ארכיאולוגים בירושלים מצאו לראשונה קטע של כתב יתדות אשורי

תגלית ייחודית בלב ירושלים

ארכיאולוגים מרשות העתיקות של ישראל גילו שבר זעיר של קרמיקה עם כתובת בכתב יתדות בשפה האכדית, המתוארך למאות השמינית-שביעית לפני הספירה. הממצא נמצא ליד הכותל המערבי של הר הבית, מה שהופך אותו לכתובת האשורית הראשונה מתקופת הבית הראשון שנמצאה בירושלים. החפירות נערכו בשיתוף עם קרן עיר דוד תחת ניהולו של ד”ר אייל זילברשטיין. הממצא התגלה במהלך סינון רטוב של אדמה בפארק הלאומי עמק צורים. השתתפו הארכיאולוגים פיליפ ווקוסאבוביץ’, ענת כהן-ויינברגר ופיטר זילברג מאוניברסיטת בר-אילן.

רגשות ומשמעות היסטורית

השבר בגודל של 2.5 ס”מ בלבד עורר פליאה בקרב הארכיאולוגים. מוריה כהן, משתתפת בפרויקט, תיארה את רגע הגילוי כרגע רגשי. “ראיתי על השבר דפוס המזכיר כתב יתדות. בתחילה לא האמנתי, אבל כשקלטתי שזו כתובת אמיתית, צעקתי משמחה”, שיתפה היא. לדברי החוקרים, השבר מגיע מאדמה שזרמה לתעלת ניקוז מתקופת הבית השני. המקום הוא אחד הקרובים ביותר להר הבית, מה שהופך את הממצא למפתח להבנת החיים הפוליטיים והמנהלתיים של ירושלים הקדומה.

הקשר ומשמעות

ד”ר אייל זילברשטיין ציין שהכתובת מאשרת התכתבות רשמית בין האימפריה האשורית לממלכת יהודה. תגלית זו מדגימה את היקף הנוכחות האשורית בירושלים ואת השפעתה על המנהל של העיר. לדעת האשורולוגים פיטר זילברג ופיליפ ווקוסאבוביץ’, השבר היה ככל הנראה חלק מבולה מלכותית — חותם חרס המאשר את האותנטיות של מכתבים רשמיים או מטענים מחצר אשור.

פרטים והשערות

ניתוח ראשוני של הכתובת מעיד על עיכוב בתשלום מס או חוב מנהלתי אחר. מוזכר מועד אחרון — היום הראשון של חודש אב, ו”מרכבה” או “מי שמחזיק בהגה” — פקיד בכיר. אף ששמו של מלך יהודה לא נשמר, ההקשר מצביע על קשר אפשרי עם חצר חזקיהו, מנשה או יאשיהו. החוקרים לא שוללים שהמכתב עסק בסכסוך מסים בתקופת המלך סנחריב.

מקור ומחקרים נוספים

ניתוח פטרופיזי הראה שהקרמיקה לא יוצרה בירושלים. ד”ר ענת כהן-ויינברגר ציינה שהרכב החרס תואם את המאפיינים הגיאולוגיים של אגן נהר החידקל, שם היו ממוקמות הערים הראשיות של אשור. כעת נמשך מחקר כימי מפורט לקביעת מקום המקור המדויק של הממצא. שבר קטן זה פותח חלון ליחסים הדיפלומטיים והמנהלתיים בין יהודה לאשור, והופך להוכחה הראשונה בהיסטוריה לתקשורת רשמית של ירושלים עם האימפריה החזקה ביותר של זמנה.