פולין הרימה מטוסי קרב בתגובה למתקפות של רוסיה על אוקראינה

5 באוקטובר 2025. בוקר קר, ריח של גשם ומתכת באוויר. בשמיים מעל פולין — שאגת טורבינות. על מסלולי ההמראה עומדים מטוסי קרב עם אורות דולקים.

הסיבה — לא תרגילים. רוסיה שוב תוקפת את מערב אוקראינה: טילים, רחפנים, אש מעל לבוב.

בזמן שהסירנות מייללות מהקרפטים עד חרקוב, אירופה מקשיבה לשמיים — כאילו ללב שעומד לפרוץ.

מתי הלילה הפסיק להיות רק לילה

ההתקפות החלו אחרי חצות. בזפוריז’יה נדלקה מכונית ליד בניין מגורים — בווידאו רואים איך החלונות רועדים מהפיצוץ.
אנשים רצים יחפים, מישהו בחלוק, מישהו עם ילדים בידיים.
מספר הנפגעים עדיין לא ברור.

בערים באוקראינה שוב נדלקו ריבועים אדומים של אזעקה על הסמארטפונים — הצבע המוכר של הפחד.
הסירנה נשמעת אחרת, כשבחוץ חשוך ולא יודעים אם תגיע.

תגובת פולין: בין פחד לנחישות

עד הבוקר ורשה הגיבה במהירות הבזק. חיל האוויר הפולני העלה טייסות כוננות. הרשויות הצהירו — זו לא הפגנת כוח, אלא הגנה.
אבל בפולין מבינים מזמן: מהצליל של הסירנות ועד לאיום ממשי — דקות ספורות.

הצבא העביר את הכוחות למצב של מוכנות מלאה. הפיקוד הבהיר: “פולין לא מתערבת, אבל מוכנה להגן על עצמה”.
המילים הללו נשמעות כמו נשימה על זכוכית קרה — לכאורה רגוע, אבל רואים איך היד רועדת.

אירופה מביטה ונאנחת

בברלין, פריז, וושינגטון — ישיבות חדשות, מילים חדשות: “דאגה”, “סנקציות”, “תיאום”.
אבל האוויר הולך ומתעבה, ואפילו במשרדים עם מזגנים מרגישים את המתח.

העולם שוב דן, עד כמה אפשר ללכת מבלי לחצות את קו המלחמה.
אוקראינה מבקשת יותר נשק, בעלי הברית מבטיחים “לעקוב בקפידה”.
לעקוב — אבל לא להתערב. לעזור — אבל במידה.

צעדים חדשים: אירופה משנה את הנשימה

במטות נאט”ו סופרים מטוסים וטילים, משנים את לוח הזמנים של התרגילים.
ההחלטות נשמעות יבשות, כמו סעיפים בדו”ח:

• להגביר את הנוכחות הצבאית במזרח אירופה.
• לספק נשק נוסף לאוקראינה.
• להגביר את המעקב והכוננות להגיב בזמן אמת.

אבל מאחורי כל סעיף — אנשים. אלה שיושבים במרכזים תת-קרקעיים, מביטים במסכים שעליהם מהבהבים קואורדינטות.
אלה שבגבול מקשיבים לא למוזיקה, אלא לרדיו של אזעקת אוויר.

מה הלאה?

המומחים זהירים, כמעט לוחשים. התחזיות סותרות.
יש שאומרים — גל התקפות חדש לפנינו. אחרים מקווים שמוסקבה התעייפה.
כולם מבינים: גם אם מחר לא יטוס טיל, הפחד כבר חי בתוך אירופה.

“הסכסוך באוקראינה הפך למראה של היבשת, — אמר אחד האנליסטים. — בו משתקף מי אנחנו ומה אנחנו מפחדים”.
ואכן: כל מכה חדשה מזכירה שהגבולות כאן לא רק על המפה — הם בפנים.

נקודה על קו החזית

לבוב — עיר של קפה ואוניברסיטאות — שוב מקשיבה לרעש השמיים.
פולין שומרת את היד על הדופק, אירופה — על כפתור “לדון”.
העולם כאילו עצר את נשימתו.

אף אחד לא יודע כמה לילות נוספים יהיו מלאים בדאגה.
אבל כבר ברור: אוקטובר הזה באירופה ייזכר כחודש שבו השמיים שוב הפכו לשדה פוליטי.