Shahed, סירנות ושאגות מתחת לחלונות: באוקראינה רוצים לחוקק חוק על פליטת רעש חזקה של כלי רכב — ולתושבי ישראל זה מוכר מדי

באוקראינה נרשם הצעת חוק מס’ 15358 על ענישה על נהיגה ברכבים ואופנועים שעוברים את רמת הרעש המותרת. עבור ישראל הנושא הזה נשמע גם כן מאוד מוכר: אפילו בזמן מלחמה, מכוניות ואופנועים עם פליטה רועשת ממשיכים לנסוע בכבישי המדינה, והאזרחים תופסים זאת יותר ויותר לא כ”טונינג”, אלא כמתח נוסף וחוסר כבוד מופגן לאנשים.

המסמך מציע להכניס סנקציות חמורות נגד נהגים של מכוניות ואופנועים שמודרניזים בכוונה את מערכות הפליטה.

הצעת חוק מס’ 15358: מה בדיוק הוגש לפרלמנט האוקראיני

בפרלמנט האוקראיני נרשמה ב-26 ביוני 2026 הצעת חוק מס’ 15358, שמציעה לקבוע אחריות על נהיגה בכלי רכב עם חריגה מרמת הרעש המותרת. באופן רשמי, המסמך נקרא פרויקט חוק לשינוי קוד אוקראינה על עבירות מנהליות וחוקים אחרים, ומהותו היא לתת למדינה כלי נגד מכוניות ואופנועים שיוצרים רעש מופרז בכבישים.

זה כבר לא רק עניין של נוחות. בזמן מלחמה, קולות כאלה לעיתים קרובות דומים לרחפנים. אזרחים וילדים נבהלים, וטרנים יכולים לקבל טריגרים של PTSD, והגנה אווירית והמשטרה מוסחים מאיומים אמיתיים. ובלילה כמעט בלתי אפשרי לישון עם חלון פתוח למי שגר ליד רחובות גדולים.

השם המלא (אוק’) – “פרויקט חוק לשינוי קוד אוקראינה על עבירות מנהליות וחוקים אחרים לקביעת אחריות על נהיגה בכלי רכב עם חריגה מרמת הרעש המותרת”.

בכרטיס הצעת החוק מצוין כי היוזמים היו קבוצה של חברי פרלמנט אוקראינים, ביניהם ירוסלב ז’לזניאק, מקסים חלפוק, אולג בונדרנקו, אלכסנדר בקומוב, איוון יונקוב, אולגה קובל, אנסטסיה רדינה, ילנה וינטוניאק, גריגורי ממקה, מקסים בוז’נסקי ומריאנה בזוגלאיה. נכון ל-29 ביוני 2026, המסמך כבר נשלח לדיון בוועדה, והוועדה הראשית שנקבעה היא ועדת הפרלמנט האוקראיני לענייני אכיפת חוק.

התקשורת האוקראינית קישרה את היוזמה הזו עם מכוניות ואופנועים, שפליטתם הרועשת בזמן מלחמה יכולה להזכיר את קול הרחפנים מסוג שאהד. לדברי ירוסלב ז’לזניאק, כפי שמובא בפרסום, קולות כאלה מפחידים אזרחים, ילדים, יכולים להפוך לטריגר עבור וטרנים, וגם להסיח את ההגנה האווירית והמשטרה מאיומים אמיתיים.

אילו קנסות מוצעים וכמה זה בשקלים

הצעת החוק מציעה מספר רמות של אחריות.

בזמן שלום, ההפרה הראשונה מוצעת לקנס של 8,500 גריבנה, והחוזרת – 17,000 גריבנה. במצב מלחמה, האחריות הופכת לחמורה יותר: 17,000 גריבנה על ההפרה הראשונה ו-34,000 גריבנה על החוזרת. בנוסף, על הפרה חוזרת בזמן מלחמה מוצע שלילת רישיון נהיגה לתקופה של 3 עד 6 חודשים.

אם להמיר את הסכומים הללו לשקלים ישראליים בערך, זה יוצא כך: 8,500 גריבנה – כ-560 שקלים, 17,000 גריבנה – כ-1,120 שקלים, 34,000 גריבנה – כ-2,240 שקלים. החישוב נעשה בערך לפי שער של כ-1 גריבנה = 0.066 שקלים.

בנפרד, בהצעת החוק מוצע להטיל על הגופים המוסמכים לקבוע תקני רעש ברורים, כולל כללים נפרדים לשעות הלילה – מ-22:00 עד 08:00. זהו פרט חשוב, כי בעיית הפליטה הרועשת כואבת במיוחד בלילה, כאשר הקול מתפשט באזורים מגורים חזק יותר, ואנשים אחרי אזעקות, הפגזות וחדשות קשות מנסים לפחות קצת לנוח.

למה ישראל צריכה להבין את הנושא הזה בלי הסברים ארוכים

עבור ישראל, הצעת החוק האוקראינית – אינה חדשות מופשטות ממדינה אחרת.

כאן גם יודעים היטב מהי מלחמה, אזעקות לילה, סירנות, הודעות על רחפנים, איומי טילים, עבודת הגנה אווירית, ציפייה לחדשות מהקרובים בצבא והמתח העצבי שמצטבר חודשים. לכן, רעש פתאומי של אופנוע או מכונית עם פליטה משתנה נתפס כבר לא כרעש כביש רגיל, אלא כקול שיכול לגרום לאדם להיבהל.

בתל אביב, חיפה, בת ים, אשדוד, נתניה, באר שבע, ראשון לציון ובערים אחרות בישראל יש גם נהגים שממשיכים לנסוע בכבישים עם פליטה רועשת, במיוחד בערב ובלילה. לפעמים אלה מכוניות ספורט, לפעמים אופנועים, לפעמים מכוניות רגילות אחרי “שיפורים”, אבל עבור התושבים התוצאה אחת: רעש פתאומי מתחת לחלונות, פחד אצל ילדים, כעס אצל מבוגרים והרגשה שמישהו הופך את האזור המגורים למסלול אישי.

