- September 13, 2026
- 9:39 pm
- בעולם
וולודימיר זלנסקי תפס את המקום ה-21 בדירוג החדש של 50 היהודים המשפיעים ביותר בעולם של The Jerusalem Post. עבור נשיא אוקראינה זו כבר הפעם הרביעית שהוא מופיע ברשימת הפרסום הישראלי. בשנת 2019 הוא נכנס מיד לעשירייה הראשונה, לאחר הפלישה הרוסית ב-2022 הפך למספר 1, לאחר מכן נעלם, חזר למקום ה-22 ועכשיו עלה בעוד מקום אחד. אבל הסיפור מעניין יותר מהמספרים עצמם: לפי הדירוג הזה ניתן לראות די טוב איך השתנה התפיסה של זלנסקי בישראל ובעולם היהודי.
מחבר: סטס שיפר
ברשימה החדשה של The Jerusalem Post (10 בספטמבר 2026) וולודימיר זלנסקי נמצא במקום ה-21. לפניו נמצאים מייסד Palantir אלכס קארפ והמשקיע ג’וש קושנר, להם העניקה המערכת במשותף את המקום ה-20. מיד אחרי נשיא אוקראינה, במקום ה-22, נמצאים ראש השב”כ דוד זיני וראש המטה הכללי של צה”ל אייל זמיר. חברה כזו מסבירה בעצמה מה בדיוק מנסה למדוד הדירוג הזה: לא פופולריות, לא יחס לאדם ובוודאי לא את מידת דתיותו, אלא השפעה.
את המקום הראשון בשנת 2026 קיבלו ג’ארד קושנר ואיוונקה טראמפ — The Jerusalem Post מקשר את מיקומם בעיקר לתיווך האמריקאי ולסיפור החזרת החטופים הישראלים. בנימין נתניהו נמצא במקום השני, גדי איזנקוט — שלישי, נפתלי בנט — רביעי. בהמשך בעשירייה הראשונה — רונלד לאודר, מרים אדלסון, מייסד Wiz אסף רפפורט, הווארד לוטניק, סם אלטמן עם מארק צוקרברג ובארי וייס.
על רקע זה המקום ה-21 של זלנסקי נראה אחרת לגמרי מאשר סתם שורה בעוד Top 50 בעיתון.
בשנת 2019 הוא כבר היה שמיני. אז עדיין לא הייתה מלחמה
הופעתו הראשונה של זלנסקי בדירוג לא התרחשה לאחר הפלישה הרוסית ואפילו לא ערב המלחמה. The Jerusalem Post הציב אותו במקום השמיני כבר בשנת 2019, כמה חודשים לאחר הבחירות לנשיאות באוקראינה.
מעליו אז היו מנהל המוסד יוסי כהן, שגריר ארה”ב בישראל דיוויד פרידמן, בנימין נתניהו, בני גנץ ויאיר לפיד, סיגל מנדלקר, אביגדור ליברמן והעיתונאית בארי וייס. אחריו, במקום התשיעי, היה ראש הקונגרס היהודי העולמי רונלד לאודר. עבור פוליטיקאי שרק באביב אותה שנה תפס לראשונה תפקיד מדיני, המקום השמיני היה תוצאה לא רגילה.
הסיבה גם היא נשכחת מעט עכשיו. בשנת 2019 זלנסקי היה מעורב בשערורייה פוליטית אמריקאית גדולה לאחר שיחת טלפון עם דונלד טראמפ — אותו סיפור שהוביל להליך ההדחה הראשון של נשיא ארה”ב. JPost אז הציגה את זלנסקי כנשיא האוקראיני החדש ממוצא יהודי, שנמצא באופן בלתי צפוי במרכז הפוליטיקה העולמית.
כלומר, זלנסקי זוהה כיהודי משפיע בעולם עוד אז, כאשר המילים Shahed, Patriot ו-F-16 לא היו קשורות לשמו בכלל.
אחר כך העניין נעלם. ברשימות The Jerusalem Post לשנים 2020 ו-2021 זלנסקי כבר לא מופיע. בשנת 2021, למשל, המקום הראשון הוענק במשותף לנפתלי בנט ויאיר לפיד — המערכת ראתה את תפקידם בסיום שלטון נתניהו בן 12 השנים כאירוע הפוליטי המרכזי של השנה.
