ארה”ב הגבילה את מכירת הנשק לאירופה

החלטתה של דנמרק לרכוש מערכת הגנה אווירית בשווי מיליארדי דולרים הייתה הסימן הראשון לשינוי בגישה האמריקאית למכירות צבאיות באירופה. בשבועות האחרונים, הצדדים האמריקאים והצרפתים עבדו באופן פעיל לקראת עסקה, כאשר הפנטגון איבד לפתע עניין, כך מדווח ה”אטלנטיק”.

שינויים בלתי צפויים

קבלנים שעקבו אחרי המשא ומתן לא יכלו להבין את הסיבות להחלטה כזו.

“זה נראה ברור, אבל הם פשוט לא היו מעוניינים”, — שיתף אחד המשתתפים בתהליך.

במהלך הדיונים האחרונים עם מחלקת המדינה בתחילת החודש, סגן שר ההגנה של ארה”ב אלברידג’ קולבי אישר כי הוא לא רואה את מכירת נשק מסוים לחו”ל כהגיונית. מקורות The Atlantic ציינו שהוא הביע ספקות במכירת מערכות פטריוט לדנמרק, שהן קריטיות לצרכים של ארה”ב עצמה.

מגבלות והשלכות

בזמן שהגיבו על המצב, פקידים סיפרו כי הפנטגון סיווג סוגי נשק מסוימים כ”חסרים” והחל להגביל בקשות אירופאיות חדשות. הבהרות לגבי משך הצעדים הללו והיקפם נותרות לא ידועות.

המצב עם הפטריוט נדון כבר כמה חודשים. לדברי מקורות במשרד ההגנה, המאגרים הנוכחיים מהווים רק 25% מהצרכים המוצהרים. מכיוון שאין מערכות דומות באירופה, לפטריוט יש ערך מיוחד על רקע האיומים הגוברים.

השפעה על הביטחון והכלכלה

אם העיכובים בעסקאות ימשיכו, זה עלול לגרום למחלוקות בין וושינגטון לבעלות בריתה. החרפת האיום מצד רוסיה דורשת תשומת לב, ואובדן הרווחים ממכירת נשק ישפיע בהכרח על הכלכלה הביטחונית של ארה”ב. ההפסדים עשויים להסתכם במיליארדי דולרים, תיווצר סכנה לצמצום כוח העבודה בתחום הביטחוני ולהפחתת תוכניות מחקר.

בשבוע שעבר דנמרק חתמה על הסכם בשווי 9.1 מיליארד דולר לרכישת מערכות הגנה אווירית מהקונסורציום הצרפתי-איטלקי, מה שמסמן את היקף הרכישות הצבאיות הגדול ביותר בהיסטוריה של המדינה.

היסטוריית מכירת נשק

ציוד צבאי תמיד שימש ככלי למדיניות החוץ של ארה”ב. על רקע המלחמה הקרה, מכירות נשק הופנו למדינות ידידותיות לחיזוק הכוח ההגנתי של בעלות הברית. דוגמאות לאספקה מוצלחת ניתן להביא מהמצב בטייוואן ובישראל, שם נשק אמריקאי משמש כבסיס להגנה.

כעת, סדרי העדיפויות משתנים. מדיניות “אמריקה תחילה”, שהונהגה על ידי ממשל טראמפ, נראית כממקדת באינטרסים פנימיים, מה שמעורר דאגה לגבי הביטחון של אזורים אירופיים.

יחסים עם בעלות ברית

נציג הפנטגון עורר ביקורת כשכינה את הספקולציות על החלטות סודיות של קולבי “אבסורדיות”. בעיה זו מתבטאת בהזמנות חסומות, אפילו כשמדובר בצעדי תמיכה באוקראינה, המקבלת סיוע נרחב ממדינות המערב.

חלק ממדינות אירופה סיפקו את הנשק הטוב ביותר שלהן לקייב, בציפייה להחזרת אספקה מיצרנים אמריקאים. עם זאת, עיכובים אפשריים יוצרים קשיים נוספים, כאשר על רקע האיום הגובר מצד רוסיה הצורך באמצעים צבאיים עולה.

שינויים אסטרטגיים

כעת רבים שואפים לכוון מחדש את יחסיהם עם מדינות אחרות בתנאי הדאגה הגוברת באירופה. מומחים אומרים כי בתוצאה שלילית, המצב עלול להוביל להסטת אינטרסים לאזורים אחרים, אם הציפיות באספקת נשק ימשיכו לגדול.

אנליסטים מדגישים כי המצב הקונפליקטואלי הנוכחי דורש בניית אסטרטגיות חדשות לשמירה על יציבות הן באירופה והן בחזיתות ביטחון חשובות אחרות. שאלות הקשורות לאספקת נשק נותרות חריפות ומעצבות את תחזית שיתוף הפעולה הבינלאומי בעתיד.