כל לילה חשוך מסתיים עם עלות השחר – 1000 ימים של פלישה רוסית בקנה מידה מלא לאוקראינה

1000 ימי מלחמה: חשכת לילה ותקווה לעלות השחר

19 בנובמבר 2024 מלאו 1,000 ימים לתחילת הפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה. תקופה זו הפכה למבחן לא רק עבור אוקראינה, אלא גם עבור העולם כולו. המלחמה הרסה מיליוני חיים, אך הראתה את החוסן והכוח המדהימים של העם האוקראיני.

“כל לילה חשוך, גם אם יש אלף מהם, תמיד מסתיים עם עלות השחר“- מילים אלו הפכו לסמל של אמונה ותקווה לניצחון.

באירוע במרכז התרבות האוקראיני בשגרירות אוקראינה בישראל דקת דומיה נערכה לזכר קורבנות הפלישה המזוינת הרוסית לאוקראינה. בּוֹ לקח חלק השגריר יבגני קורנייצ'וק, צוות השגרירות, נציגי הפזורה האוקראינית וחבריהם.

“אנו זוכרים כל אחד ואחד שמסר את חייו למען ארצנו, וכל מי שחייו נהרסו במלחמה הלא צודקת הזו.

אנחנו זוכרים. אנחנו נלחמים. אנחנו ננצח”.

זלנסקי: הרוסים אחראים ביחד למלחמה הזו, לא רק אדם משוגע אחד מהקרמלין

נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי הדגיש זאת “האשמה במלחמה היא לא רק בהנהגת רוסיה, אלא גם באנשיה”:

“פוטין נתן פקודה לפתוח במלחמה, הפמליה שלו מארגנת את ניהול המלחמה, אבל התוקפנות הרוסית נשענת על מעשיהם ושיתוף הפעולה של רוסים רבים. פוטין יצר את התנאים לרצח, אבל הרוסים הם אלה שמשגרים טילים ומזל”טים, מסתערים על עמדותינו האוקראיניות, מענים את האסירים שלנו ומספקים את מכונת המלחמה, לא רק אדם משוגע אחד בקרמלין.“- אמר זלנסקי במהלך נאום ב-Verhovna Rada של אוקראינה ב-19 בנובמבר 2024.

הנשיא הדגיש כי האחריות למלחמה זו חייבת להיות קולקטיבית, שכן “לא ניתן לייחס את מה שהם עושים רק לכוחה של דיכוי המדינה או תעמולה”.

גם זלנסקי ציין זאת שום תעמולה ודיכוי לא יכולים להצדיק הסכמה שבשתיקה של הרוסים.

זלנסקי פרסם סרטון עם האירועים שהתרחשו באוקראינה מאז תחילתה של מלחמה רחבת היקף, וחתם עליו “1000 ימים ביחד. 1000 ימים של אוקראינה”.

ישראל ואוקראינה

“1000 ימי מלחמה באוקראינה הביאו סבל ואובדן גדולים. ישראל תומכת בתוקף בריבונות ובשלמות הטריטוריאלית של אוקראינה”. – משרד החוץ הישראלי פורסם 19 בנובמבר 2024 מילות תמיכה לעם האוקראיני.

ערב היום ה-1000 למלחמה הכוללת של רוסיה נגד אוקראינה נשיא ישראל יצחק הרצוג פנה לעם האוקראיני בדברי תמיכה.

“שלום, חברים יקרים מירושלים. 1000 ימים כבר עברו מההתחלה (בקנה מידה מלא – עורך) מלחמה באוקראינה, ואנחנו גם עוצרים כדי להרהר בהיקף העצום של הסבל האנושי שהמלחמה הזו הביאה.

כמדינה שיודעת את כאב המלחמה, אנחנו בישראל רוצים לומר לחברינו באוקראינה: אתה לא לבד!

אנחנו מרגישים את הכאב שלך. אנחנו מרגישים את הסבל שלך. ואנחנו ממשיכים להתאבל איתך על ההפסדים העצומים שלך. כל כך הרבה אנשים איבדו את חייהם, את פרנסתם, את בתיהם, את יקיריהם, את תחושת הביטחון הבסיסית שלהם לעצמם ולילדיהם. וזה כואב מאוד, עמוק.

אנו אסירי תודה להיות בין מדינות שיכולות להציע משאבים ולספק תמיכה הומניטרית, רפואית ופסיכולוגית – המשקפת את הרצון הטוב והחמלה של העם הישראלי. מדינת ישראל ממשיכה לתמוך בשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה וממשיכה לשאוף לעצור את חסרי היגיון (? – ed) סבל ואובדן.