ואז הגיע ה-24 בפברואר 2022.
ממספר 8 למספר 1: מה שינה שנת 2022
בסוף 2022 The Jerusalem Post הציבה את זלנסקי במקום הראשון בין היהודים המשפיעים ביותר בעולם. לא בין הפוליטיקאים של אוקראינה ולא בין נציגי התפוצות — בכל הדירוג. במקום השני היה אז ראש ממשלת ישראל יאיר לפיד, במקום השלישי — ראש ממשלת צרפת אליזבת בורן, במקום הרביעי — שגריר ארה”ב בישראל תום ניידס, נתניהו תפס את המקום החמישי.
המערכת הסבירה את ההחלטה בפשטות: לאחר הפלישה הרוסית המלאה, זלנסקי הפך מנשיא מזרח אירופי יוצא דופן עם עבר של שחקן לדמות פוליטית עולמית. JPost כתבה שהמלחמה העמידה אותו במבחן שרק מעטים מהמנהיגים המודרניים מתמודדים איתו, ובפועל הפכה אותו לסמל עולמי של התנגדות אוקראינית.
כאן הופיע גם השכבה השנייה — היהודית.
הקרמלין בו זמנית סיפר לעולם על הצורך ב’דנאזיפיקציה’ של אוקראינה וניהל מלחמה נגד מדינה שנשיאה יהודי, וחלק ממשפחתו הושמד במהלך השואה. סבו של זלנסקי, סימיון זלנסקי, שירת בצבא האדום ונלחם נגד גרמניה הנאצית. הנשיא עצמו סיפר פעמים רבות שרק הוא שרד ממשפחת סבו במהלך השואה.
הסתירה הזו הייתה ברורה מדי לקהל הישראלי מכדי שלא לשים לב אליה.
עם זאת, זלנסקי עצמו מעולם לא ניסה להפוך את יהדותו לרכיב המרכזי בביוגרפיה הפוליטית שלו. The Jerusalem Post גם בפרופיל הנוכחי מזכירה את דבריו משנת 2019: השאלה שהוא יהודי נמצאת איפשהו במקום העשרים בין התכונות שמגדירות אותו. בשנת 2026 מחבר המאמר ב-JPost בונה סביב זה חלק מהטקסט: זלנסקי מעניין אותם לא כמנהיג יהודי מקצועי, אלא כמנהיג מדינה שהוא במקרה גם יהודי.
וכאן מתחילה כבר החלק הלא נוח של הסיפור הזה עבור ישראל.
ישראל התפעלה מזלנסקי, אבל קייב רצתה ממנו יותר
הסטטוס של זלנסקי בעולם היהודי לאחר פברואר 2022 לא הבטיח אידיליה אינסופית בין קייב לירושלים. להפך, נשיא אוקראינה די מהר התחיל לשאול את ישראל שאלות לא נעימות בפומבי — בעיקר על מערכות הגנה אווירית וסיוע צבאי אחר.
אוקראינה ראתה בישראל כמדינה שלמדה במשך עשרות שנים להגן על ערים מפני טילים ויש לה טכנולוגיות ייחודיות להגנה אווירית והגנה מפני טילים. ישראל לעומת זאת הסתכלה על בטחונה שלה, הנוכחות הרוסית בסוריה, חופש הפעולה של חיל האוויר והיחסים עם מוסקבה. שתי הלוגיקות הללו לא השתלבו טוב במשפט אחד.
חדשות Nikk — חדשות ישראל | Nikk.Agency
בשנים הבאות המצב השתנה מאוד בעצמו. רוסיה נכנסה לשיתוף פעולה צבאי עמוק יותר עם איראן, וה-Shahed האיראניים הפכו לאחד האמצעים העיקריים של המתקפות הרוסיות על אוקראינה, ומלחמת הרחפנים הפכה מניסיון אוקראיני רחוק לנושא שלא ניתן להפרידו מביטחון ישראל עצמו.
