האם ניתן לצלול את כל העולם לתוך “ימי הביניים” חדש? ישראל ואוקראינה כגבול של ציוויליזציה אחת

בשנים האחרונות, רבים מתחילים לתפוס את העולם כמקום שבו כבר אין יציבות וצפיות. נראה כי העולם יצא מדעתו, ושאפילו על רקע כל האסונות והסכסוכים אין בטחון שהאנשים הבוגרים יצליחו להסדיר את הכל.

יותר ויותר נשמעת ההשערה שאנחנו על סף מלחמת עולם שלישית. אבל האם כדאי לחשוב כך? מה באמת קורה בעולם? על שאלות אלו מנסה לענות מאמר אנליטי, שפורסם על ידי ולרי פקר באתר site-ua.

מסקנה חשובה שניתן להסיק מעבודתו היא: העולם מנוהל לא על ידי מקריות או גחמות של פוליטיקאים בודדים, אלא על ידי מגמות ותחומי עניין גלובליים.

פוליטיקאים, אפילו הכי אקצנטריים ובולטים, בסופו של דבר פועלים במסגרת המגמות הללו, שכן אחרת הם לא היו יכולים להישאר בשלטון. לא משנה אם מדובר בדמוקרטיות או אוטוקרטיות, כל פוליטיקאי חייב להתאים את עצמו לאינטרסים של מדינתו ולתפקידה הגלובלי בפוליטיקה העולמית.

מגמות ותחומי עניין: למה זה חשוב יותר ממה שזה נראה

אי אפשר להמעיט בחשיבות המגמות הגלובליות, שכן הן אלו שמכתיבות את ההתנהגות של מדינות ושל פרטים. תחומי עניין שמתבטאים במקומות שונים בעולם מעצבים את ההתנהגות של המנהיגים הפוליטיים. פעולתם לא תמיד היא החלטה מקרית, אלא תשובה לאתגרים שמכתיבה המציאות הכלכלית והפוליטית.

לדוגמה, המצב במזרח אירופה, במזרח התיכון ובאסיה מוסבר במידה רבה על ידי המגמות, שמשאירות את חותמן על ההתנהגות של מקבלי ההחלטות הפוליטיות.

המחבר מסביר שכאשר יש משברים ושינויים, הכוחות הפוליטיים פועלים לא מתוך שאיפותיהם האישיות אלא על פי חוקים אובייקטיביים שניתן לעקוב אחריהם. תפקידי האינטרסים הכלכליים, ההתפתחות הטכנולוגית והמהפכות התרבותיות חשובים לא פחות מההשפעה הפוליטית.

המתחרה הגדולה בין הציביליזציות

בעצם, הציביליזציות תמיד היו בתחרות קשה. התחרות הזו לא תמיד מתבטאת בהתנגדויות ישירות, כפי שהיה במקרה של מלחמות. בהקשר הגלובלי, התחרות לעיתים קרובות מתבטאת במאבק על משאבים, השפעה, טכנולוגיה וערכים תרבותיים. פקר מזכיר כי לאורך כל ההיסטוריה האנושית, שתי הציביליזציות המרכזיות — המערב והמזרח — הלכו במקביל, מנסות להדביק אחת את השנייה או לעקוף זו את זו.

תהליך הגלובליזציה, האינטגרציה הכלכלית והתרבותית, מצד אחד, אפשרו לציביליזציות לתקשר ולהחליף ידע, אך מצד שני, חיזקו את היתרונות התחרותיים של המדינות המפותחות ביותר. המערב, בפרט, באמצעות הקולוניאליזם ושימוש במשאבים טבעיים של יבשות אחרות, הצליח להקדים את יתר העולם מבחינת התקדמות טכנולוגית והתפתחות כלכלית.

עם זאת, ההיסטוריה לא עוצרת, והמדינות שהיו מאחור מתחילות להדביק את הפער, ולפעמים גם לעקוף.

האתגרים המודרניים של העולם הגלובלי

אנחנו חיים בעידן שבו הכוחות הגלובליים מתחילים להשתנות. במשך 500 השנים האחרונות, המדינות המערביות הקדימו את המזרחיות בזכות גורמים כמו המהפכה המדעית-טכנולוגית, התיעוש, פיתוח הקפיטליזם וההשפעה התרבותית. אך הישגים אלו הפכו לדומיננטיות קולוניאלית במדינות המערב, מה שגרם לאי-שוויון גלובלי. בהקשר הזה, המזרח נשאר עני ומתפתח, בעוד שהמערב לקח את “הרווחים” מהמשאבים שלהם.

