בהשתתפות פקידים ישראלים עלומי שם ו”פעילי אגודות ישראליות של בני ארצם דוברי רוסית”, חגגה ישראל את “יום האחדות הלאומית” הרוסי.

“רוסיה מנסה להציג את הישראלים דוברי הרוסית כ”בני ארצה”מה שיוצר רושם שווא (או לא?) אחדות בין הקבוצות הללו לבין המדינה הרוסית. אוּלָם, עם המעמד הזה מגיע הצל של התוקפנות הצבאית הרוסית, בפרט נגד אוקראינה (ו”בריתות” של הפדרציה הרוסית עם איראן, חיזבאללה, סיוע לחות'ים ואסד הסורי, יחסים עם חמאס…). רבים מהאנשים הללו עלולים להיות מושפעים מהיחס ל”רוסים” שלוקחים חלק בהרס, רצח ותוקפנות באוקראינה, מה שעלול להשפיע לרעה על חייהם בישראל ועל היחס אליהם במדינות דמוקרטיות”.

3 בנובמבר 2024 שגרירות רוסיה בישראל ערכה קבלת פנים לרגל “יום האחדות הלאומית”.

כאמור באתר השגרירותהיו נוכחים

“ראש ממשלת ישראל לשעבר א. אולמרט (הפקיד הישראלי היחיד ששמו)נציגי לשכת נשיא ישראל, המועצה לביטחון לאומי, הכנסת, לשכת הקישור של נתיב במשרד ראש הממשלה, ראשי ערים בישראל, הקונגרס היהודי הרוסי” (אף אחד אחר לא נקרא, למה?),

כמו גם כמה “עובדים דיפלומטיים” רוסיים (זה לא מעניין אותנו),

ו”מנהל הבית הרוסי בישראל ד”א מגאד, יו”ר מועצת התיאום של בני ארצו דוברי הרוסית מ.מ. פרלשטיין, מנהל קרן אנטונין קפוסטין ר”י אשורביילי, משפחת לובאנוב, הנהגת איגוד מלחמת העולם. II ותיקים – לוחמים נגד הנאציזם, האגודה הישראלית לאוניברסיטאות סובייטיות ורוסיות, מנהיגים ופעילים של אגודות ישראליות של בני ארצם דוברי רוסית, ותיקים, נציגי חוגים עסקיים, אקדמיים ויצירתיים, עיתונאים”.

“נטלו חלק ראשי נציגויות דיפלומטיות, דיפלומטים ונספחים צבאיים של מדינות ידידותיות המוסמכות בישראל. (לא שם, גלוי במפה, קשה למצוא).

“בקבלת הפנים השתתפו תאופילוס השלישי, הפטריארך של עיר הקודש ירושלים וכל פלסטין, ראש הנציגות הרוסית הכנסייתית בירושלים (RDM) ארכימנדריט ואסיאן (זמייב) ואנשי הדת של ה-RDM.”

שגריר רוסיה בישראל ציין במיוחד כי “אנו מעריכים את תרומתם של בני ארצם דוברי רוסית החיים בישראל לשמירה על קשרים רוסים-ישראלים, סיועם הכנה בחיזוק מעמדה של השפה והתרבות הרוסית, ושימור הזיכרון והערכים ההיסטוריים המשותפים.»

השפעת הדיפלומטיה הרוסית על ישראלים דוברי רוסית: צל המלחמה באוקראינה

בשנים האחרונות, הדיפלומטיה הרוסית מערבת באופן פעיל ישראלים דוברי רוסית במשחקיה, דבר שעלול להיות בעל השלכות שליליות לא רק על המוניטין שלהם, אלא גם על היחסים עם ישראל כולה.. נוהג זה מעורר חששות כבדים ומעמיד בספק את העקרונות המוסריים שעליהם מבוססים יחסי הפדרציה הרוסית עם “בני ארצה” בישראל.

