הפסטיבל הבינלאומי ה-42 לקולנוע נפתח בחיפה ב-26 בספטמבר 2026. עד ה-3 באוקטובר מחכים לצופים בכורות ישראליות, סרטים תחרותיים בינלאומיים וסיפורים דוקומנטריים. בתוכנית נמצא מקום גם לאוקראינה: מסע של אם ובת לחרקוב המופגז וסיפורי מהגרים אוקראינים שחייהם נחלקו בין קייב לישראל.
מחבר: ויקטוריה קצמן
חיפה שוב הפכה לבירת הקולנוע
בשבת, 26 בספטמבר, התקיימה באודיטוריום חיפה טקס הפתיחה הרשמי של הפסטיבל הבינלאומי ה-42 לקולנוע. הוא מתקיים באופן מסורתי במהלך סוכות – אחד החגים היהודיים המרכזיים, כאשר לישראלים יש הזדמנות לבלות מספר ימים עם המשפחה, לצאת לטיול או ללכת לקולנוע.
האירועים המרכזיים מתקיימים במתחם התרבות בשדרות הנשיא 142, באזור מרכז הכרמל. סרטים מוצגים גם בסינמטק חיפה, באולמות רפפורט, טיקוטין ובמרחבי פסטיבל נוספים.
בפתיחה התרחש אירוע שראוי לתשומת לב מיוחדת. על במה אחת עלו שתי זמרות – הישראלית יובל רפאל והזמרת האיראנית בגלות גולאזין ארדסטאני, הידועה בשם הבמה Gola.
בתוכנית המוזיקלית נשמעה New Day Will Rise – שיר איתו ייצגה רפאל את ישראל באירוויזיון 2025 וזכתה במקום השני עם 357 נקודות. ההופעה התקיימה בהשתתפות התזמורת הסימפונית של חיפה בניצוחו של ערן רימי.
שתי נשים ממדינות שהיחסים ביניהן מוגדרים על ידי עימות רב שנים נפגשו על במה ישראלית. המילים על בואו של יום חדש קיבלו בהקשר כזה משמעות שונה לחלוטין. המארגנים אישרו רשמית את השתתפותן של שתי הזמרות, אם כי התוכנית שפורסמה לא מפרטת את חלוקת התפקידים הווקאליים ביצירה עצמה.
מנחה הערב היה ליאור אשכנזי. סרט הפתיחה שנבחר היה “אהבתנו” (Our Loves) של אבי נשר – דרמה שבה סיפורים אישיים של מספר גיבורים משתלבים עם אירועים טראגיים של ה-7 באוקטובר 2023. לבמאי עצמו הוענקה פרס על תרומה יוצאת דופן לקולנוע הישראלי.

אבל עבור יוצאי אוקראינה החיים כיום בישראל, יש בתוכנית הנוכחית עוד שני סיפורים קרובים במיוחד.
“חלומות על מסע”: הדרך לחרקוב בזמן המלחמה
אחד הסרטים בתוכנית התחרותית של הקולנוע הישראלי היה הסרט הדוקומנטרי Journey Dreams (“חלומות על מסע”) של הבמאית מאני לוזובסקי. אורכו 60 דקות, הפקה – ישראל, 2026.
זהו סיפור על אם ובת שיוצאות למסע באוקראינה במהלך המלחמה הרוסית המלאה.
דרכן מובילה לחרקוב – העיר השנייה בגודלה באוקראינה, הממוקמת קרוב לגבול הרוסי. מאז פברואר 2022 היא נתונה להפגזות רוסיות קבועות והפכה לאחד הסמלים של ההתנגדות האוקראינית.
אבל במרכז הסרט לא רק העיר ההרוסה.
הבת מנסה להבין את שורשיה, את יחסיה לאוקראינה ולרוסיה, מה זה אומר להשתייך למקום מסוים. לאם יש עמדה יותר ברורה: ביתה הוא ישראל. היא נוסעת לחברה מילדות בחרקוב, ובכך חוזרת לזיכרונות על החיים בברית המועצות.