היום המצב משתנה. טכנולוגיות וגלובליזציה כלכלית הובילו לכך שארצות מתפתחות החלו לסגור את הפער, וסין, בפרט, הפכה לאחת מהמובילות בתהליך הזה.

“המערב עצמו סייע לכך שהפסידים התחילו להדביק את הפער, ולאחר מכן לעקוף. התהליך הזה קשור בהעברת מקומות עבודה למדינות עם כוח עבודה זול, דבר שהפיץ טכנולוגיות ושיטות ארגון עבודה.”

הרגע המיוחל של שינוי

אולם בעשורים האחרונים, ההתפתחות הגיעה לנקודת קריטית. פקר מתאר את הרגע שבו רנטת ההתפתחות (הכנסות מהתקדמות טכנולוגית) למעשה אזלה. הצמיחה הכלכלית, שהביאה תועלת רק למדינות המובילות, התחילה להביא יותר תועלת לאלו שהיו מאחור. כתוצאה מכך, הבעיות ואובדן מקומות העבודה במדינות העולם הראשון, כמו ארה”ב ובריטניה, הפכו להיות ברורות.

מדינות טכנולוגיות לשעבר מצאו את עצמן על סף קטסטרופה חדשה, כאשר לא היה ניתן להבטיח פיתוח יציב מבלי לפגוע בכוכב הלכת. “האיומים הגלובליים” היום לא נוגעים רק בהפחתת המשאבים, אלא גם בכך שהמדינות האחראיות לכך אינן מצליחות למצוא פתרונות לאתגרים גלובליים.

מעבר למציאות חדשה

העולם עומד בפני שאלה שהפכה לדחופה לכולם: האם יצליחו בני האדם למצוא דרכים ופתרונות חדשים כדי להימנע מקטסטרופות?

או שמא ניאלץ לעבור שינוי שלב שיביא לקטסטרופה מלאה או חלקית?

אחד מהתסריטים האפשריים הוא חלוקה של הציביליזציות לחסמים מבודדים, כאשר כל מדינה או אזור יפתרו את בעיותיהם באופן עצמאי.

אבל לא הכל כל כך חד-משמעי. חשוב להבין כי העתיד אינו צפוי, ואין דרך לדעת בדיוק איזה תסריט יתגשם. פקר מתאר כמה תסריטים אפשריים לעתיד, החל מקיום שלום ועד לקטסטרופות הרסניות כמו “אפוקליפסה”.

תסריטים אלו כוללים אפשרויות שקטות וקטסטרופיות, כשכל אחד מהם יביא איתו את ההשפעות שלו על העולם, ובפרט על ישראל ואוקראינה. הנה התסריטים העיקריים:

1. תסריט “רנסנס הדמוקרטיה”
   במקרה הזה הקהילה הגלובלית עוברת להחייאת ערכים דמוקרטיים ומוסדות. מדינות, כולל ישראל ואוקראינה, מחזקות את שיתוף הפעולה על בסיס עקרונות דמוקרטיים משותפים וערכים של זכויות אדם, חופש ושלטון החוק. בתסריט הזה ייתכן שיפור יחסים בין המערב והמזרח, ויצירת בריתות חדשות למען שמירה על שלום ויציבות.
2. תסריט “הנצחון של טכנופאשיזם”
   תסריט זה מציע את התפתחותה של משטרים אוטוריטריים שתומכים בחדשנות טכנולוגית ושליטה מוחלטת על החברה באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות. בתסריט הזה ישראל כמדינה טכנולוגית עשויה להיות בצמרת שינויים כאלה, אבל היא עלולה להיתקל בבעיות של פגיעה בזכויות האדם. ישראל מצידה תוכל להתמודד עם אתגרים באיזון רצוני של החוקים והסכמות

