עיתונאים אוקראינים בישראל: פגישות במשרד החוץ, בית החולים ‘הדסה’ ואנדרטת הולודומור בירושלים

ב-13 באוקטובר 2026 הודיעה שגרירות ישראל באוקראינה על שני פריטים חדשים בתוכנית ביקורם של עיתונאים אוקראינים: המשלחת ביקרה בבית החולים הדסה בהר הצופים בירושלים וביקרה באנדרטה לזכר קורבנות הולודומור בשנים 1932–1933. קודם לכן נודע על פגישת העיתונאים במשרד החוץ של ישראל. מאחורי שלושת האירועים הללו עומד הרבה יותר מאשר סיור היכרות רגיל: רפואה, זיכרון היסטורי ושיחה מורכבת בין שתי מדינות הקשורות בהיסטוריה משותפת ובמלחמה הנוכחית באוקראינה.

מחבר: סטס שיפר | נאנובוסטי

קודם כל – משרד החוץ הישראלי

ב-11 באוקטובר דיווחה המהדורה האוקראינית JewishNews כי המשלחת החלה את התוכנית בפגישה במשרד החוץ הישראלי. את הפגישה פתח אלכס גולדמן-שיימן, ראש מחלקת אירואסיה במשרד החוץ. בשיחה השתתפו מיכאל ברודסקי, שכיהן כשגריר ישראל באוקראינה בשנים 2021–2026, והילה אנגלגארד, נציגת התחום הכלכלי במשרד האחראי על אסיה ואירופה.

על תוכן השיחה לא נמסר בפירוט. עם זאת, השתתפותם של דיפלומטים שעבדו ישירות עם הכיוון האוקראיני מאפשרת לראות בפגישה כהזדמנות לעיתונאים לשמוע את עמדת ישראל ממקור ראשון, ולא דרך תיאורים של הצהרות פוליטיות.

האנדרטה שהופיעה רק בשנה שעברה

האירוע החשוב השני היה ביקור באנדרטה לזכר קורבנות הולודומור. הודעת השגרירות פורסמה ב-13 באוקטובר.

האנדרטה ממוקמת בגן הוורדים על שם ווליה בירושלים, מול הכנסת – הפרלמנט הישראלי. היא הוקמה באביב 2025, והפתיחה הרשמית התקיימה ב-3 בדצמבר של אותה שנה בהשתתפות משלחת ממשלתית אוקראינית בראשות סגן ראש הממשלה טאראס קצ’קה.

מחברי האנדרטה הם האמנית הקנדית ממוצא אוקראיני לודמילה טמרטיי והפסל דיוויד רובינסון. מתוך אבן ריחיים שבורה עולה יד עם חמישה שיבולים. הדימוי מזכיר את החרמת המזון בכוח על ידי השלטון הסובייטי ואת מיליוני האנשים שמתו מרעב מאורגן.

לקורא הישראלי יש כאן ניואנס היסטורי חשוב. הולודומור גבה את חייהם של אנשים ממגוון לאומים, כולל יהודים שחיו באוקראינה. עם זאת, הקמת האנדרטה אינה שוות ערך להכרה רשמית של הולודומור כרצח עם על ידי מדינת ישראל. נושא זה נותר נושא נפרד ביחסים הדו-צדדיים.

נאנובוסטי סיפרו בעבר בפירוט על פתיחת האנדרטה בירושלים ועל ההיסטוריה של עמדת ישראל לגבי הכרת הולודומור.

הדסה: הקשר עם אוקראינה לא התחיל היום

עוד הודעת השגרירות מ-13 באוקטובר מוקדשת לביקור בבית החולים הדסה בהר הצופים, שנקרא בעברית הר הצופים.

בית החולים נפתח בשנת 1939, עוד לפני הכרזת מדינת ישראל. לאחר מלחמת 1948 הופסקה פעילותו, ובשנת 1976 חידש את פעילותו. כיום זהו אחד משני קמפוסים של ארגון הרפואה הדסה בירושלים, יחד עם המתחם בעין כרם. כאן עוסקים בטיפול בחולים, הכשרת רופאים, מחקר מדעי ושיקום.

אבל עבור אוקראינה הדסה היא לא רק קליניקה ישראלית ידועה. כבר ב-2 במרץ 2022 הודיע הארגון על שליחת ציוד רפואי בשווי 25 אלף דולר לסיוע לאוקראינים. לאחר מכן יצאו רופאים ישראלים לפולין, שם סייעו לפליטים והכשירו רופאים מקומיים לעבודה עם פציעות קשות. בין המתנדבים הייתה ד”ר רבקה ברוקס, ראש מחלקת הילדים בבית החולים בהר הצופים.

שיתוף הפעולה נמשך גם בתחום המקצועי. באוגוסט 2022 סיפר מנהל המכון הלאומי לסרטן של אוקראינה, אנדריי שיפקו, על הסכמות להתמחויות וייעוצים חינם של מומחים ישראלים. וב-30 ביוני 2023 אישר משרד הבריאות של אוקראינה כי ארבעה עובדים של המרכז האונקולוגי בצ’רקסי עברו התמחות בהדסה, ולמדו שיטות להשתלת מח עצם.

בשנת 2023 הכירה משלחת אוקראינית בהשתתפות רופאים, אנשי צבא ומומחים מארגונים ציבוריים גם את מערכת השיקום הרפואי הישראלית. זה חשוב במיוחד למדינה שבה התקפות רוסיות יוצרות מדי יום צרכים חדשים בטיפול ושיקום של נפגעים.

מה ידוע על תוצאות הביקור

בינתיים השגרירות לא פרסמה את הרכב המלא של משלחת העיתונאים, שמות המערכות המיוצגות ותוכנית מפורטת. לא נמסר גם על הסכמים חדשים בעקבות ביקור בבית החולים. לכן אי אפשר להציג את הביקור הנוכחי כהתחלה של פרויקט רפואי נפרד.

אבל שלושת הפריטים הידועים בתוכנית מראים אילו נושאים ישראל מציגה לעיתונאים האוקראינים: מדיניות חוץ, שימור זיכרון וניסיון בסיוע רפואי בתנאי מלחמה.

לשתי המדינות אלו שאלות קונקרטיות מאוד. אוקראינה מעוניינת בפרקטיקה הרפואית הישראלית ובהבנת עמדת ירושלים. ישראל, מצידה, מקבלת הזדמנות לדבר עם קהל אוקראיני דרך עיתונאים שראו את המוסדות הללו במו עיניהם.

דווקא קשרים כאלה – ללא הצהרות רועשות ותוצאות מוכרזות מראש – הופכים לחלק מהדיאלוג המתמשך בין החברות האוקראינית והישראלית.