דעותיהן לא תמיד תואמות. דרך שיחות רגילות בדרך נחשפת בהדרגה ההיסטוריה של המשפחה, ההגירה והחיפוש המורכב אחר זהות.
לקהל הישראלי יש כאן קונפליקט מוכר למדי. משפחות רבות של עולים מברית המועצות לשעבר חיות בכמה מרחבים תרבותיים בו זמנית: ההורים זוכרים את העבר הסובייטי, הילדים גדלו כבר בישראל, והקרובים והחברים נשארו באוקראינה.
הפלישה הרוסית המלאה העניקה לקשרים המשפחתיים הללו משמעות שונה לחלוטין. חזרה לעיר הילדות עשויה כעת להיות נסיעה למקום שבו ממשיכים להישמע אזעקות ופיצוצים.
מתי והיכן לצפות:
27 בספטמבר, יום ראשון, 16:00 – סינמטק חיפה.
הסרט מוקרן ברוסית ובעברית, יש כתוביות באנגלית ובעברית.
Journey Dreams — תיאור הסרט וכרטיסים.
“כוכבים”: הוא חזר לקייב, היא נשארה בישראל
הסיפור השני הקשור לאוקראינה הוא סרט קצר Stars (“כוכבים”) של הבמאית הילה אלנה רויזנמן.
זהו סרט ישראלי בן 17 דקות משנת 2026, שצולם בשפה הרוסית. הוא נכלל בתוכנית התחרותית של סרטים קצרים Women: Fragments and Dreams — “נשים: שברים וחלומות”.
הגיבורים הראשיים הם מהגרים אוקראינים ינה וסשה, שאותם פעם איחדו ריקודים ויחסים רומנטיים.
אחר כך דרכיהם נפרדו. סשה חזר לקייב והצליח לבנות את חייו, ינה נשארה בישראל, וויתרה על תקוותיה הקודמות.
כעבור עשר שנים הם נפגשים שוב. לפניהם יש רק יום ולילה אחד כדי לנסות להתגבר על המרחק שהצטבר במהלך שנות הפרידה ולברר אם נשאר ביניהם משהו מהאהבה הקודמת.
הכל מתרחש בעולם שכבר שינתה המלחמה.
זה לא כרוניקה דוקומנטרית של פעולות קרב ולא סיפור על החזית. כאן אוקראינה נוכחת דרך גורלות של אנשים שנמצאים במדינות שונות, דרך עתיד משותף שלא התממש ושאלות שנותרו ללא מענה במשך שנים.
NAnews — חדשות ישראל | Nikk.Agency פנו לא פעם לאופן שבו המלחמה הרוסית משפיעה על משפחות עם אזרחות ישראלית. לא מזמן סיפרנו על מותו של נער ישראלי בן 14 במהלך מתקפה רוסית על קייב ב-25 בספטמבר. הפסטיבל מתייחס לצד אחר של היחסים הללו – סיפורים אנושיים, זיכרון, אהבה וקירבה שאבדה.
בסרט “כוכבים” משחקים לנה פרייפלד, אנטולי וייסמן וסבטלנה דמידובה.
ההקרנה תתקיים ב-29 בספטמבר בשעה 18:30 באולם טיקוטין. פס קול ברוסית, כתוביות בעברית ובאנגלית.
העמוד הרשמי של התוכנית וכרטיסים.
חשוב להבהיר: שני הסרטים הם הפקות ישראליות. הם קשורים לאוקראינה בעיקר דרך העלילות והגיבורים שלהם, ולא דרך מדינת ההפקה.
מה עוד יראו בפסטיבל הקולנוע ה-42 בחיפה
השנה התוכנית מאחדת קולנוע ישראלי גדול, בכורות אירופאיות, דוקומנטריקה, עבודות קצרות ורטרוספקטיבות.
בין המשתתפים הבולטים בתוכנית הבינלאומית – הבמאי הצרפתי פרנסואה אוזון עם עיבוד לרומן המפורסם של אלבר קאמי “הזר”. העלילה מתרחשת באלג’יריה הצרפתית של שנות ה-30, והדמות המרכזית נותרת מרסו – אדם שהתנהגותו מעוררת שאלות לא נוחות על מוסר וציפיות חברתיות.