בזמן מלחמה זה מרגיז הרבה יותר מאשר בחיים רגילים.

אם אדם רק עכשיו עבר אזעקה, אם משפחה מנסה להרדים ילד אחרי יום מתוח, אם מילואימניק חזר הביתה לחופשה קצרה, אם קשישים ועולים חדשים חיים במתח מתמיד, אז פליטה רועשת מתחת לחלונות נתפסת לא כ”אהבה למכוניות”, אלא כחוצפה. אזרחים בישראל גם מתעצבנים מזה, כי ברגע כזה הנהג מציג לא סגנון, אלא חוסר אכפתיות מוחלט למצב הסובבים.

ההיגיון האוקראיני כאן מאוד מובן: אם קול של כלי רכב בזמן מלחמה יכול להיות דומה לקול של איום, אי אפשר לראות בו רק עניין של נוחות. זה כבר עניין של שלווה ציבורית, ביטחון פסיכולוגי וכבוד לאנשים שחיים במצב של גיוס מתמיד.

פליטה רועשת – זו לא חירות, אם היא מפחידה שכונה שלמה

בזמן שלום, הוויכוח על פליטה רועשת לעיתים קרובות מתמצה לסכסוך יומיומי: למישהו אוהב את קול המנוע, למישהו מפריע הרעש. אבל בזמן מלחמה הוויכוח הזה משנה משמעות. עיר שחיה עם סירנות וחדשות על טילים לא חייבת לסבול רעש מוגבר מתחת לחלונות רק כי למישהו מתחשק למשוך תשומת לב.

לישראל כדאי להסתכל בקפידה על הדוגמה האוקראינית.

לא חייבים להעתיק את המודל האוקראיני אחד לאחד, אבל העיקרון עצמו נראה הוגן: בזמן מלחמה האחריות על פליטה רועשת בכוונה צריכה להיות גבוהה יותר, במיוחד בלילה, באזורים מגורים, ליד בתי חולים, בתי ספר, בתי מלון עם משפחות מפונות ושכונות שבהן גרים קשישים, משפחות חיילים ואנשים אחרי התקפות.

בפועל זה יכול להיות אומר קנסות לילה נפרדים, בדיקה טכנית חובה אחרי הפרה, דרישה להחזיר את מערכת הפליטה למצב רגיל, עבודה מוגברת של המשטרה והפיקוח העירוני, וגם כללים ברורים יותר לנהגים. אם מכונית או אופנוע נשמעים כך שאנשים נבהלים ומקבלים אותם כאיום, זה כבר לא “תרבות רכב”, אלא הפרת סדר ציבורי.

לישראל זה חשוב במיוחד, כי המדינה חיה לא בעונה רועשת רגילה, אלא במציאות מלחמתית ממושכת. כאן יש יותר מדי אנשים שכבר ישנים רע, נבהלים מקולות פתאומיים, מחכים להודעות מהקרובים ומחזיקים את הטלפון לידם גם בלילה. להוסיף לזה רעש מנוע מלאכותי – זה לא להבין באיזו חברה אתה חי.

נאנובסטי —חדשות ישראל סבור שהצעת החוק האוקראינית מס’ 15358 חשובה לא רק כיוזמה פנימית אוקראינית. היא מראה עיקרון רחב יותר: המלחמה משנה את היחס אפילו לדברים שבעבר נראו יומיומיים. במקום שבו קול יכול להזכיר רחפן, סירנה או איום, למדינה יש זכות לדרוש שקט, ולאזרחים – לדרוש כבוד.

באוקראינה השאלה הזו כבר הועלתה לרמת הצעת חוק. בישראל גם כדאי לדבר עליה ברצינות, כי פליטה רועשת בזמן מלחמה – זה לא רק רעש בכביש. זו בדיקה על אחריות, אמפתיה ויכולת להבין שהחירות של נהג אחד מסתיימת במקום שבו מתחיל הפחד של שכונה שלמה.

ובישראל?

בישראל פליטה רועשת פורמלית כבר לא נמצאת מחוץ לחוק: כללי התחבורה דורשים מערכת פליטה תקינה, המשטרה יכולה להוריד מכונית או אופנוע רועשים מהכביש, והחוק למניעת הפרעות אוסר על רעש חזק ולא מוצדק.

בישראל כבר קיימות עונשים על פליטה רועשת, אבל הם נראים רכים בהרבה מהמודל האוקראיני.

על רעש חזק מכלי רכב דובר על קנסות של 250 עד 500 שקלים, ובמסגרת הקידום להעלאה – עד 500 שקלים על ההפרה הראשונה ועד 1,000 שקלים על החוזרת. בנפרד, על היעדר משתיק קול או מכשיר למניעת רעש הקנס היה אמור לעלות ל-1,000 שקלים, ולרכב תאגידי – עד 2,000 שקלים.

אבל בניגוד להצעת החוק האוקראינית, המערכת הישראלית עדיין לא עושה דגש נפרד על זמן מלחמה, פחד אזרחים, סירנות, רחפנים והאפקט הפסיכולוגי של פליטה רועשת.

מלבד הקנס, המשטרה בישראל יכולה להפעיל אמצעי כואב יותר – איסור על הפעלת כלי הרכב, אם מערכת הפליטה אינה תקינה, שונתה או יוצרת רעש לא מוצדק. כלומר, מכונית או אופנוע יכולים למעשה להיות מוסרים מהכביש עד לתיקון ההפרה.

אבל …