לאחרונה ניתחנו בנפרד את הקשר הזה — מה ידוע על ה-Geran הרוסי והעניין של איראן ב-Geran-5 על רקע המלחמה עם ישראל וארה”ב:
https://nikk.agency/ot-shahed-k-geran-5/
כך שבשנת 2026 הקורא הישראלי קורא את הביוגרפיה של זלנסקי כבר לא כמו בשנת 2022. אז אוקראינה ביקשה מישראל ללמוד את המלחמה שלה. עכשיו ישראל לומדת בעצמה כמה דברים.
לא רק Jerusalem Post: בשנת 2022 זלנסקי זוהה גם בארה”ב ובבריטניה
יש עוד פרט אחד שנעלם אם מסתכלים רק על הדירוג של The Jerusalem Post.
באותה שנה 2022 הפרסום היהודי האמריקאי The Algemeiner כלל את זלנסקי במקום ה-70 ברשימה השנתית J100 — Top 100 People Positively Influencing Jewish Life. עם זאת, כאן יש צורך בהבהרה: זו לא רשימה של ‘100 היהודים המשפיעים ביותר’. ב-J100 כוללים במודע גם יהודים וגם לא יהודים — הקריטריון שהמערכת מציינת הוא השפעה חיובית על החיים היהודיים וישראל.
על זלנסקי Algemeiner אז כתב שהנשיא האוקראיני הפך, כנראה, לפוליטיקאי היהודי המוכר ביותר בעולם ולסמל ההתנגדות לפלישה הרוסית. במקביל, הפרסום לא הסתיר את חוסר שביעות רצונו מישראל בשל סירובה לספק סיוע צבאי לקייב. כלומר, גם בתוך דירוג מחמיא, היחסים בין אוקראינה לישראל הוצגו ללא תמונה מתוקה.
ובסוף דצמבר 2022 הבריטית The Jewish Chronicle הלכה עוד יותר רחוק. בבחירת הדמויות היהודיות המרכזיות של השנה, המערכת הציבה את זלנסקי במקום הראשון וכתבה שאם זה היה דירוג פורמלי, נשיא אוקראינה ‘בוודאי’ היה תופס את המקום הראשון. שם כינו אותו ‘מקבי מודרני’, והשוו את ההתנגדות של אוקראינה למאבק נגד יריב חזק בהרבה.
כעת השפה הזו עשויה להיראות פאתוסית מדי. בסוף 2022 בחלק מהעולם היהודי היא נשמעה טבעית לחלוטין — זה היה בדיוק המצב הרוח.
אחר כך זלנסקי שוב נעלם מהדירוג
והנה מה שמעניין: המקום הראשון לא הפך למנוי לכל החיים.
בדירוג JPost לשנת 2023 זלנסקי כבר לא מופיע. הנושא האוקראיני נשאר: במקום ה-22 המערכת אז הציבה את יעל אקשטיין ורומן אברמוביץ’ על הסיוע לאוקראינה, אבל נשיא המדינה לא נכנס לרשימה.
המערכת לא הסבירה את הסיבות בנפרד, ולכן לא כדאי להמציא אותן בשבילה. אבל הרקע הפוליטי מובן. לכל רשימה כזו יש חשיבות לשנה שעברה, ולא להישגים המצטברים של אדם בעשור.
בשנת 2024 זלנסקי חוזר — כבר למקום ה-22. The Jerusalem Post מגדירה אותו כ-wartime president and role model for democracy — נשיא מדינה במלחמה ודוגמה לדמוקרטיה. הפרסום שוב כותב על המלחמה, על יכולתה של אוקראינה להמשיך להתנגד, על התמיכה המערבית ובנפרד — על ההיסטוריה היהודית של משפחת זלנסקי.
בשנת 2025 הוא שוב לא נמצא בין החמישים. אז הרשימה הובלה על ידי נתניהו, במקום השני היה סטיב ויטקוף, במקום השלישי — מנהל המוסד דוד ברנע, במקום הרביעי — ראש המטה הכללי אייל זמיר. JPost עצמה ניסחה את העיקרון בצורה ברורה: מדובר בהשפעה, לא באישור.
והנה 2026 — זלנסקי שוב מופיע, הפעם במקום ה-21.
