העצרת הכללית של האו”ם אימצה עוד החלטה אנטי-ישראלית: רוסיה, כמו תמיד, היא “בעד”, ארה”ב וישראל “נגד”, אוקראינה “נמנעת”

ב-3 בדצמבר 2024 אישרה העצרת הכללית של האו”ם החלטה הקוראת לקיים ב-2025 “ועידה בינלאומית ברמה גבוהה לפתרון שלום לסוגיה הפלסטינית”. הַחְלָטָה מס' 35 / A-79 / L.23 שואפת לחזור למושג “שתי מדינות לשני עמים”.

כצפוי, המסמך התקבל ברוב מוחץ של הקולות: 157 מדינות הצביעו בעד, כולל רוסיה ובעלות בריתם. ישראל, ארה”ב ועוד 6 מדינות התבטאו “נגד”.

אוקראינה “נמנעה”. נציגי אוקראינה באו”ם הדגישו כי עמדתם נקבעת על פי הרצון להסדר שלום, אך הם אינם מוכנים לתמוך בצעדים חד-צדדיים המפלים את ישראל.

תוצאות:

עֲבוּר — 157 מדינות
נֶגֶד — 8: ארגנטינה, הונגריה, מיקרונזיה, נאורו, פלאו, פפואה גינאה החדשה, ארה”ב וישראל עצמה.
נמנע — 7: קמרון, צ'כיה, אקוודור, גאורגיה, פרגוואי, אוקראינה, אורוגוואי.

במקביל, רוסיה, שלא החמיצה הזדמנות, שוב צידדה במדינות המבקרות באופן קבוע את ישראל, שהדגישה שוב את המניפולציות הפוליטיות שלה בזירה הבינלאומית.

הוחלט כי “הוועידה הבינלאומית ברמה גבוהה לפתרון שלום של הבעיה הפלסטינית וההתיישבות על בסיס התפיסה של “שתי מדינות לשני עמים” תתקיים בניו יורק ב-4 ביוני 2025.

עמדת אוקראינה: דיפלומטיה בפעולה

אוקראינה נמנעה מהצבעה, מה שרבים תפסו כהחלטה דיפלומטית מכוונת.

• מצד אחד, זה אפשר לקייב לשמור על יחסי ידידות עם ישראל, המעניקים תמיכה משמעותית מול התוקפנות הרוסית.
• מצד שני, החלטה כזו אינה מחמירה את היחסים עם מדינות ערב, שגם הן ממלאות תפקיד חשוב על הבמה העולמית.

נציגי אוקראינה באו”ם הדגישו כי עמדתם נקבעת על פי הרצון להסדר שלום, אך הם אינם מוכנים לתמוך בצעדים חד-צדדיים המפלים את ישראל.

ציטוט של דיפלומט אוקראיני:
“אנו מאמינים שהשיח אפשרי רק בתנאים שווים לכל הצדדים לסכסוך. הוועידה לא צריכה להפוך למצע להאשמות נגד ישראל”.

רוסיה ותפקידה בהצבעה

רוסיה תמכה באופן מסורתי בהחלטה, בניסיון לבסס את עצמה כתומכת באינטרסים הפלסטינים. עם זאת, יש חישוב פוליטי מאחורי זה.

• מוסקבה משתמשת בהחלטות כאלה כדי להפעיל לחץ על המערב וישראל, ומנסה להסיט את תשומת הלב מהמדיניות האגרסיבית שלה, כולל פעולות באוקראינה.
• במקביל, רוסיה ממשיכה לתמוך במדינות המבקרות באופן קבוע את ישראל, כמו סוריה ואיראן, תוך שימת דגש על תפקידה מערער היציבות במזרח התיכון.

כפי שמציינים אנליסטים, התמיכה הרוסית בצד הפלסטיני אינה צעד כנה לטובת שלום, אלא ניסיון להציג את עצמו כ”מגן על המדוכאים”, תוך שימוש באו”ם כדי לערער את המערב.

תגובה ישראלית: עמדה נחרצת נגד הוועידה

ישראל וארה”ב התנגדו נחרצות להחלטה, והצביעו על אופייה האנטי-ישראלי.

נציג ישראל באו”ם אמר:
“לוועידה הזו אין שום קשר ליישוב האמיתי של הסכסוך. זה רק מעמיק את הפילוג והופך את האו”ם לכלי להאשים”.

גם ארה”ב הביעה דאגה, וכינתה את ההחלטה “גישה חד-צדדית שאינה מקדמת שלום”.

פרטים על החלטת האו”ם על פלסטין

הוראות עיקריות בהחלטה

החלטת העצרת הכללית של האו”ם מס' 35/A-79/L.23 שואפת לקיים בשנת 2025 ועידה ברמה גבוהה שיוקדש ל”פתרון הסוגיה הפלסטינית”. המטרה העיקרית של המסמך היא ליצור “שלום ארוך טווח ובר קיימא המבוסס על העיקרון של “שתי מדינות לשני עמים”. זה מניח את “דו-קיום שליו של ישראל ופלסטין כמדינות עצמאיות שוות”.