אני מאוד מקווה שהדיפלומטיה הזו (? -אד) ורצון טוב (? -אד) ינצח ושהדרך להסדר ושלום באוקראינה תימצא במהירות”.

נתניהו שתק……

תחילת המלחמה: תוכניות רוסיה והתנגדות בלתי צפויה

שלוש שנים של מלחמה בקנה מידה מלא של רוסיה נגד אוקראינה הפכו לזמן של מבחנים, שינויים ותמורות גלובליות. בפברואר 2022, מדינות המערב הניחו כי אוקראינה תיפול לידי הצבא הרוסי תוך מספר ימים. חברות תעופה ברחבי העולם תקעו את טיסותיהן ושגרירויות מערביות פונו בחיפזון. קייב, לעומת זאת, לא רק עמדה בהתקפה, אלא גם הפכה לסמל של התנגדות בלתי מנוצחת.

עד אביב 2022, מגינים אוקראינים שיחררו את אזור קייב ואת אזורי הצפון, וגרמו להלם בקרב בעלות הברית, שהמעיטו ביכולתם של הכוחות המזוינים האוקראינים להתנגד לצבא הרוסי. מאוחר יותר, בנובמבר 2022, אוקראינה הראתה תוצאות של מתקפת נגד מוצלחת, החזרת אזור חרקוב והגדה הימנית של אזור חרסון, ששיכנעה את המערב בצורך לספק נשק מודרני כמו HIMARS ופטריוט.

עם זאת, ההצלחות של אוקראינה חשפו גם את המתיחות בין קייב לוושינגטון. הממשל האמריקאי, יחד עם אירופה, נקטו לעתים עמדה זהירה, מחשש לסחיטה של ​​הקרמלין באיומים במתקפה גרעינית. זה הגביל את הסיוע והחריף את מלחמת ההתשה, ואיפשר לרוסיה למשוך עזרה מאיראן, סין וצפון קוריאה.

היום, 1,000 ימים לאחר מכן, המלחמה הפכה גלובלית, ותוצאותיה תלויות בהחלטות הפוליטיות של מנהיגי העולם. שאלת המסלול האמריקאי הנוסף, במיוחד לאחר חזרתו האפשרית של דונלד טראמפ לבית הלבן, תהפוך לגורם מפתח עבור אוקראינה והביטחון הבינלאומי.

טעויות המערב: מה שהיה חסר לאוקראינה

החודשים הראשונים של המלחמה חשפו את חוסר ההחלטיות של המערב. מנהיגי העולם חששו מפרובוקציות מהקרמלין ומהגבלות על אספקת נשק מודרני.

מדינות המערב, מחשש מהסלמה, לא סיפקו לאוקראינה טילים וטנקים ארוכי טווח, שהאטו את שחרור השטחים הכבושים.

גלובליזציה של מלחמה: איומים חדשים

רוסיה מצאה תמיכה באיראן, סין וצפון קוריאה. מדינות אלו מספקות נשק, טכנולוגיה ואפילו חיילים למלחמה.

במקביל, מדיניות “מלחמת ההתשה” הביאה למשבר בתוך רוסיה עצמה. סנקציות כלכליות, בידוד בינלאומי וירידה במורל של חיילים רוסים מילאו את תפקידם.

תקווה לשחר

למרות כל הניסיונות, האוקראינים מאמינים בניצחון. המדינה שרדה בזכות חוסן העם, תמיכת בעלות הברית וגבורת הצבא.

“אנחנו זוכרים. אנחנו נלחמים. אנחנו ננצח“- הביטוי הזה נשמע לא רק באוקראינה, אלא גם מעבר לגבולותיה.

מַסְקָנָה

1000 ימי מלחמה הפכו למבחן לכל אוקראיני. מלחמה זו הראתה שגם בזמנים האפלים ביותר אפשר לשמור על אמונה בעתיד.

“כל לילה חשוך מסתיים עם עלות השחר. והשחר הזה יהיה שלנו”אמר ולדימיר זלנסקי, ודבריו משקפים את הרצון לחופש שמאחד מיליוני אנשים.

אתר “NAnews – חדשות ישראל» ממשיך לעקוב אחר אירועים ולתמוך במאמציה של אוקראינה במאבק לחופש וצדק.

השאירו תגובה בטלגרם – ערוץ NAnews↓