ב-29 ביולי 2025 בקייב, הקהילה היהודית והאוקראינית ליד בית הכנסת ברודסקי חנכו לוח זיכרון לאנדריי שפיטיצקי — אדם שהציל מאות ילדים יהודים בתקופת השואה. הרב הראשי של אוקראינה, ראשי הכנסיות ודיפלומטים כינו את המעשה הזה לא רק כסימן של כבוד להיסטוריה, אלא גם כסימן לאחדות בימי המלחמה של היום.
המטרופוליט אנדריי שפיטיצקי – משרת הכנסייה היוונית-קתולית, שבמהלך מלחמת העולם השנייה הציל מאות ילדים יהודים – תוך סיכון כל, כולל חייו. הוא נלחם בשנאה ובפולחן השמדת היהודים, אף כתב מכתבים לאפיפיור, שנא בכל ליבו את הנאציזם, והבין היטב לאן עלולה להוביל האנושות אידיאולוגיה זו.
כאשר העבר וההווה נפגשים בפתח בית הכנסת

בבית הכנסת המרכזי בקייב בשדרות שבצ’נקו, אפילו בזמנים שלווים, הכול ספוג היסטוריה — הקירות העתיקים זוכרים לא גל אחד של מבחנים. אך ביולי 2025 האווירה כאן מיוחדת מאוד: בעיר שכמעט מדי יום סופגת התקפות טילים ורחפנים רוסיים, לכל מפגש יש משמעות חדשה.
דווקא ברגע זה, הקהילות היהודית והאוקראינית התכנסו כדי לחנוך לוח זיכרון לכבוד המטרופוליט אנדריי שפיטיצקי — סמל לאומץ ולחמלה אנושית.
התקבצו אלה שעבורם זיכרון הוא לא הפשטה
בטקס השתתפו כל מי שמעצבים בפועל את דעת הקהל והאג’נדה התרבותית: הרב הראשי של אוקראינה משה ראובן אסמן, משלחות הכנסייה היוונית-קתולית האוקראינית, כמרים קתולים ורבנים מערים שונות, נציגי קהילות פרוטסטנטיות, כמו גם דיפלומטים ועובדי ארגונים בינלאומיים, אנשי מדע ואישים ציבוריים ידועים.
אליהם הצטרפו מדענים, היסטוריונים, אנשי ציבור ידועים, עיתונאים, צאצאי ילדים שניצלו, נציגי מיעוטים לאומיים, סטודנטים וצעירים.
רבים מהנוכחים שיתפו שהגיעו למרות הסיכון: בשבועות האחרונים אזעקות נשמעו בקייב כמעט מדי יום, והרחובות לעיתים מתרוקנים בתוך דקות. עבורם, הערב הזה היה תזכורת לכך שסולידריות אמיתית מתבטאת לא רק במילים אלא גם במעשים — גם כאשר צריך לצאת תחת איום של מתקפה נוספת.
הרב הראשי של אוקראינה: “הזיכרון לשפיטיצקי — מצפון משותף לכולנו”
משמעות מיוחדת ניתנה לדברי הרב הראשי של אוקראינה משה אסמן בבית הכנסת המרכזי של אוקראינה, שם נערך אירוע ההנצחה לכבוד 160 שנה למטרופוליט אנדריי שפיטיצקי. דבריו היו גם נוקבים, וגם אישיים מאוד:
“השם הזה מוכר היטב ליהודים רבים ולכל מי שמעריך אנושיות ואומץ. המטרופוליט אנדריי שפיטיצקי, משרת הכנסייה היוונית-קתולית, הציל במלחמת העולם השנייה מאות ילדים יהודים — תוך סיכון כל, כולל חייו. הוא נלחם בשנאה ובפולחן השמדת היהודים, אפילו כתב מכתבים לאפיפיור.
הוא שנא את הנאציזם בכל ליבו והבין היטב לאן אידיאולוגיה כזו יכולה להוביל את האנושות.
במהלך האירוע, לא רק שזכרנו אותו במילים וזיכרונות, אלא גם חנכנו לוח זיכרון חגיגי על ערמונית שניטעה לכבודו ליד בית הכנסת.
