הפוליטיקאי של מיידאן, שבנה גשרים עם ישראל: אנדריי פרוביי נרצח בלבוב

אנדריי פרוביי נרצח ליד ביתו בלבוב — היורה, שהתחפש לשליח, ירה שמונה יריות ונמלט על אופניים חשמליים. זהו הלם לאוקראינה ואות לישראל, שכן הוא היה האדריכל של קשרים בין-פרלמנטריים הדוקים והסכמים “ארציים”.

מה קרה ב-30 באוגוסט 2025

בבוקר, בחצר ביתו של פרוביי בלבוב, התוקף חיכה לו במדי שליח. הוא ירה שמונה פעמים, עלה על אופניים חשמליים ונעלם. בעיר הופעל תוכנית יירוט “סירנה”.

הנשיא וולודימיר זלנסקי כינה את האירוע “רצח נורא” והבטיח חקירה מקיפה. התביעה לא שוללת “עקבות רוסיות”, אך עדיין מוקדם להסיק מסקנות.

“ירייה בלב אוקראינה”, כך הגיב הנשיא החמישי פטרו פורושנקו.

מי היה פרוביי, בקצרה

פוליטיקאי מלבוב, יליד 1971. פניו של יברומאידאן, “מפקד” מחנה האוהלים ומתאם ההגנה העצמית ב-2013–2014. מאוחר יותר — מזכיר מועצת הביטחון הלאומית (2014) ויושב ראש הפרלמנט העליון (2016–2019).

עבור אוקראינה הוא סימל את הכיוון לאיחוד האירופי ולנאט”ו. עבור ישראל — אדם ששילב את היחסים הבילטרליים בשגרת העבודה הפרלמנטרית.

למה הסיפור הזה חשוב לישראלים

כי לטרגדיה הזו יש צל בינלאומי. פרוביי היה אחד מאלה שגרמו לקייב וירושלים לדבר “ממוסד למוסד”, ולא רק “משרד החוץ—משרד החוץ”. והוא עשה זאת לא בסיסמאות, אלא במעשים קונקרטיים.

הקשר המרכזי: ביקור יושב ראש הכנסת יולי-יואל אדלשטיין בקייב בנובמבר 2016 וביקור רשמי של אנדריי פרוביי בישראל במאי 2018. שני האירועים מילאו את היחסים הבילטרליים בתוכן — ממזכר ועד הגירה לעבודה ומדיניות זיכרון.

איך ולמה פרוביי נסע לישראל (מאי 2018)

תאריכים וערים: 29–31 במאי 2018; תל אביב וירושלים. זה היה ביקור רשמי של יושב ראש הפרלמנט העליון.

למה טס. לחזק את “הגשר פרלמנט ↔ פרלמנט” לאחר המזכר שנחתם קודם לכן. לקדם נושאים מעשיים — ביטחון, שיתוף פעולה והגירה לעבודה. להעלות את נושא זיכרון היסטורי: הכרה בהולודומור כרצח עם.

מה בדיוק עשה.

• נפגש עם יושב ראש הכנסת יולי-יואל אדלשטיין, סגנית יושב ראש טלי פלוסקוב והנשיא ראובן ריבלין. תוכננו מגעים עם חברי כנסת, כולל מנהיג האופוזיציה דאז יצחק הרצוג.
• ביקר ב”יד ושם”, באולם הזיכרון, נרשם בספר האורחים המכובדים. נכנס לקבר הקדוש בכנסיית הקבר ונפגש עם הפטריארך הירושלמי תאופילוס השלישי.
• במשא ומתן הדגיש את הביטחון ושיתוף הפעולה ההגנתי, וציין שהאיומים של שתי המדינות דומים. ביקש במיוחד מהכנסת לשקול הכרה בהולודומור.

למה זה חשוב לישראל.

ראשית, כי לא היה מדובר ב”ביקור נימוסין”. המוקד היה צרכים אמיתיים — טכנולוגיה, הגנה, כלכלה. שנית, הישראלים שמעו מילון זיכרון מוכר: שואה, באבי יאר, אחריות הדורות — והבקשה האוקראינית על הולודומור לא נשמעה זרה. חדשות ישראל נשענות בדיוק על חפיפות כאלה של סדרי יום.

למה וכיצד אדלשטיין הגיע לקייב (נובמבר 2016)

תאריך ומקום: 23 בנובמבר 2016, קייב. ביקור ראשון מזה 23 שנה של יושב ראש כנסת ברמה כזו. בפגישה עם פרוביי הצדדים חתמו על מזכר שיתוף פעולה בין הפרלמנט העליון לכנסת.

מה עשו בקייב.