• תסריט “העולם הסיני”
  סין הופכת למובילת העולם, תוך כפיית מודל הניהול והפיתוח שלה. במקרה הזה, הסדר הבינלאומי משתנה, והמדינות, כמו ישראל ואוקראינה, יידרשו להתאים את עצמן למציאות הכלכלית והפוליטית החדשה, ייתכן שיגיעו להיות חלק מאזור ההשפעה של סין. סצנריון זה עשוי להוביל לתחרות גלובלית על משאבים וטכנולוגיות, כמו גם לשינויים במאזן הכוחות בזירה הבינלאומית.
• תסריט “פוסט-אפוקליפסה”
  במקרה הגרוע ביותר, אם האנושות לא תוכל להתמודד עם האתגרים הגלובליים, כמו הידלדלות המשאבים, שינויי האקלים והקטסטרופות טכנולוגיות, העולם עלול להיתקל במצב פוסט-אפוקליפטי. במצב זה, המדינות ינהלו אנרכיה, וישראל ואוקראינה עשויות להימצא במצב של חוסר יציבות חמור, בו ההישרדות תתבסס על עמידות והיכולת להסתגל. סצנריון קטסטרופלי זה יוביל להרס של הסדרים עולמיים קיימים.
• תסריט “טרגדיה ומוביליזציה”
  תסריט זה מנבא קטסטרופה חלקית, אחריה תבוא מוביליזציה של כל הכוחות לשיקום ולארגון מחדש של החברה. ייתכן שהמשברים הגלובליים ייפתרו, אך תהליך השיקום ידרוש מאמצים וזמן רבים. ישראל ואוקראינה בסצנריון זה יצטרכו לשתף פעולה עם מדינות נוספות כדי להתמודד עם תוצאות הקטסטרופות הגלובליות.
• תסריט “דומיינים נפרדים”
  במקרה זה, העולם מתחלק למספר חוסמים גדולים, שכל אחד מהם קיים לפי חוקיו ותקנותיו. מדינות כמו ישראל ואוקראינה עשויות למצוא את עצמן בתוך “בתים” שונים, עם אינטרסים כלכליים ופוליטיים משלהן. תסריט זה עשוי להוביל להתנגשויות חדשות בין מדינות שונות, אך גם לאפשרויות לבריתות ושיתוף פעולה מקומיים.

פקר מדגיש כי תסריטים אלה לא בהכרח יביאו לאסון טוטאלי, אלא הם פותחים מגוון רחב של אפשרויות להתפתחות עתידית של העולם, כולל ישראל ואוקראינה.

העולם לפני בחירה גדולה

עתיד העולם תלוי האם הקהילה הגלובלית תוכל למצוא דרך חדשה לכל המדינות כדי להימנע ממהומות ומלחמות גלובליות.

הזמן לשינויים בלתי נמנע, וכל אחד מאיתנו חייב להיות מוכן לכך. בין אם זה בחירה פוליטית, פיתוח טכנולוגי או הגנה על ערכים מסורתיים — זה יקבע את עתיד האנושות.

השפעת השינויים הגלובליים על ישראל ואוקראינה

איך ייתכן ששינויים גלובליים מגמות עתידיות ישפיעו על ישראל ואוקראינה? בשתי המדינות האלה קורה עכשיו תהליך פעיל של יצירת הנוף הפוליטי והכלכלי החדש, מה שמתחבר עם השינויים הגלובליים במדיניות.

לישראל, חשוב לזכור את המיקום האסטרטגי שלה בצומת שבין מזרח למערב, מה שהופך אותה לשחקן פעיל בזירה הפוליטית הבינלאומית. בתנאים של שינויי גלובלים ובחינה של מקומות שליטה ברחבי העולם, ישראל עשויה למצוא את עצמה במרכז תהליכים גיאופוליטיים חדשים. בריתות פוליטיות, סנקציות כלכליות ויחסים מסחריים עם מספר מדינות ייבחנו מחדש, וישראל תצטרך להוכיח גמישות ויכולת התאמה למציאות החדשה.

אוקראינה מצד שני, מהווה מרכיב חשוב בכוח המשמעותי במזרח אירופה. בצל האגרסיה המתמשכת מרוסיה, אוקראינה נדרשת לחפש תמיכה רבה יותר בזירה הבינלאומית. אבל השינוי בסדר העולמי עשוי להוביל לאתגרים חדשים עבור קייב, כמו הפסקת תמיכה מערבית או הצטרפות למדינות חדשות ולהגברת המשטרים הגלובליים.

NAnews – חדשות ישראל עוקב בקפדנות אחרי שינויים אלו, ומסביר את המגמות העולמיות, ומבצע את הערכות ההשפעה על המדינה לאור תהליכי השפעת המידע לא רק על אוקראינה אלא גם על כל שאר מדינות המזרח אירופה כמו על ישראל.

איך עלול המצב להשפיע על הנקודות בהן הממשל יתאם את כוחו עם מדינות המערב. או שיתצטרך גישה חדשה לשימוש חדש בתמיכתם.

נעבור לזירה הגדולה.