באירוע השתתפו נציגי עדות שונות, במיוחד הכנסייה היוונית-קתולית האוקראינית, דיפלומטים, מדענים ואנשי ציבור מוכרים. כל מי שמודעים לחשיבות דמותו של המטרופוליט שפיטיצקי, במיוחד בזמנים חשוכים אלו.”
הרב אסמן הודה לכל מי שלא חששו להגיע:
“אני מאוד מודה לכל הנוכחים על מעשה האחדות הזה.”
אווירת הטקס: דיאלוג למרות הפחד
נדמה היה שהטקס יהיה מאופק, אך ביום הזה הורגשה תחושת אחריות היסטורית אמיתית. האב פרדינה דיבר על כך שהדוגמה של שפיטיצקי — אינה רק חלק מההיסטוריה הדתית או הלאומית, אלא תזכורת לכל אחד: הבחירה להציל — היא תמיד בחירה אישית.
הדיפלומטים בנאומיהם הדגישו כי פעולות זיכרון כאלה מהוות יסוד להמשך חיזוק שיתוף הפעולה בין אוקראינה לישראל, אירופה והתפוצה היהודית בעולם.
עובדות ופרטים: מה עשה שפיטיצקי לעם היהודי
הסיפור של אנדריי שפיטיצקי — אינו רק ביוגרפיה של מנהיג דתי, אלא לפני הכול אלפי גורלות אנושיים. הוא, אחיו קלמנטי ויותר מ-240 כמרים אוקראינים יצרו מקלטים לילדים יהודים ולמשפחות, הבריחו אותם מהגטאות, סיפקו להם מסמכים מזויפים, והסתירו אותם במנזרים.
רק באוגוסט 1942 ניצלו יותר מ-200 ילדים — עובדה שאושרה על ידי הרב הראשי לשעבר של לבוב, דוד כהנה.
לאחר שחרור לבוב מהנאצים, שפיטיצקי העביר את הילדים לקהילה היהודית, והמשיך לעזור להם באוכל, בביגוד ובכל הנחוץ. תרומתו הוכרה לא רק באוקראינה, אלא גם בישראל, שם חיים צאצאי הניצולים.
המשמעות המודרנית של האירוע: כשהזיכרון הופך לעוגן
בדברי המשתתפים נשמעה מחשבה: חנוכת לוח זיכרון בעיר שסובלת יום יום מהתקפות רוסיות — אינה רק טקס או מחווה לעבר. זהו אות לעולם: הקהילות היהודית והאוקראינית בוחרות בדרך של סולידריות, דיאלוג פתוח והתמודדות משותפת מול שנאה ואלימות. חשוב גם שבקייב, למרות האיום של תקיפות חדשות, אנשים לא ויתרו על ההגעה ועל כיבוד זכרו של מי שהצלת אחרים הייתה תמיד בראש מעייניו.
בעיית ההכרה ברמה הבינלאומית
עלתה שאלה מיוחדת — מדוע שמו של אנדריי שפיטיצקי טרם נכנס לרשימת “חסידי אומות העולם” של יד ושם, אף שאחיו ורבים מעמיתיו קיבלו את התואר. עבור המשתתפים, זו לא רק סוגיה של עיטורים רשמיים, אלא סוגיה של צדק היסטורי והצורך בדיאלוג מתמשך בין חברות.
כתבנו – יותר מ-60 שנה מבקשים יהודים להכיר במטרופוליט האוקראיני אנדריי שפיטיצקי כחסיד אומות העולם — סיפור
למה הזיכרון הזה חשוב לעתיד
תאריכים וטקסי זיכרון הם לא רק עילה לנאומים רשמיים, אלא שיעור חי עבור אלו שבונים היום גשרים בין אוקראינה לישראל. הסיפור של שפיטיצקי מראה: גם בזמנים האפלים ביותר, הבחירה במוסר ובאנושיות קובעת את עתיד העמים.
באתר NAnews — חדשות ישראל אנחנו מסקרים באופן קבוע אירועים שמגלים קשרים עמוקים בין העמים היהודי והאוקראיני, סיפורי סולידריות וגבורת אמת. והיום, יותר מתמיד, הנושאים האלו רלוונטיים לכל מי שאכפת לו מגורל העולם.

