רוב האוקראינים תומכים בישראל בסכסוך עם איראן – סקר KIIS 23 ביולי – 4 באוגוסט, 2025

“הרבה יותר אוקראינים חשים אהדה דווקא לישראל. כך, 42% חשים אהדה לישראל ורק 3% – לאיראן. אינם חשים אהדה לאף צד – 42%“, – מצוין בדוח על תוצאות המחקר..

הנתונים העדכניים של קמיס מתעדים יתרון יציב של אהדה לישראל בעימות עם איראן. המגמה פותחת חלון הזדמנויות לשיתוף פעולה מעשי בין קייב לירושלים – מביטחון ועד תוכניות הומניטריות.

למי האוקראינים חשים אהדה ולמה זה חשוב

מלחמת 12 הימים ביוני בין ישראל לאיראן הייתה מבחן לא רק לצבא, אלא גם לדעת הקהל. על רקע זה, המכון הבינלאומי לסוציולוגיה בקייב (קמיס) ערך סקר כלל-ארצי בשיטת ראיונות טלפוניים (CATI): 1022 ראיונות עם אזרחים בני 18+, 23 ביולי — 4 באוגוסט 2025, רק בשטחים שבשליטת אוקראינה.

הסקר פורסם ב-8 באוגוסט 2025.

על השאלה הישירה “למי האוקראינים חשים אהדה בסכסוך בין ישראל לאיראן?” התשובה הייתה חד משמעית: 42% – בצד ישראל, 3% – בצד איראן, ועוד 42% מעדיפים להישאר “לא בעד אף אחד”.

כיצד השתנו התחושות

מצוין כי האוקראינים כבר בעבר הביעו תמיכה בישראל בסקרים.

כדי לראות את המגמה, צריך להשוות נתונים משנים שונות:

• דצמבר 2021: 54% – “לא בעד אף אחד”, 28% – בעד ישראל, 1% – בעד איראן.
• ינואר 2023 (על רקע חימוש איראני בידי רוסיה): 64% – בעד ישראל, 1% – בעד איראן, 18% – לא בעד אף אחד.
• דצמבר 2023 (לאחר 7 באוקטובר): 69% תמכו בישראל בסכסוך עם פלסטין.

קיץ 2025 לא משנה את הקו: שיעור ה”נייטרלים” ניכר, אך בקרב אלו שהחליטו, האיזון יציב לטובת ישראל.

גאוגרפיית האהדה

פילוח לפי מקרורегиונים מראה לוגיקה זהה: בכל האזורים באוקראינה יתרון לאהדה לישראל, והערכים המקסימליים – במקרורегיון המרכזי. זה לא גל מקומי של עיר אחת או מחוז, אלא תבנית לאומית שחוצה הבדלי שפה ודת.

מנכ”ל קמיס אנטון גרושבצקי, בתגובתו לתוצאות הסקר, ציין כי האוקראינים מודעים לצורך בקיום משותף בשלום ובנימוס הדדי ללא קשר להשתייכות דתית, אך במקביל מבינים את חשיבות הביטחון ארוך הטווח.

“היחס הרשמי של הנהגת איראן או ארגון הטרור חמאס (כאן עלינו להדגיש שאין הכוונה לאיראנים או לפלסטינים רגילים) לישראל, אינו יכול שלא להזכיר את הקריאות הגלויות של הרוסים (גם בשלטון וגם בקרב האוכלוסייה הכללית) לחיסול האומה האוקראינית.

רטוריקה כזו משאירה מעט מקום לפעולה, מלבד להתנגד, ולכן עבור אוקראינים רבים ההקבלות בין ישראל לאוקראינה ברורות. הצהרתה של גולדה מאיר “אי אפשר לנהל משא ומתן על שלום עם מי שבא להרוג אותך” ממחישה את המצב גם בישראל וגם באוקראינה”, – ציין הוא.

מתודולוגיית הסקר

• שיטה: CATI – ראיונות טלפוניים על פי מדגם אקראי של מספרי טלפון ניידים עם שקילה סטטיסטית.
• מדגם: 1022 משיבים בני 18+; חלק מהעקורים נכללו; הוחרגו תושבי שטחים כבושים זמנית ואזרחים שעזבו לאחר 24.02.2022.
• שגיאה סטטיסטית: ברמת ביטחון של 0.95 ואפקט עיצוב 1.3 – עד 4.1% עבור שיעורים סביב 50%; 3.5% – סביב 25%; 2.5% – סביב 10%; 1.8% – סביב 5%.
• זמן מלחמה: קמיס מזהיר מסיכון להטיות שיטתיות, אך מדגיש את הייצוגיות הגבוהה של ההערכות.

לקוראי “NAnews — חדשות ישראל” המשמעות היא שניתן להשוות את הנתונים בין השנים ולעקוב אחרי מגמות אמיתיות.

השוואה עם רוסיה

הנתונים האוקראיניים הושוו לתוצאות מרכז לבדה ברוסיה. ברוסיה – תמונה שונה: 3% חשים אהדה לישראל ו-25% – לאיראן.