1. “בני ארצו” דוברי רוסית ותפקידם בסכסוך

רוסיה מנסה להציג את הישראלים דוברי הרוסית כ”בני ארצה”, מה שיוצר רושם שווא של אחדות בין הקבוצות הללו לבין המדינה הרוסית. עם זאת, עם המעמד הזה מגיע הצל של התוקפנות הצבאית הרוסית, במיוחד נגד אוקראינה. רבים מהאנשים הללו עלולים להיות מושפעים מסטריאוטיפים לגבי “בני ארץ” שלוקחים חלק בהרס, רצח ותוקפנות, שעלולים להשפיע לרעה על חייהם בישראל ועל אופן היחס אליהם במדינות דמוקרטיות.

2. מוניטין מוכתם

על ידי שימוש במונח “בני ארצה”, רוסיה מנסה למעשה לאחד את אזרחי ישראל דוברי הרוסית עם פעולות ממשלתה, כולל פעולות צבאיות באוקראינה ותמיכה במשטרים תוקפניים אחרים. כך נוצר בקרב הישראלים תדמית של “הרוסי” כאויב פוטנציאלי, מה שעלול להוביל להשלכות שליליות על כל הקהילה דוברת הרוסית במדינה. אנשים שפשוט רוצים לחיות בשקט ובשלווה עלולים למצוא את עצמם בחשד.

3. מניפולציה פוליטית

השלטונות הרוסיים משתמשים לרוב בישראלים דוברי רוסית ככלי לקידום האינטרסים הפוליטיים שלהם. לדוגמה, השתתפות ביוזמות תרבותיות והומניטריות גורמת לרוב לניסיונות לתת לגיטימציה לפעולותיה של רוסיה בזירה הבינלאומית. הדבר עלול להוביל לכך שבני ארצם הרוסים יהיו קשורים לתוקפנות ולעימותים שבהם הם אינם מעורבים ישירות.

4. סיכון לשוליים

על רקע הסכסוכים הגוברים וחוסר שביעות הרצון ממעשיה של רוסיה, הישראלים דוברי הרוסית מסתכנים בדחיקה לשוליים בחברה. כדי להחמיר את המצב, רבים מהם עשויים להיות מובנים לא נכון ומוכתמים בצל הפוליטיקה הרוסית. תפיסות שליליות יכולות להוביל לבידוד חברתי ואפילו למצוקה כלכלית, כאשר אנשים נזהרים מאינטראקציה עם “רוסים”.

הדיפלומטיה הרוסית, המשחקת על רגשותיהם של ישראלים דוברי רוסית, מערערת את האמון ויוצרת סטריאוטיפים מסוכנים. “בני ארצם” שמוסקבה מנסה להציג כבעלי ברית עשויים למעשה להפוך לקורבנות של זהותם. חשוב שהם יבינו את הסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים במדיניות כזו ולא יאפשרו לרוסיה לנצל אותם. השלכות שליליות על המוניטין שלהם עלולות להשפיע לא רק עליהם, אלא על הקהילה כולה, כמו גם על היחסים בין ישראל לרוסיה.

ישראל חייבת להכיר בסכנה זו ולנקוט באמצעים כדי להגן על האינטרסים של אזרחיה מבלי לאפשר להם מניפולציות על ידי מוסקבה.

עוד הדגיש השגריר כי “העם שלנו מאוחד כמו שלא היה מעולם. נגן על ביטחון רוסיה, על הזהות הלאומית שלנו ועל יסוד הממלכתיות הרוסית. נשיג את כל המטרות של “המבצע הצבאי המיוחד” (הוא מדבר על רצח אוקראינים והשמדת אוקראינה).

בנאומו, סגן השגריר א.ד. ויקטורוב ניסה להציג את רוסיה כ”מדינה רב-לאומית ורב-דתית חזקה”, אך דבריו על אחדות העם הרוסי נגד איומים חיצוניים רק מאשרים את חוסר שביעות הרצון הגובר בקרב הישראלים. המצב דורש תשומת לב, במיוחד כאשר רוסיה ממשיכה לחזק את קשריה עם אויבי ישראל.

