאצית’. במאגר הפרויקט נאספו מאות הודעות על מדינה ‘נאצית’ כביכול בקייב, למרות שאותה סביבה תעמולתית בזמן אחר מפיצה גרסאות על שליטה יהודית סודית באוקראינה.

נחזור עכשיו לרשימה ההיא

היא נדרשת למאמר לא כדי להתחיל למדוד לפקידים את הגולגולות ולברר למי יש איזו סבתא.

להפך.

ניקח רק את מה שידוע. באוסף שפורסם אחד — אנדריי ירמק, גרמן גלושצ’נקו, אלכסיי צ’רנישוב, ניקולאי סולסקי, חברי פרלמנט של ‘משרת העם’, פקידי OP, ראש שירות הגבול לשעבר, עובד SBU ודמויות אחרות בתיקים שחיתותיים. סכומי הערבויות — מאות מיליוני גריבנה.

בנפרד קיימים מינדיץ’ וצוקרמן, שנמצאים בישראל ויש להם, לפי מסמך סנקציות אוקראיני רשמי, אזרחות ישראלית.

ומה בדיוק מזה מוכיח את הנוסחה ‘יהודים גנבו את אוקראינה’?

שום דבר.

היא לא מסבירה למה קיימים תיקים נגד כל השאר. לא מסבירה את מבנה הרכש, השוחד, חלוקת התקציב, ההשפעה הפוליטית או חולשת הפיקוח הממשלתי. לא מסבירה למה פקיד מסוים החליט לקחת כסף.

אבל היא עושה דבר אחר טוב מאוד: מעבירה את האחריות מאדם לקבוצה.

וכאן יש עוד דבר אחד, לא נעים כבר לאוקראינה עצמה

אי אפשר לענות על תעמולה רוסית באגדה, כאילו אין שחיתות אוקראינית.

יש.

ובזמן מלחמה היא נראית במיוחד דוחה. אם גונבים כסף על אנרגיה, רכש ביטחוני או שיקום ממשלתי, שום תעמולה רוסית לא מבטלת את זה.

אבל הסיפור המידע הרוסי מוציא מהתמונה חלק נוסף של הסיפור: מי בדיוק חושף את התיקים האלה.

לפי נתוני NABU, מ-1 בינואר עד 31 באוגוסט 2026 המשרד פתח 521 תיקים, הודיע על חשד ל-153 דמויות חדשות, העביר לבית המשפט 72 כתבי אישום נגד 148 אנשים, ו-78 פסקי דין נגד 107 אנשים נכנסו לתוקף.

זה לא הוכחה שהשחיתות הובסה. ואפילו לא הוכחה שהמערכת עובדת בצורה מושלמת.

הנציבות האירופית, למשל, מזכירה בנפרד את אירועי יולי 2025, כאשר הפרלמנט האוקראיני קיבל חוק שהרס ערבויות חשובות לעצמאות NABU ו-SAP והעמיד את עבודתם המבצעית תחת שליטת התובע הכללי הממונה פוליטית. לאחר מחאות בתוך אוקראינה וביקורת בינלאומית, העצמאות של הגופים שוחזרה בחוק אחר, אך הנציבות האירופית המשיכה לציין את הלחץ על המערכת האנטי-שחיתותית כבעיה.

לקורא הישראלי כאן חשוב ניואנס פשוט. כאשר שר, חבר פרלמנט או אדם מה-OP נכנס לחקירה, מקייב מגיעה ידיעה ‘עוד שערוריית שחיתות’. אבל הידיעה הזו קיימת גם כי החוקרים מצאו תיק, התובע מנהל אותו, ובית המשפט בוחן את אמצעי המניעה.

מהרשימה המידעית קל מאוד לחתוך את החצי השני הזה.

ישראל כאן נדרשת כמגבר רגשי

הביטוי ‘ברח לחו”ל’ עובד פחות טוב מ’ברח לישראל’.

בשני מופיעה מיד התחושה ‘ברח לשלו’.

בדיוק בגלל זה תיק מינדיץ’ היה כל כך נוח. חקירה אמיתית, קרבה אמיתית לשלטון האוקראיני הגבוה ביותר, כסף אמיתי, אזרחות ישראלית אמיתית, שהייה אמיתית בישראל ושאלה אמיתית על הסגרה.

