זלנסקי אישר את הגנת זכויות הלהטב”ק+ באוקראינה: מה משנה האסטרטגיה החדשה ומה הקשר לאיחוד האירופי

ב-15 באוקטובר 2026 פורסם באוקראינה צו נשיא מספר 1038/2026 מ-12 באוקטובר על ידי הנשיא ולדימיר זלנסקי. הוא אישר את האסטרטגיה הלאומית החדשה בתחום זכויות האדם. במסמך מוקדש מקום נפרד להגנה על קהילת הלהטב”ק+ — לסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנסג’נדרים, אינטרסקס ואנשים אחרים. אך מבחינה משפטית זה עדיין לא חוק על נישואים חד-מיניים ולא רשימה מוכנה של זכויות חדשות. המדינה הגדירה משימות, שלמענן כעת יש להכין פתרונות קונקרטיים.

מערכת נאנובוסטי חקרה את טקסט הצו. בו קהילת הלהטב”ק+ מוזכרת ישירות בין הקבוצות המתמודדות עם סיכון מוגבר להפרת זכויות, לצד ילדים, אנשים עם מוגבלויות, ותיקים, עקורים ומיעוטים לאומיים. המסמך לוקח בחשבון את תנאי המצב הצבאי ומחליף את האסטרטגיה הקודמת שאושרה במרץ 2021.

מהתקפה ועד סירוב בשירות

החשוב ביותר הוא המטרה התפעולית מספר 14, כלומר פרק נפרד עם משימות למדינה. היא מאחדת את המאבק באפליה, בשפת השנאה, בפשעי שנאה והגנה על זכויות קהילת הלהטב”ק+. הרשויות מכירות בכך: נטייה מינית, זהות מגדרית, ביטוי מגדרי ומאפיינים מיניים עדיין לא משתקפים בצורה ברורה מספיק בחקיקה.

בפועל מדובר בכמה דברים. חוקרים צריכים לזהות מניע שנאה, בתי המשפט — לקחת בחשבון את מצב הנפגעים, והאזרחים — לקבל סיוע משפטי יעיל. מתוכנן לקחת בחשבון טוב יותר מקרים של אפליה, לשפר את ההגנה מפני שפת השנאה באינטרנט, לשפר את הגישה לשירותים מנהליים, רפואיים, חינוכיים וחברתיים. עבור שוטרים ושופטים מתוכנן הכשרה; סמכויות נציב זכויות האדם של אוקראינה — נציב זכויות האדם של הראדה העליונה — מתוכנן לחזק בנושאי שוויון.

באסטרטגיה יש גם הכרה פחות בולטת: הנפגעים לעיתים קרובות לא מתלוננים על אלימות או אפליה, מכיוון שהם חוששים מחשיפה ולא סומכים על מערכת ההגנה. ללא שינוי בפרקטיקה זו, אפילו חקיקה מפורטת תישאר פורמליות.

מדוע הצו לא אומר היתר לנישואים חד-מיניים

לא רישום נישואים חד-מיניים ולא יצירת שותפויות מוכנסים בצו. הצעת חוק מספר 9103 על שותפויות רשומות, שהוגשה לראדה העליונה ב-13 במרץ 2023, עדיין נבחנת על ידי הוועדה. היא עוסקת באיחודים הן של זוגות חד-מיניים והן של זוגות הטרוסקסואלים. פרויקט אחר מספר 5488, על אחריות על ביטויי אפליה, נמשך ב-17 ביולי 2025.

בינתיים, כבר ב-1 ביוני 2023 בית הדין האירופי לזכויות האדם בתיק “מיימולחין ומרקיב נגד אוקראינה” הכיר בהפרה בהיעדר הכרה משפטית והגנה על זוג חד-מיני. בית הדין לא חייב את המדינה לאפשר דווקא נישואים חד-מיניים, אך דרש להבטיח הגנה משפטית על יחסים כאלה.

במהלך המלחמה הבעיה הפכה למורגשת במיוחד: עבור בן זוג של חייל שנפל, מעמד המשפחה יכול לקבוע גישה למידע, זכויות רכוש והבטחות חברתיות.

מקרה מייצג, עליו כתבו בעבר נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency, — סיפורו של הדיפלומט האוקראיני זוריאן קיס וטימור לבצ’וק. ב-10 ביוני 2025 בית המשפט המחוזי דסניאנסקי בקייב הכיר ביחסיהם המשפחתיים בפועל. קיס עבד אז בשגרירות אוקראינה בישראל. אך ההחלטה במקרה אחד לא החליפה חוק לאומי ולא הבטיחה הכרה אוטומטית לזוגות אחרים.

הניסיון הישראלי והדרישות האירופיות

לישראלים מוכר המונח “ידועים בציבור” — שותפים בפועל, שחייהם המשותפים יכולים להיות מוכרים על ידי מוסדות מדינה ללא רישום נישואים. במיוחד, “ביטוח לאומי”, המוסד לביטוח לאומי של ישראל, מאפשר מעמד כזה גם לזוגות חד-מיניים עם זכויות וחובות מתאימים.

עם זאת, לא ניתן לערוך נישואים חד-מיניים בתוך ישראל, אף על פי שנישואים שנערכו בחו”ל יכולים להירשם במרשם האוכלוסין. זה לא אנלוגיה מלאה להצעת החוק האוקראינית, אך דוגמה מובנת להבדל בין הכרה משפטית במשפחה לבין עריכת נישואים.

הנציבות האירופית בדו”ח לשנת 2025 ציינה פערים של אוקראינה בהגנה מפני פשעי שנאה והיעדר חקיקה על הכרה באיחודים חד-מיניים.

האסטרטגיה החדשה קשורה ישירות למשא ומתן על הצטרפות לאיחוד האירופי, בראש ובראשונה עם אשכול “יסודות תהליך ההצטרפות”, המאחד שאלות של שלטון החוק, דמוקרטיה וזכויות יסוד. הצו מציין את כיוון הרפורמות, אך לא אומר שהדרישות של בריסל כבר מולאו.

הממשלה צריכה לאשר תוך שישה חודשים תוכנית לשנים 2027–2029 עם מבצעים, מועדים ומדדים. דוחות שנתיים של המשרד יישלחו למשרד המשפטים עד 1 בפברואר, ומשרד המשפטים צריך לפרסם ניתוח מסכם עד 1 באפריל. המימון מתוכנן מהתקציב הממשלתי, תקציבים מקומיים ומקורות חוקיים אחרים; סכומים ספציפיים ייקבעו מדי שנה.

כעת הכל תלוי בתוכן התוכנית הממשלתית, החוקים העתידיים ועבודת המוסדות הממשלתיים. האסטרטגיה כבר נכנסה לתוקף. אך האפשרות להגן על זכויותיו של אדם עדיין תהיה תלויה באיך יבוצעו הוראותיה על ידי המשטרה, בתי המשפט והשירותים הממשלתיים.