שוב החלטות אנטי-ישראליות באו”ם: “בעד” – רוסיה ובעלות בריתה, אוקראינה “נמנעו”, ישראל וארה”ב “נגד”

רוסיה, שהשתמשה בעצרת הכללית של האו”ם ככלי תעמולה, הראתה שוב את עמדתה האמיתית על ידי תמיכה בשתי החלטות אנטי-ישראליות ב-11 בדצמבר 2024.

המסמכים נועדו רשמית לתמוך בסיוע הומניטרי ובהפסקת אש ברצועת עזה, אך למעשה הם משמשים כסות לחיזוק מעמדו של ארגון הטרור חמאס.

“רוסיה דגלה בהחלטות שמגנות את ישראל אך מעלימות עין מהפשעים האמיתיים של חמאס. זו לא יותר מאשר ציניות פוליטית”..

אוקראינה נמנעה מהצבעה, מה שניתן לראות בו כאות לניטרליות ידידותית לטובת ישראל. זה חשוב במיוחד על רקע המלחמה שרוסיה פתחה נגד אוקראינה, וניסיונותיה של מוסקבה להכפיש את קייב בזירה הבינלאומית.

“אוקראינה שואפת לשמור על איזון: היא לא תומכת בהחלטות אנטי-ישראליות, אלא גם לוקחת בחשבון את האתגרים הדיפלומטיים הנוכחיים שלה”.

מהות ההחלטות

1. דרישה להפסקת אש ברצועת עזה (A/ES-10/L.33)

ההחלטה הוגשה על ידי “מדינת פלסטין” בתמיכת “עומרי שלום” כמו אלג'יריה, בנגלדש, גינאה, מצרים, אינדונזיה, ירדן, קטאר, כווית, לבנון, מלזיה, ערב הסעודית.

תוצאות ההצבעה:

עֲבוּר – 158. כולל רוסיה וסין

נֶגֶד – 9: ארגנטינה, צ'כיה, הונגריה, פרגוואי, פפואה גינאה החדשה, טונגה, ארה”ב, ישראל.

נמנע – 12: אלבניה, קמרון, פיג'י, גאורגיה, ליטא, מיקרונזיה, פלאו, פנמה, סלובקיה, דרום סודן, טוגו, אוקראינה.

ההחלטה קוראת לישראל להפסקת אש מיידית ולמתן סיוע הומניטרי. עם זאת, היא מתעלמת לחלוטין מהעובדה שישראל מתגוננת מפני התקפות רקטות מתמידות של חמאס.

החלטת האו”ם דורשת (סיכום קצר):

1. הפסקת אש מיידית וקבועה על ידי כל הצדדים, שחרור בני ערובה ומילוי התחייבויות לפי החוק הבינלאומי.
2. גישה לסיוע הומניטרי ברצועת עזה, כולל הבטחת אספקה ​​לאזרחים, בעיקר בצפון הנצור.
3. עמידה בחוק ההומניטרי הבינלאומיהגנה על אתרים אזרחיים ומניעת רעב פלסטיני.
4. תמיכה בפעילויות של אונר”א (סוכנות האו”ם לפליטים פלסטינים) בעזה, למרות הספקות לגבי הניטרליות שלה.
5. פלסטיני חוזר לבתיהם ולנסיגה מוחלטת של כוחות ישראליים מעזה.
6. אחריות של כל הצדדים בגין הפרות של החוק הבינלאומי באמצעות מנגנונים קיימים או חדשים.
7. פתרונות שתי מדינותשם עזה מוזגת עם הגדה המערבית תחת הרשות הפלסטינית.
8. הגשות מזכ”ל האו”ם על הערכת יישום ההחלטה, הצרכים ההומניטריים של עזה והמלצות לתיאום עבודת סוכנויות האו”ם.

ההחלטה גם מאפשרת לחדש את המושב בעתיד כדי לסקור את המצב.

2. תמיכה במנדט של סוכנות הסעד של האו”ם לפליטים פלסטיניים במזרח הקרוב (אונר”א) (A/ES-10/L.32)

ההחלטה הראשונה מחייבת את ישראל להסיר את האיסור על סוכנות האו”ם במזרח התיכון לסייע לפליטים פלסטינים. ישראל הוכיחה כי אונר”א משתפת פעולה באופן פעיל עם חמאס, אך רוב המדינות, כולל רוסיה ובעלות בריתה, התעלמו מהנתונים הללו.
החלטת האו”ם מאשרת את תמיכתו בעבודתה של סוכנות הסיוע של האו”ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב (אונר”א) ותפקידה המרכזי בסיוע הומניטרי, הגנה ופיתוח של פליטים פלסטיניים, ובקידום היציבות באזור. היבטים עיקריים של המסמך:

1. הכרה במנדט של אונר”א: מדגיש את הצורך של הסוכנות להמשיך בעבודתה בירדן, לבנון, סוריה והשטחים הפלסטיניים הכבושים, כולל עזה, כדי להגן ולתמוך בלמעלה מ-6 מיליון הפליטים הרשומים.
2. ביקורת על ישראל: החקיקה שעברה בכנסת ישראל וההפרות הפוגעות בעבודת הסוכנות נידונות. קורא לישראל לכבד את החוק הבינלאומי, את הפריבילגיות והחסינות של אונר”א, ולהבטיח גישה ללא הפרעה לסיוע הומניטרי לפלסטינים.
3. תפקיד המפתח של אונר”א: מודגש כי אונר”א מהווה את עמוד השדרה של המענה ההומניטרי ברצועת עזה וכלי הכרחי לייצוב האזור, במיוחד בעתות משברים, אלימות גוברת ועוני.
4. תמיכה בכוח אדם ובמשימה: צוות הסוכנות זוכה לשבחים על מאמציהם לספק סיוע הומניטרי, כולל מחסה, סיוע רפואי ומזון. מודגשת חשיבותן של תכניות חינוכיות ויכולתה של הסוכנות להגיב במהירות למשברים.
5. מימון ותמיכה: קורא למדינות התורמות להגדיל את הסיוע הכספי לסוכנות, לרבות באמצעות הסכמי מימון רב-שנתיים, כדי למנוע משברים ולהבטיח יישום בר-קיימא של המנדט שלה.
6. גינוי להגבלות על פעילות הסוכנות: נאמר כי כל הפסקה או הגבלה של עבודתה של אונר”א יובילו להשלכות הומניטריות חמורות על מיליוני פליטים ולהדרדרות המצב באזור.
7. תפקיד בשיקום לאחר סכסוך: מודגשת חשיבות השתתפותה של אונר”א בשיקום ובייצובה של רצועת עזה לאחר הפסקת האש, לאור ניסיונה, התשתית ופעולותיה האפקטיביות.
8. התקשר לישראל: נדרש להפסיק להפריע לעבודת הסוכנות, לכבד עקרונות הומניטריים, להגן על אנשי האו”ם ומתקנים ולהבטיח גישה למשאבים הדרושים, לרבות מזון, מים, דלק ואספקה ​​רפואית.
9. הסדר לטווח ארוך: הצורך בפתרון צודק ובר קיימא לסוגיית הפליטים הפלסטינים אושר מחדש במסגרת החלטות האו”ם הרלוונטיות.

ההחלטה מדגישה את חיוניותה של הסוכנות לאורך 75 שנות קיומה ואת החשיבות של שיתוף פעולה בינלאומי כדי להבטיח את פעולתה האפקטיבית עד להשגת הסדר צודק של הסוגיה הפלסטינית.

אוקראינה: ניטרליות התומכת בידידות

אוקראינה נמנעה מהצבעה, מה שניתן לראות בו כאות לניטרליות ידידותית לטובת ישראל. זה חשוב במיוחד על רקע המלחמה שרוסיה פתחה נגד אוקראינה, וניסיונותיה של מוסקבה להכפיש את קייב בזירה הבינלאומית.

“אוקראינה שואפת לשמור על איזון: היא לא תומכת בהחלטות אנטי-ישראליות, אלא גם לוקחת בחשבון את האתגרים הדיפלומטיים הנוכחיים שלה”, אומר מומחה האתר חדשות — חדשות ישראל.

הימנעות אוקראינה מעידה על הבנה של חשיבות היחסים בין ישראל לאוקראינה, למרות לחצים שהופעלו על ידי מדינות ערב ובעלות בריתן.

רוסיה: בעלת ברית צינית של חמאס

רוסיה, בעודה ממשיכה בתוקפנות הצבאית שלה באוקראינה, תומכת במקביל בקבוצות טרור במזרח התיכון. תמיכה בהחלטות אנטי-ישראליות באו”ם היא לא רק מתקפה דיפלומטית על ישראל, אלא גם ניסיון לחזק את היחסים עם מדינות ערב על חשבון ישראל.

“מוסקווה בחרה מזמן: תמיכה בערעור היציבות בעולם משרתת את האינטרסים שלה. זה תקף גם למזרח התיכון וגם לאוקראינה”, מציין הניתוח באתר NAnews – חדשות ישראל.

מדוע מעמדה של אוקראינה חשובה לישראל?

על רקע המלחמה עם רוסיה, אוקראינה נותרה בעלת ברית חשובה של ישראל. למרות קשיים דיפלומטיים, קייב אינה תומכת ביוזמות אנטי-ישראליות, ומפגין כבוד למאבק הישראלי לביטחונה.

אֲתַר אִינטֶרנֶט NAnews – חדשות ישראל מדגיש:

“אוקראינה מראה שגם בזמן מלחמה היא מקיימת מדיניות חוץ עצמאית, נמנעת מתמיכה ביוזמות לא הוגנות נגד ישראל”.

מַסְקָנָה

רוסיה ובעלות בריתה ממשיכות להשתמש בפלטפורמות בינלאומיות כדי לתקוף את ישראל. עם זאת, החלטות כאלה אינן מחייבות ולא ישפיעו על נחישותה של ישראל להגן על אזרחיה.

במקביל, אוקראינה מוכיחה שגם הימנעות יכולה להיות מעשה של תמיכה דיפלומטית בישראל, במיוחד על רקע התוקפנות הרוסית.

עבור הקהילות היהודיות בישראל ובאוקראינה, מצב זה משמש תזכורת: אחדות ותמיכה זה בזה בזמנים קשים נותרו ערכי מפתח.

השאר תגובה בערוץ טלגרם חדשות ↓ — חדשות ישראל