מערכת אזעקה ישראלית לא תעבוד בקייב: מהן הסיבות

היישום הטכני של מערכת כזו בקייב כרגע בלתי ניתן לביצוע עקב צפיפות הבנייה הגבוהה.

על כך הודיע ראש המינהל הצבאי העירוני של קייב, טימור טקאצ’נקו, ב-9 ביולי 2025 לפי אוקריאנפורם.

״מוקדם יותר דווח כי באוקראינה מתכננים להטמיע מערכת התראה ישראלית, וקייב אמורה להיות העיר הראשונה שבה ייבחן. האם הפרויקט מיושם?״

״נכון להיום, לפי המידע שברשותי, הצבא אינו רואה בפורמט הזה אפשרות טכנית. עקב צפיפות הבנייה העירונית ומאפייני האיומים – ובמיוחד רחפני ‘שאהד’ הפועלים למעשה כמו פגזי רקטות – אין אפשרות לפעול במהירות ולזהות את האיום לפי אזורים. לכן הטמעת מערכת ההתראה המקומית אינה נמצאת בשלב הבדיקה כרגע״.

ראש המינהל הצבאי העירוני של קייב הדגיש כי התראה ממוקדת, בדומה לזו הנהוגה בישראל, אינה מאפשרת כיסוי יעיל של כל אזורי הסיכון במטרופולין גדול. בנוסף, מאפייני האיומים – במיוחד התקפות הרחפנים הקמיקזה ‘שאהד’ – מקשים באופן משמעותי על חיזוי מדויק של מסלולי היעד.

טימור פירודינוביץ’ טקאצ’נקו (באזרית: Teymur Firudin oğlu Məmmədov, נולד ב-18 באוגוסט 1989, קייב, רפובליקת ברית המועצות האוקראינית, ברית המועצות) הוא פוליטיקאי אוקראיני ממוצא אזרי, סגן שר לפיתוח קהילות ואזורים באוקראינה (27 בספטמבר 2024 – 31 בדצמבר 2024), חבר מועצת הפיקוח של Ukrposhta (מ-25 בנובמבר 2024 ועד היום), סגן שר התעשיות האסטרטגיות (15 באוגוסט 2023 – 10 בספטמבר 2024), וכן לשעבר מנהל אגף הפיתוח העירוני במינהל הממשלתי העירוני של קייב (KCSA).

ב-31 בדצמבר 2024, לפי צו נשיא אוקראינה, מונה לראש המינהל הצבאי העירוני של קייב.

אופס… ב-6 באוקטובר 2024 שגריר ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי, הצהיר כי אוקראינה כבר קיבלה מישראל מערכת התראה מוקדמת על התקפות אוויריות, והיישום שלה «באחריות הצד האוקראיני».

בפברואר 2024 נציג ישראל באו״ם, גלעד ארדן, הכריז על העברת מערכות התראה מוקדמת על תקיפות טילים ותקיפות רחפנים לאוקראינה.

שאלת הביטחון: מדוע מערכת המהדרים הישראלית לא תתפוס כאן?

נראה פרדוקס: בישראל המהדרים המקומיים מצילים חיים, ובקייב אותה הרעיון – פשוט לא עובד. מדוע אין לצייד את עיר הבירה של אוקראינה ב«מערכת ההתרעה הישראלית»? בואו ננתח נקודה אחר נקודה.

הגאוגרפיה המאתגרת של המטרופולין

קייב היא בית ליותר מ-3 מיליון תושבים, הדחוסים במבוך של גורדי שחקים ורחובות צרים. פריסת המהדרים כך שכל «טבעת» של העיר תהיה מכוסה ללא «אזורים מתים» היא משימה הדומה לבניית מטרו בעמק הירחי.

• צפיפות הבנייה מונעת הצבה אחידה של נקודות התראה.
• מסלולי האיום הבלתי צפויים – רחפני ‘שאהד’ עלולים לשנות מסלול ברגע האחרון.
• מגבלות טכנולוגיות: מיקום האיום נקבע עם עיכוב.

מילים משדה הקרב

״לפי הנתונים שברשותי, הצבא אינו רואה בפורמט הזה אפשרות טכנית…״
— טימור טקאצ’נקו, ראש המינהל הצבאי העירוני של קייב

מילותיו נשמעות לא כעדכון טכני בלבד, אלא כאזהרה: ניסיון להפעיל מהדרים מקומיים עלול להביא לאפקט ההפוך – הציבור לא יאמין למערכת.

רשימת ה«נגד» המעשיים

• סיכון להשמעת אזעקות שווא. טעות אחת בחישוב – והציבור יפסיק להגיב לאות.
• עלויות תחזוקה גבוהות. כל מהדר דורש בדיקה, תיקון והגנה מול ונדליזם.
• מורכבות האינטגרציה. הוספת מאות מכשירים לרשת אחת ללא תקלות כמעט בלתי אפשרית.

טבלה: סקירת השוואתית של המודלים

ומה תגובת התושבים?

דמיינו: אתם גרים בפוזניאקי והאזעקה נשמעת רחוק מאוד באובלון. האם תארזו מזוודות? כנראה שלא. אנשים נוטים להתעלם ממה שחש להם «זר» ולא ברור.

בדיוק על כך NAnews – חדשות ישראל כבר כתבו בניתוח בדיקות המערכת בקייב.

אלטרנטיבות ותקוות

• אפליקציות ניידות. ההתראה מגיעה במדויק יותר, והטלפון תמיד בהישג יד.
• רשתות מכ”ם משופרות לגילוי מוקדם של רחפני «שאהד».
• קמפיינים חינוכיים. הפצת ידע על התנהגות נכונה באזעקה עירונית.

סיכום: מה הלאה?

האות העירונית הישנה והטובה היא לא שמרנות אלא אמצעי ביטחון הכרחי. אנו מצפים לפתרונות היברידיים שישלבו את מיטב שני המודלים.

מה דעתכם: לשפר את המערכת הקיימת או לחפש גישה חדשנית ורדיקלית?