רוסיה תומכת כבר שנים רבות במשטרים ובארגונים המהווים איום על ישראל. אויבים אלה כוללים:

• איראןהמסייעת באופן פעיל לחמאס ולקבוצות טרור אחרות.
• חמאסשמנהלת מלחמה גלויה נגד ישראל, זוכה לא רק לתמיכה פוליטית אלא גם כלכלית מרוסיה.
• חיזבאללהקבוצה חצי-צבאית שבסיסה בלבנון וגם זוכה לתמיכה ממוסקבה.
• משטר אסד בסוריהשם רוסיה מנהלת פעולות צבאיות ומחזקת את הבסיס הצבאי שלה.
• החות'ים בתימןשאיתו רוסיה מנהלת משא ומתן ותומכת באופן פעיל.

“הדיפלומטיה הרוסית מצהירה על רצונה בשלום, אך ממשיכה לתמוך בכוחות עוינים לישראל. למה הם מרגישים כאן בבית, והם לא מתביישים ללמד אותנו איך לחיות?“- למתוח ביקורת על דיפלומטים ואישי ציבור בישראל.

במדינות עם דמוקרטיות חזקות ועמדות חזקות בנושאי ביטחון לאומי, אירועים כאלה יהיו בפיקוח קפדני ולפעמים בלתי אפשרי.

יחסים אלה מעמידים בספק את כוונותיה האמיתיות של רוסיה באזור המזרח התיכון. איך אפשר לעשות עסקים עם מדינות כאלה ואז לצפות לאמון מישראל? ברוב המדינות הנורמליות, דיפלומטיה כזו תגרום לתגובה שלילית.

פמדוע דיפלומטים רוסים התומכים במדינות המאיימות על ביטחון ישראל ממשיכים לקיים את אירועיהם ולקבל הכרה על אדמת ישראל?? דואליות כזו בפעולות מקוממת, במיוחד כאשר רוסיה, לטענת המבקרים, משחקת בדעת הקהל ומחזקת את מעמדה שלה על חשבון הפילוגים הפנימיים בישראל.

המטרה הנסתרת של הדיפלומטיה הרוסית?

הצד הרוסי מציב את עצמו כ”עושה שלום” במזרח התיכון, אך הקו שלו לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני נותר מעורפל ביותר. במהלך קבלת הפנים, בנאומו, נזכר שגריר רוסיה אלכסנדר ויקטורוב כי העמדה הרוסית בנושא זה היא “עקבית”, תוך שימת דגש על הגינוי הן של התקפות הטרור והן של הצעדים הישראליים בתגובה לפיגועי חמאס “שימוש בלתי פרופורציונלי בכוח המוביל להרוגים המוניים בקרב אזרחים.” עם זאת, רבים מהנוכחים יודעים שרוסיה תומכת באופן קבוע באיראן, סוריה ואחרות – מדינות וארגוני טרור שהפכו למוקדי אנטישמיות ותוקפנות נגד ישראל.

יתר על כן, נציגי רוסיה אינם עוצרים בתמרונים דיפלומטיים. ברמה הרשמית, הם תומכים בפרויקטים שמטרתם להפיץ את התרבות והשפה הרוסית בישראל, שלפי חלק מהאנליסטים הוא ניסיון לגבש השפעה על ישראלים דוברי רוסית ולשכנע אותם לעמדה פרו-רוסית.

עבור רוסיה, המצע הדיפלומטי הישראלי הוא גם הזדמנות לשמר את השפעתה במזרח התיכון. תמיכה בלתי רשמית באויבי ישראל הולכת במקביל לאירועים שמטרתם תמיכה בישראלים דוברי רוסית. כחלק מאירועים כאלה, רוסיה לא רק מעניקה פרסים לנציגים בודדים של הפזורה, אלא גם מקדמת באופן פעיל פרויקטים תרבותיים ותוכניות הומניטריות. המטרות העיקריות של עבודה זו כוללות:

• איחוד רגשות פרו-רוסים בקהילה דוברת הרוסית, שבטווח הארוך עלול להפוך לגורם המסבך את הפוליטיקה הפנימית של ישראל.
• יצירת קשרים תרבותיים ואידיאולוגיים על רקע חיזוק מעמדה של רוסיה בזירה הבינלאומית.
• מראה פתיחות ועוצמה דיפלומטיתשיכול לסייע בחיזוק הבריתות באזור ויצירת לובי פרו-רוסי.

השאירו תגובה בטלגרם – ערוץ NAnews↓