• פורמליזציה של “קו חם” פרלמנט ↔ פרלמנט: חילופי משלחות, פורמטים משותפים, תיאום מתמיד של המנגנונים. בשפת המעשה — מגעים מהירים ללא פרוטוקולים ארוכים.
• דנו בהסכמים חברתיים ובהסכם בין-ממשלתי שכבר אושר על ידי הפרלמנט על תעסוקה זמנית של אוקראינים במגזרים מסוימים בשוק העבודה בישראל. זה על גיוס שקוף, חוזים סטנדרטיים והגנה מפני מתווכים “אפורים”.
• בחלק הציבורי פרוביי ביקש מהכנסת לשקול הכרה בהולודומור. אדלשטיין, מצדו, הודה לקייב על הרמה הגבוהה של האירועים לציון יום השנה לבאבי יאר וכינה את אוקראינה “בעלת ברית קרובה”.

 מה זה שינה “על הקרקע” עבור ישראל ואוקראינה

ראשית, זה השיק ערוץ צפוי בין הפרלמנטים — לפעמים זה אפילו יעיל יותר מדואר דיפלומטי. שנית, זה לגליזציה של הגירה לעבודה מבוקשת בבנייה בישראל: ללא בלתי חוקיים, עם ביטוח, עם ניירות נכונים. שלישית, זה חיבר את השיחה על ביטחון עם השיחה על זיכרון — לשתי המדינות זה חשוב וכואב.

עבור הקורא בתל אביב ובירושלים זה אומר: הסיפור של פרוביי הוא לא “חדשות אוקראיניות רחוקות”, אלא חלק מה”חדשות ישראל” שלכם. חדשות ישראל מסקרות אותה בפירוט כי היא קשורה גם לדיאספורה, לכלכלה, לתרבות ולהרגלים פרלמנטריים.

כרונולוגיה “קייב—ירושלים” בעמוד אחד

1) קייב, 23.11.2016 — ביקור אדלשטיין.

• ביקור יושב ראש ראשון מזה 23 שנה.
• נחתם מזכר בין-פרלמנטרי פרלמנט–כנסת בקייב.
• נדונו הסכם חברתי ותעסוקה זמנית של אוקראינים בישראל.
• בחלק הציבורי — הולודומור, באבי יאר, ברית בזירה הבינלאומית.

2) ישראל, 29–31.05.2018 — ביקור פרוביי.

• משא ומתן עם יושב ראש הכנסת, סגן יושב ראש ונשיא ישראל.
• “יד ושם”, קבר הקדוש, פגישה עם הפטריארך תאופילוס השלישי.
• ביטחון, כלכלה, שיפור הסכמי סחר ובקשה להכרה בהולודומור.

תגובות והשלכות אפשריות של הרצח

רציחות פוליטיות משנות את סדר היום. עבור אוקראינה — זהו מבחן לחקירה ולמוסדות. עבור ישראל — שאלה על “החיות” של הערוצים שנבנו: האם הגשרים “פרלמנט ↔ פרלמנט” יעמדו במכה לאחד מהאדריכלים שלהם.

שלוש שאלות לעתיד:

1. האם ימצאו את המבצע והמתכננים, וכמה מהר.
2. האם השוק לא יפגע בשגרת הפרויקטים הבילטרליים — מהגירה ועד תוכניות תרבות.
3. האם הפרלמנטים יצליחו לשמור על צפיפות המגעים ללא פרוביי.

עובדות מפתח במבט אחד

• תאריך הרצח: 30 באוגוסט 2025; מקום: לבוב.
• שיטה: ירי ליד הבית, שמונה יריות, בריחה על אופניים חשמליים.
• תהודה: “סירנה”, הצהרות הנשיא והתביעה.
• הקשר הישראלי: מזכר פרלמנט–כנסת (קייב, 23.11.2016); ביקור רשמי של פרוביי בישראל (29–31.05.2018).

היקף אנושי לקורא בישראל

בתל אביב, חיפה ובאר שבע שומעים את השפה האוקראינית בכל מקום. באתרי בנייה, בבתי חולים, בבתי קפה — מהגרים סוגרים פערים בשוק העבודה. פרוביי היה אחד מאלה שהפכו את הקשרים האלה מכאוטיים למוסדרים.

שאלות נפוצות

מה בדיוק פרוביי עשה עבור יחסי אוקראינה—ישראל?

בהשתתפותו נחתם מזכר בין-פרלמנטרי בקייב (2016), וב-2018 הוא הביא לישראל סדר יום של ביטחון, כלכלה וזיכרון; נדונו גם מסלולי הגירה.

.......

איפה לראות אישורים לתאריכים ולעובדות?

בהודעות הרשמיות של הפרלמנט העליון, בהודעות לעיתונות של הכנסת ובמדיה הגדולה.

🌍 מאמר זה זמין גם ב־ RU , UK , EN