בין הוראות המפתח של ההחלטה:

1. ארגון הכנס בניו יורק:

   הכנס מתוכנן ליוני 2025. הוא נועד להפוך למצע לדיון וקבלת החלטות על פתרון הסכסוך בדרכי שלום, הנמשך כבר עשרות שנים.

2. אימוץ ההכרזה הסופית:

   לאחר הכנס, על המשתתפים לפתח ולחתום על הצהרה שתכיל:

   • מפת דרכים להקמת מדינה פלסטינית.
   • צעדים קונקרטיים להבטחת שלום באזור.
3. יישום החלטות שהתקבלו בעבר:

   המסמך מדגיש את הצורך ליישם את החלטות האו”ם הקיימות, לרבות המלצות בית הדין הבינלאומי לצדק.

4. שיחה לישראל:

   ההחלטה דורשת:

   • להפסיק לאלתר את הבנייה והרחבת ההתנחלויות בשטחים השנויים במחלוקת.
   • פינוי התנחלויות מ”אדמות פלסטיניות כבושות”, כולל מזרח ירושלים.
   • מילוי התחייבויות בהתאם לחוק הבינלאומי.
5. תמיכה כלכלית והומניטרית בפלסטין:

   מפלגות ההחלטה מתעקשות על המשך הסיוע לעם הפלסטיני, כולל:

   • תמיכה כספית.
   • אספקת סיוע הומניטרי.
   • סיוע טכני לרשות הפלסטינית.
6. גינוי למעשיה של ישראל:

   המסמך מותח ביקורת על שינויים במבנה הדמוגרפי במזרח ירושלים וברצועת עזה, וכן קובע את אי קבילות תפיסת שטחים בכוח.

מטרות והקשר של ההחלטה

הרעיון המרכזי של ההחלטה הוא לחזור למשא ומתן דיפלומטי, שלמעשה הוקפא בשנים האחרונות. גישת “שתי מדינות לשני עמים” נחשבת על ידי האו”ם כפתרון האפשרי היחיד שיכול לשים קץ לסכסוך רב השנים.

עם זאת, מבקרי ההחלטה מציינים כי היא מצדדת בבירור ברשות הפלסטינית, תוך התעלמות מאיומים ביטחוניים על ישראל ומזכותה להגנה עצמית.

מדוע ההחלטה שנויה במחלוקת?

החלטת האו”ם מחריפה את המתיחות סביב נושאים מרכזיים:

1. התנחלויות: ישראל רואה בבנייה בהתנחלויות מימוש זכותה לפיתוח וביטחון, בעוד שהקהילה הבינלאומית רואה בהן בלתי חוקיות.
2. גבולות 1967: המסמך חוזר ומדגיש את חשיבות החזרה לגבולות 1967, שישראל דוחה כבני הגנה.
3. תפקידה של ירושלים: מזרח ירושלים נתפסת בעיני הפלסטינים כבירתה של מדינה עתידית, שישראל דוחה מכל וכל.

תפקידה של רוסיה והפוליטיקה הבינלאומית

רוסיה תמכה באופן פעיל בהחלטה, המשקפת את האסטרטגיה ארוכת הטווח שלה להשתמש בסכסוך הישראלי-פלסטיני למטרותיו הגיאופוליטיות. על ידי תמיכה בפלסטין, מוסקבה מחזקת את הקשרים עם מדינות ערב, ומבקשת לבסס את השפעתה באזור.

במקביל, פעולות כאלה פוגעות ביחסיה עם ישראל, המשתפת פעולה באופן פעיל עם אוקראינה, ותומכת בה מול התוקפנות הרוסית.

אוקראינה: מיקום מאוזן

הימנעות אוקראינה בהצבעה יכולה להתפרש כמחווה דיפלומטית המאפשרת למדינה לקיים שותפויות עם ישראל מבלי להיכנס לעימות עם מדינות ערב.

אוקראינה, שנמצאת במלחמה עם רוסיה, מבקשת לחזק את היחסים עם דמוקרטיות ולהימנע מעימות פתוח עם בעלות ברית ערביות כדי לשמור על תמיכה בינלאומית.

אוקראינה וישראל: חשיבות האיחוד

על רקע התוקפנות הרוסית קיבלה אוקראינה תמיכה משמעותית מישראל. היחסים הידידותיים בין המדינות התחזקו הודות לשיתוף פעולה במישור הצבאי, ההומניטרי והטכנולוגי.

מעמדה של אוקראינה באו”ם, המפגין איזון, עשוי להיות צעד נוסף לקראת חיזוק השותפות הזו.

מבט מהצד של NAnews

מאמר עריכה NAnews – חדשות ישראל הערות:

“אוקראינה נקטה בעמדה מאוזנת, ושמרה על ההזדמנות לדיאלוג בונה עם ישראל. רוסיה השתמשה שוב בזירה הבינלאומית כדי לתמרן ולערער את היציבות.“

הכנס בנושא הפלסטיני מהווה אתגר לא רק עבור ישראל, אלא גם עבור הקהילה הבינלאומית. האם האו”ם יצליח להתמודד עם המשימה עדיין מוטלת בספק.

השאר תגובה בערוץ טלגרם חדשות ↓ — חדשות ישראל