למה הוא חזר דווקא עכשיו
במאמר החדש JPost מדגישה כבר אחרת. זלנסקי מכונה ‘נשיא יהודי שהפך לפנים של ההתנגדות האוקראינית’, אבל מדברים הרבה לא רק על פוליטיקה. מציינים במיוחד כיצד הצבא האוקראיני עם משאבים פחותים השתמש בפתרונות טכנולוגיים וברחפנים, ששינו באופן משמעותי את המלחמה המודרנית.
הפרסום מביא גם את המספרים הכבדים של המלחמה הזו: לפי הערכות ש-JPost משתמשת בהן, נהרגו כ-55 אלף חיילים אוקראינים ולפחות 16,874 אזרחים, וכ-20% משטח המדינה נותר מחוץ לשליטת קייב. יש לראות את המספרים הללו בדיוק כך — כנתונים שהובאו על ידי The Jerusalem Post כהצדקה לבחירה שלה, ולא כהערכה סופית אוניברסלית של כל אבדות המלחמה.
לקורא הישראלי כאן מופיעה כמעט סיפור מראה.
בשנת 2022 אוקראינה הסתכלה על ישראל ושאלה איך להגן על עצמה מפני טילים ורחפנים איראניים. בשנת 2026 הצבא הישראלי והמומחים כבר בעצמם מסתכלים בקפידה על הניסיון האוקראיני במלחמת הרחפנים, יירוטים, אמצעי פגיעה זולים ומאבק בטכנולוגיות רוסיות-איראניות.
וכאן המקום ה-21 מפסיק להיות רק מחמאה לזלנסקי.
זלנסקי שם לא לבד: העקבות האוקראיני ב-Top-50 רחב הרבה יותר
יש בדירוג The Jerusalem Post עוד פרט שקל לפספס אם מסתכלים רק על המקום ה-21 של וולודימיר זלנסקי. נשיא אוקראינה — הוא לא האדם היחיד ברשימה הזו, שהביוגרפיה שלו קשורה לאוקראינה.
ובשני מקרים מדובר בכלל לא על שורשים משפחתיים רחוקים.
במקום ה-15 יחד עם בצלאל סמוטריץ’, איתמר בן גביר, אריה דרעי, גדעון סער, אביגדור ליברמן ויאיר לפיד The Jerusalem Post הציבה את יולי אדלשטיין. הפוליטיקאי הישראלי נולד ב-צ’רנוביץ ב-5 באוגוסט 1958. הביוגרפיה הרשמית של הכנסת היום מציינת במפורש את מקום הלידה — אוקראינה. בברית המועצות אדלשטיין היה מסורב עלייה, לימד עברית במחתרת, בשנת 1984 נעצר על ידי הקג”ב ונידון לשלוש שנות מחנה. לישראל הצליח לעלות בשנת 1987, והרבה מאוחר יותר הפך ליושב ראש הכנסת.
בקצה השני של הרשימה, במקום ה-46, נמצאת קבוצה של יזמים גדולים, ביניהם יאן קום — מייסד שותף של WhatsApp. וכאן הקשר האוקראיני ברור עוד יותר. קום נולד ב-קייב בשנת 1976, במשפחה יהודית, את ילדותו בילה ב-פסטוב שבמחוז קייב, ובארה”ב עבר עם אמו כנער בשנת 1992. בפרופיל הנוכחי שלו The Jerusalem Post גם מציינת במפורש שהוא Ukrainian-born American — אמריקאי שנולד באוקראינה.
אבל אם סופרים לא רק את מקום הלידה, אלא את השורשים המשפחתיים, מפת הדירוג האוקראינית מתרחבת עוד יותר.
במקום ה-19 יחד עם ג’רי סיינפלד וגווינת’ פאלטרו נמצא סטיבן ספילברג. הקשר שלו לאוקראינה אינו מסדרה של ‘פעם חיו אבות במקום כלשהו באימפריה הרוסית’. הבמאי עצמו סיפר ש-שלושה מתוך ארבעת סביו וסבתותיו נולדו באוקראינה. בין המקומות שהוא ציין — קמנץ-פודולסקי וסודילקוב, מחוז חמלניצקי הנוכחי. ספילברג ביקר באוקראינה ודיבר על עצמו כאמריקאי דור שני במשפחה של יוצאי המקום. בדירוג JPost הוא נמצא אפילו מעל זלנסקי — אם כי חולק את המקום עם שני נציגים נוספים מהוליווד.