אנדריי זויאגינצב מציג את “המינוטאור” – דרמה על איש עסקים רוסי שחייו הרגילים מתחילים להתפרק בשנת 2022. הסרט הוא הפקה משותפת של צרפת, לטביה וגרמניה. הוא מוקרן ברוסית עם כתוביות בעברית ובאנגלית.
הבמאי הבריטי דני בויל הביא את הסרט INK (“דיו”), המוקדש להקמת הטבלואיד The Sun ולעסקי המדיה של רופרט מרדוק. זהו סיפור על עיתונאות, כוח, אינטרסים מסחריים והפיכת העיתונות לכלי השפעה המוני.
בתוכנית גם “הקוסם של הקרמלין” של אוליבייה אסאיאס – דרמה פוליטית שהעלילה שלה קשורה להיווצרות המערכת הפוליטית הרוסית המודרנית.
מקום מיוחד תופסים הסרטים התחרותיים הישראליים. השנה מתחרים על פרסי הפסטיבל שבעה סרטים עלילתיים וחמישה סרטים דוקומנטריים באורך מלא.
לצופים מתוכננים הקרנות מיוחדות, מפגשים עם קולנוענים, תוכניות משפחתיות ואירועים תחת כיפת השמיים. סרטים זרים רבים מלווים בכתוביות בעברית ובאנגלית, אם כי יש לבדוק את תנאי השפה של כל הקרנה בנפרד.
מיזמה קטנה לאחד הפסטיבלים המרכזיים בישראל
הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע בחיפה נוסד בשנת 1983. הוא היה הפסטיבל הבינלאומי הראשון לקולנוע בישראל והפך בהדרגה לאירוע שנתי שמושך צופים מכל הארץ.
קיום הפסטיבל במהלך סוכות הפך מזמן למסורת עירונית. במשך מספר ימים הכרמל הופך לרובע קולנועי גדול, שבו טיולים רגילים בחיפה משתלבים עם בכורות, דיונים על סרטים ומפגשים עם במאים.
לפי מידע מהעירייה, הפסטיבל אוסף מדי שנה כ-80 אלף צופים באולמות הקולנוע, ואלפים נוספים משתתפים באירועים ברחוב ובהקרנות פתוחות.
מאז 2022 הפסטיבל קיבל גם משמעות מיוחדת עבור קולנוענים ישראלים לסרטים קצרים: הזוכה בקטגוריה התחרותית המתאימה יכול להתמודד על השתתפות בבחירת האוסקר.
חיפה בכלל שונה מערים גדולות אחרות בישראל בסביבתה התרבותית. כאן מתקיימות זו לצד זו קהילות יהודיות וערביות, חיים עולים רבים, והשפה הרוסית הפכה מזמן לחלק מוכר מהמרחב העירוני.
לכן שני הסיפורים על אוקראינה בתוכנית הפסטיבל נראים אורגניים לחלוטין. זהו קולנוע לא רק על מלחמה, אלא גם על אנשים שלגביהם השאלה “איפה הבית שלי?” לא תמיד יש לה תשובה פשוטה.
איפה לצפות בסרטים וכיצד לרכוש כרטיסים
הפסטיבל הבינלאומי ה-42 לקולנוע בחיפה יימשך עד ה-3 באוקטובר 2026.
המקום המרכזי נמצא בכתובת: HaNassi Blvd 142, Haifa — אודיטוריום חיפה בכרמל.
באתר הרשמי זמינים לוח זמנים, תיאור סרטים, מידע על שפות וכתוביות, וכן רכישת כרטיסים.
התוכנית המלאה של הפסטיבל ה-42 לקולנוע בחיפה.
עבור אלה שחיים בחיפה ובצפון ישראל, זו הזדמנות לראות בכורות בינלאומיות כמעט ליד הבית. ושני הסרטים הקשורים לאוקראינה מאפשרים לראות את המלחמה דרך גורלות של אנשים שעזבו, חזרו או ממשיכים לחיות בין שתי מדינות, תוך שמירה על זיכרון של שתיהן.

