הבית הלבן, דלעות, סלים עם שוקולד. דונלד טראמפ ומלניה מקבלים ילדים בהאלווין, מחייכים, מחלקים ממתקים. ופתאום מופיעים לפניהם שניים: ילד במדים בסגנון סובייטי וילדה בסרפן רוסי עם קוקושניק. האינטרנט מיד מתחיל לחפש במשמעות הפוליטית הגדולה בכמה שניות אלו. אך לסצנה יש קריאה אחרת, הרבה יותר קודרת ומצחיקה.
מחבר: ויקטוריה קצמן
ב-29 באוקטובר 2026 הכל באמת התרחש על המדשאה הדרומית של הבית הלבן. בהקלטת השידור הרשמי רואים איך מלניה נוגעת בכובע של הילד, והזוג הנשיאותי מגיש לילדים שוקולד. הכובע מזכיר כובע של טנקיסט סובייטי, עם סמלים סובייטיים; לקרוא לו מדים מודרניים של צבא רוסיה יהיה טעות עובדתית. מי בחר את התחפושות ולמה, לא ידוע.
ב-נאנובוסטי אנו מציעים לשים לב לחג עצמו. אולי המבקרים בבית הלבן פשוט היו הרבה יותר יצירתיים מהמבקרים המבוגרים.
הסוד של האלווין שכולם משום מה שכחו
בהאלווין נהוג להתחפש למפלצות. ערפדים, מכשפות, שלדים, זומבים. לובשים מסכה מפחידה, מקבלים ממתק. לא עולה על דעתו של אף אחד לדרוש מההורים של ילד בתחפושת דרקולה הסברים על דעותיו לגבי עירוי דם.
אבל הזמן משנה את התפיסה של אימה. את מי היום יפחיד שלד מפלסטיק? הוא לא משגר טילים על בתים, לא הופך ערים להריסות ולא מכריז על הרס מדינה זרה כמשימה היסטורית. אבל הסמלים הצבאיים, שהפרופגנדה הרוסית הנוכחית הפכה לחלק מהפולחן שלה למלחמה, מעוררים אצל רבים זיכרונות מאוד ספציפיים.
במיוחד אצל האוקראינים. עבור משפחה שעברה לילה תחת הפגזה, המילה ‘טנקיסט’ מזמן הפסיקה להיות תמונה הירואית מסרט ישן. תחפושת, שאולי נועדה כנוסטלגיה לברית המועצות, היום יכולה בהחלט להיתפס כדמות מסרט אימה. רק שהסרט נמשך ללא הפסקה כבר כמעט חמש שנים.
אין שום הוכחה שההורים רצו לטרול מישהו. אבל לסאטירה טובה אין צורך בכוונת המחבר של התחפושת. מספיק איך הצופים ראו את התוצאה.
לאדה לבנה במקום כרכרה מדלעת
ומה עם הילדה בקוקושניק?
כאן הדמיון מציע תסריט לא ילדותי בכלל. הנה עומדת ‘אשת החייל’ המותנית, מחכה לפרס החגיגי המגיע לה. רק שבמקום ממתקים במציאות הרוסית יש תשלום למשפחה של הנופל, ובמקום כרכרה מדלעת – לאדה לבנה.
התמונה הזו לא הופיעה יש מאין. ביולי 2022 הטלוויזיה הממלכתית הרוסית הראתה את הוריו של חייל שנהרג באוקראינה, שקנו מכונית לאדה לבנה בכסף שקיבלו לאחר מותו. הסיפור עורר גל של הומור שחור: נראה שהפרופגנדה הממלכתית אפילו לא שמה לב לאיזו תמונה מפלצתית היא הציגה לצופים.
לילדים בבית הלבן הסיפור הזה, כמובן, לא קשור. הם באו בשביל ממתקים, לא בשביל פיצויים ממלכתיים. כאן הלאדה הלבנה היא סמל לציניות של המערכת הצבאית, שלמדה לקבוע מחיר לחיי אדם ולהציג זאת כמעט כסיפור של רווחה משפחתית.
לתסריטאים ההוליוודיים נותר לעשן בעצב בצד. להמציא זומבי שרודף אחרי מוחות טריים זה קל. אבל תסריט שבו בן שנפל הופך לסיפור על רכישת מכונית חדשה, כבר נכתב על ידי המציאות הרוסית עצמה.
סיפורי אימה שמובנים גם בישראל
לקורא הישראלי אין צורך להסביר מה ההבדל בין חרדה קרנבלית לאמיתית. הילדים שלנו יודעים מה זו אזעקה ומה הדרך לחדר מוגן. הילדים האוקראינים מכירים את המקלטים שלהם. בעולם כזה, ניבים מזויפים ודם מצויר כבר לא מתחרים טוב עם המציאות.
נאנובוסטי סיפרו איך התקפות רוסיות פגעו במחסן של טבע הישראלית באוקראינה. זהו אחד הדוגמאות לכך שהמלחמה הרוסית אינה נושא מופשט ורחוק מישראל. וכאשר קצינים בכירים רוסים מדברים בפומבי על היעלמותה של מדינת ישראל, הכובע הצבאי הקרנבלי מקבל ממד לא נעים נוסף.
טראמפ עצמו לא שיחק שום אלגוריות כאלה. הוא חילק ממתקים. מלניה קיבלה את פני האורחים. הילדים קיבלו שוקולד והמשיכו הלאה. המצלמה הרשמית תיעדה מפגש קצר, וכל ההסברים הגיאופוליטיים הופיעו רק לאחר מכן.
ובכל זאת, להאלווין המודרני יצאה פרסומת מפחידה ומדויקת. אפשר להמציא מפלצות חדשות במשך שנים, להוציא מיליונים על איפור ואפקטים מיוחדים. ואז מישהו לובש כובע צבאי ישן – ולמבוגרים כבר לא מצחיק.
אז האם זה היה טרולינג גאוני של ההורים או בחירה תמימה לחלוטין של תחפושות? לא יודעים. אבל על סרט האימה הפוליטי הטוב ביותר של הערב, נראה שהאינטרנט כבר הצביע. והנשיא של ארצות הברית בעצמו חילק את הממתקים למנצחים.