יש עקבות אוקראיניים גם הרבה יותר גבוה — במקום ה-12. שם The Jerusalem Post איחדה את נציבת המשטרה של ניו יורק ג’סיקה טיש וג’ולי מנין. משפחת טיש — אחת מהשושלות העסקיות היהודיות המוכרות ביותר בארה”ב, אך החלק האמריקאי של סיפורה התחיל מהגירה מאוקראינה. אבותיה של ג’סיקה הגיעו לארצות הברית בשנת 1904, ושם המשפחה אז היה Tichinsky — טישינסקי. כבר באמריקה היא הפכה ל-Tisch.
מתקבלת תמונה די מעניינת. בדירוג אחד של שנת 2026 אנו רואים את יליד קריבוי רוג זלנסקי, יליד צ’רנוביץ אדלשטיין, יליד קייב וגדל בפסטוב קום, צאצא של יהודים מ-קמנץ-פודולסקי וסודילקוב ספילברג וג’סיקה טיש, שאבותיה הגיעו לאמריקה מאוקראינה לפני יותר ממאה שנה.
זה לא אומר, כמובן, ש-The Jerusalem Post הרכיבה איזשהו ‘דירוג אוקראיני’ נסתר. לכל אחד מהם יש סיפור משלו, מדינה וסיבה להיכנס ל-Top-50.
אבל עבור הסיפור האוקראיני-ישראלי הצירוף עדיין חזק. לפחות חמש דמויות מהרשימה הנוכחית יש להן קשר ביוגרפי או משפחתי ישיר לאוקראינה. ובמובן הזה המקום ה-21 של זלנסקי — רק החלק הבולט ביותר של קשר הרבה יותר ישן בין אוקראינה, ישראל והעולם היהודי.
מספר 8, אחר כך מספר 1, עכשיו מספר 21 — אבל הקו חשוב יותר מהמקום
אם משחזרים רק את המיקומים המאושרים של זלנסקי בדירוג הראשי של The Jerusalem Post, מתקבלת ביוגרפיה די מקוטעת: מספר 8 בשנת 2019, מספר 1 בשנת 2022, מספר 22 בשנת 2024 ומספר 21 בשנת 2026. בין הכניסות הללו היו שנים שבהן שם המשפחה של זלנסקי לא הופיע כלל ב-Top 50.
לכן הדירוג הנוכחי מעניין יותר מהחדשות ‘זלנסקי תפס את המקום ה-21’.
בשנת 2019 ישראל ראתה נשיא אוקראיני צעיר ממוצא יהודי, שנכנס באופן בלתי צפוי לפוליטיקה העולמית. בשנת 2022 — אדם שנשאר בקייב לאחר הפלישה הרוסית והפך לסמל בינלאומי של התנגדות. אחר כך תשומת הלב עברה לכיוונים אחרים, כולל לאחר ה-7 באוקטובר ומלחמות ישראל עצמה. עכשיו זלנסקי חזר לדירוג כבר בעולם שבו המלחמות הרוסית-אוקראינית והמזרח תיכונית מצטלבות במקומות דרך איראן, רחפנים, הגנה אווירית, פוליטיקה אמריקאית ואותם שחקנים.
שאילתת החיפוש ‘זלנסקי — יהודי’ פעם הובילה יותר לשיחות על מוצאו, הוריו או סבו הלוחם. עכשיו לצידו עומדות שאלות אחרות: איזה מקום זלנסקי תופס בין היהודים המשפיעים ביותר בעולם, מדוע The Jerusalem Post הציבה אותו במקום ה-21 בשנת 2026 וכיצד השתנה הדירוג הזה מאז 2019.
התשובה, אם בקצרה, היא כזו: לא כל כך זלנסקי השתנה.
העולם סביבו השתנה. ויחד איתו — מה שישראל והתקשורת היהודית ראו בו כמשפיע.