באוקראינה – ההפך: 42% בעד ישראל ו-3% בעד איראן. עבור הדיפלומטיה הישראלית זהו אות ישיר: האוקראינים הם בעלי ברית טבעיים של ישראל בסוגיית בלימת איראן; האווירה הציבורית ברוסיה הרבה יותר חיובית כלפי טהראן.

מה עומד מאחורי המספרים

מנכ”ל קמיס אנטון גרושבצקי מתאר תהליך המוכר לישראלים: בזמן המלחמה נוצרת אומה פוליטית אוקראינית כוללת, שבה פועלים כתף אל כתף יהודים, מוסלמים, נוצרים ואתאיסטים. לצד זה מוזכרים הרב הראשי של אוקראינה משה ראובן אסמן (שבנו נהרג בהגנת המדינה) וסעיד איסמגילוב, מנהיג רוחני מוסלמי, שיצא ב-2022 לצבא האוקראיני כחובש קרבי.

על רקע זה, הרטוריקה של איראן וחמאס נתפסת באוקראינה כאיום מאותו סדר גודל כמו הקריאות הרוסיות להשמדת הזהות האוקראינית.

מכאן – אמפתיה לישראל תוך שמירה על ביקורת כלפי החלטות מסוימות של פוליטיקאים ישראלים.

“למרות שזה כמובן משתלב בתחושת רבים מהאוקראינים שהנהגת ישראל אינה מעניקה תמיכה מספקת לאוקראינה, למרות הדמיון במצב שבו נמצאות המדינות. בנוסף, לרבים מהאוקראינים יש דאגה לגבי המצב ברצועת עזה ובכלל לגבי גורל הפלסטינים”.

מסקנות מעשיות

• ביטחון וטכנולוגיה: הגנה על תשתיות קריטיות, הגנה אווירית, לוחמה אלקטרונית, ציוד רפואי.
• תקשורת ישירה: פחות מתווכים, יותר תוכניות ישירות לחברה, לרשויות מקומיות ולפורומים מקצועיים.
• הפזורה כגשר: הקהילה האוקראינית בישראל והקהילה היהודית באוקראינה – משאב אמון; יוזמות חינוכיות ומזכריות פועלות טוב יותר מהצהרות פרוטוקול.
• מדיה ואנליטיקה: מתודולוגיה שקופה הופכת אהדה ציבורית לסדר יום יציב ולא לגל רגשי.

בקצרה

• 42% מהאוקראינים – בצד ישראל; 3% – בצד איראן; 42% – לא בעד אף אחד.
• תמיכה בישראל גבוהה בכל האזורים, מקסימום – במרכז.
• ברוסיה: 3% – בעד ישראל, 25% – בעד איראן (לפי נוסח דומה).
• n=1022, CATI, 23.07–04.08.2025; אפקט עיצוב 1.3; שגיאה עד 4.1% ב-50%.

למה הנושא לא ייעלם

“בכל מקרה, אנו מקווים שהתוצאות שלנו באוקראינה ותוצאות הסקר ברוסיה יוכיחו להנהגה ולעמו של ישראל, שדווקא האוקראינים (ולא הרוסים) הם בעלי הברית הטבעיים של ישראל ושיתוף הפעולה הישראלי-אוקראיני טומן בחובו פוטנציאל חזק לשני הצדדים”, – סיכם מנכ”ל קמיס אנטון גרושבצקי.

זה לא סיפור על מחוות דיפלומטיות. מדובר בזכות לביטחון ובמחיר שמשלמות חברות תחת איום מתמיד. ישראל ואוקראינה מדברות זה מכבר בשפה משותפת של סיכונים, והסקר של קמיס הופך זאת לגלוי במספרים. הצעד הבא – להפוך את הכימיה הציבורית לשותפות מעשית.

המכון הבינלאומי לסוציולוגיה בקייב (קמיס) – הוא ארגון מחקר אוקראיני עצמאי, המתמחה במחקרים סוציולוגיים ושיווקיים.

נוסד בשנות ה-90, המטה הראשי – בקייב. קמיס ידוע כאחד המרכזים המוסמכים ביותר לסקרים באוקראינה. הם עורכים:

• סקרים לאומיים ואזוריים של דעת קהל;
• מחקרים פוליטיים ובחירות;
• פרויקטים שיווקיים ומדיה-סוציולוגיים.

השיטות – ראיונות טלפוניים ואישיים, סקרים מקוונים, קבוצות מיקוד. קמיס מצוטט לעיתים קרובות בתקשורת האוקראינית והבינלאומית, ונתוניו משמשים במחקרים ובמאמרים אנליטיים.

מערכת NAnews — חדשות ישראל:

עבורנו, כעיתון שכותב מדי יום על קשרי ישראל ואוקראינה, תוצאות הסקר הזה של קמיס הן עוד אישור לכך שעמינו רואים זה בזה בעלי ברית בסוגיות של ביטחון והישרדות. האוקראינים, למרות כל הקשיים והרגעים השנויים במחלוקת בפוליטיקה, ממשיכים לחלוק עם הישראלים את חווית המאבק על הזכות להתקיים. נמשיך לעקוב אחרי מחקרים דומים, כי הם עוזרים להבין על מה יכול להיבנות שותפות יציבה בין ירושלים לקייב – לא רק ברמת הפוליטיקאים, אלא גם בלבבות האנשים.