לאחר מכן מספיק להחליף מילה אחת.

לא ‘מינדיץ’.

אלא ‘יהודים’.

והתיק הפלילי מוכן להפוך להאשמה אתנית.

לישראל זו גם מבנה מסוכן. היא הופכת את המדינה ממדינה עם מערכת משפט והליך הסגרה משלה למקלט מיתולוגי, אליו ‘היהודים לוקחים את השלל’.

בינתיים העובדות מדברות הרבה יותר פרוזאית: אוקראינה הגישה בקשות; נכון ל-10 באוגוסט לא הייתה תשובה פומבית. היעדר תשובה אינו מהווה הוכחה לסירוב של ישראל להסגיר את הדמויות, ולא הוכחה להחלטה להגן עליהן.

לא הכל הומצא בחדר אחד בקרמלין. וזה לא נדרש

כאן חשוב לא להידרדר לקונספירולוגיה בעצמנו.

אנחנו לא יכולים להוכיח שכל פוסט אנטישמי בטלגרם נכתב על ידי עובד של המדינה הרוסית או שיש מדריך אחד שממנו יצאו בו זמנית מינדיץ’, אומן ו’ירושלים השמימית’.

אבל אנחנו גם לא צריכים להוכיח את זה.

יש כלי תקשורת ממלכתי רוסי ספציפי שכותב שהחסידים ‘כובשים את אומן’ ומדבר על הכוח המיוחד של ‘הקהילה היהודית העולמית’.

יש רשתות של חשבונות שהמרכז למאבק בדה-לגיטימציה של אוקראינה מזהה ככפופים לרוסיה ומפיצים סרטוני AI על תשלומים ליהודים ויצירת אומן מיוחדת.

יש סיקור פרו-רוסי מתועד של ‘מידאס’ עם רמז ל’שודדים לא אוקראינים’.

יש סיפורים פרו-קרמליניים ישנים על יהודים ששולטים בכלכלה האוקראינית.

יש את היועץ לשעבר של פוטין, סרגיי גלאזייב, שדיבר על העברת ישראלים לאדמה האוקראינית בצורה כל כך גלויה שמשרד החוץ של ישראל כינה את דבריו אנטישמיים.

יש כבר ‘יהודים’ שנוצרו על ידי רשתות נוירונים, שמדברים לצופה בדיוק את מה שצריך להכעיס אותו.

זה כבר לא תיאוריה על תעמולה רוסית.

זה החומר שלה.

והכל התחיל משאלה פשוטה

«מי מהם, כורבה, יהודי וברח לישראל?»

שאלה גסה. אבל מועילה.

כי אם מסירים את הצעקה ומתחילים לבדוק את השמות באמת, מתגלה דבר מעניין. חלק עצום מהתיקים השחיתות האוקראיניים לא נעלמים בלי מינדיץ’ וצוקרמן. שחיתות נשארת שחיתות, חקירה נשארת חקירה, בעיות אוקראיניות נשארות בעיות אוקראיניות.

והסיפור האנטישמי מופיע בנפרד.

הוא מתחיל שם, כאשר מפסיקים להסביר את הפשע של אדם מסוים בהחלטותיו, בכספו, בקשריו ובכוחו – ומתחילים להסביר את זה בכך שהוא יהודי.

אחר כך מוסיפים לזה את ישראל.

אחר כך את חב”ד.

אחר כך את החסידים.

אחר כך את אומן.

אחר כך ‘200 אלף גריבנה’.

אחר כך ‘ירושלים השמימית’.

ואם אין יהודי אמיתי בהישג יד – עכשיו אפשר פשוט לצייר אותו.

בדיוק בגלל זה הסיפור הזה גדול בהרבה ממינדיץ’. זו קונסטרוקציה אנטישמית ישנה, שהערוצים הממלכתיים הרוסיים, הפרו-רוסיים והקשורים לרוסיה מתאימים שוב ושוב לאירוע אוקראיני נוסף.

היום לשחיתות.

מחר לראש השנה.

מחרתיים יימצא עוד סיבה כלשהי.

לא חייבים להמציא את העובדות לסיפור כזה לחלוטין. הרבה יותר יעיל לקחת כמה אמיתיות – ולחבר אותן בשקר.