- November 11, 2025
- 10:43 am
- בעולם, וידאו
מוסקבה, 7 בנובמבר 2025
בכיכר התיאטרון ליד האנדרטה לקרל מרקס התקיימה הפעולה השנתית של המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית. הסיבה הייתה יום השנה ה-108 ל”מהפכת אוקטובר”. במרכז מוסקבה התאספו פעילי מפלגה, קומסומול וחברי הדומא בראשות גנאדי זיוגאנוב.
הקומוניסטים הניחו פרחים במאוזוליאום של ולדימיר לנין, צעדו בכיכר עם דגלים אדומים ודיוקנאות של מנהיגים מהפכניים, ולאחר מכן קיימו עצרת. הכל כרגיל — עד לפרט החזותי האחרון. בקהל דגלי המפלגה והכרזות הופיעו פתאום “דגלים פלסטיניים“. כמה דגלים גדולים עם פסים ירוק-שחור-לבן התנופפו ליד הדגלים האדומים של המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית.
מי הביא את הסמליות הזו — לא ידוע. בדיווחים הרשמיים של המפלגה לא נאמר על כך מילה. אבל עצם העובדה עוררה דיון אפילו בקרב תומכי התנועות השמאליות: למה ביום השנה הרוסי ל”אוקטובר” היו צריכים דגלים של מדינה זרה?
מי הוא גנאדי זיוגאנוב
גנאדי אנדרייביץ’ זיוגאנוב — פוליטיקאי רוסי, יושב ראש הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית ומנהיג הסיעה שלה בדומא הממלכתית של הפדרציה הרוסית.
נולד ב-26 ביוני 1944 במחוז אורל, סיים את המכון הפדגוגי, עבד כמורה, ולאחר מכן כפונקציונר מפלגתי במפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. לאחר התפרקות ברית המועצות היה אחד ממייסדי המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית, אותה הוא מנהיג מאז 1993.
זיוגאנוב — חבר בכל כינוסי הדומא וארבע פעמים מועמד לנשיאות רוסיה. מפלגתו נשארת “האופוזיציה” הפרלמנטרית הגדולה ביותר, אך למעשה תומכת במדיניות הקרמלין, כולל המלחמה נגד אוקראינה.
באופן אידיאולוגי הוא משלב קומוניזם סובייטי, לאומיות רוסית ושמרנות אורתודוקסית. בשנים האחרונות הוא משתמש ברטוריקה אנטי-מערבית ואנטי-ישראלית, תומך בברית של רוסיה עם איראן ותנועת חמאס.
היום זיוגאנוב — סמל לתקופה המפלגתית הישנה: אדם ששומר על סיסמאות סובייטיות במציאות חדשה, שבה “האופוזיציה” משמשת כרקע לתעמולה הממלכתית.
זיוגאנוב על המהפכה, “פשיסטים” ודונבאס
מנהיג המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית גנאדי זיוגאנוב נאם ליד האנדרטה לקרל מרקס בנאום שבו חזר על התזות המרכזיות של המפלגה בשנים האחרונות.
“אוקטובר הגדול שינה לנצח את גורל האנושות. היום שוב פשיסטים ומציתי מלחמה מתנפלים על רוסיה. אנו חייבים לעמוד כתף אל כתף עם אחינו — גיבורי דונבאס ולוחמי המבצע הצבאי המיוחד. אנו יודעים שהאמת איתנו, ולכן הניצחון איתנו!” — הצהיר זיוגאנוב.
“היום כולנו זקוקים לניצחון חדש. בעבר השגנו אותו לאחר תיעוש, קולקטיביזציה ומהפכה תרבותית. …
היום האמריקניזם שוב לא סובל שום אלטרנטיבה. הם לא צריכים לא רוסיה חזקה, לא אירופה מצליחה ולא סין מתפתחת דינמית. הם צריכים שליטה גלובליסטית, פיננסית ואוליגרכית.
… קיימנו פורום שבו השתתפו 165 משלחות מ-91 מדינות בעולם. וכולם תמכו במאבק הצודק שלנו נגד הפשיזם. והצביעו לתמיכה באלה שקמו בדונבאס, עמדו בחזה על הגנת העולם הרוסי וההישגים הסובייטיים הגדולים.
היום הגיעו אלינו נציגים מ-40 מדינות בעולם. אלו מנהיגי שירותי מידע ותעמולה, חברות טלוויזיה, עיתונים, מגזינים”.
דבריו לוו במחיאות כפיים, ורבים מהמשתתפים קראו סיסמאות מוכרות: “לנין! סטלין! ברית המועצות!”, “הפשיזם לא יעבור!”, “תחי הסוציאליזם!”.
עם זאת, לא בנאום של זיוגאנוב בעצרת, ולא בהופעות של נציגים אחרים של המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית לא נשמע אף אזכור לפלסטין, עזה או “הסכסוך במזרח התיכון”. מנהיג הקומוניסטים דיבר אך ורק על “האמת של דונבאס” ועל “המאבק נגד האימפריאליזם”.
הווידאו המלא של העצרת זמין ב-rutube.
סמליות ללא הסבר
הקלטות וידאו מהמקום, שפורסמו ברשתות החברתיות ובדיווחים של סניפים אזוריים של המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית, מאשרות: דגלים פלסטיניים אכן היו נוכחים. כמה פעילים החזיקו אותם ליד כרזות המפלגה והפוסטרים. באחת התמונות רואים איך בד ירוק-שחור-לבן עם משולש אדום על מוט עומד ליד דיוקן של לנין והסיסמה “תהילה לאוקטובר!”.
עם זאת, שום תגובות או הסברים — לא בפרסומים הרשמיים של המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית, לא בהודעות לעיתונות, ולא בדיווחי חדשות — לא הגיעו. ערוצי הטלוויזיה הרוסיים הסתפקו בצילום תוכניות כלליות: עמודות אדומות, דיוקן זיוגאנוב, זר במאוזוליאום. דגלים פלסטיניים נכנסו לווידאו “במקרה”, לא בתקריב ומסיבה כלשהי ליד זיוגאנוב.
לפי הנוהג הקודם של המפלגה, הופעת סמלים כאלה יכולה להיות קשורה לפעילים של “האינטרבריגדה” המוסקבאית — הזרוע הצעירה של התנועות השמאליות, שכבר השתתפה מספר פעמים בפעולות “לתמיכה בתושבי עזה” ונגד “התוקפנות הישראלית”. בספטמבר 2025 אותה קבוצה יצאה לשגרירות “פלסטין” במוסקבה עם פוסטרים “חופש לעזה!” ו”לא לפשיזם במזרח התיכון”.
כך, “הסמליות הפלסטינית” בידי הקומוניסטים הרוסים — אינה מקרית, אלא חלק מהערכה האידיאולוגית, שנועדה להדגיש “סולידריות בינלאומית למנהיג הקרמלין”.
אינטרנציונליזם בסגנון רוסי
“פלסטין” הפכה מזמן עבור השמאל הרוסי ו”השמאל הממלכתי” ו”הימין הממלכתי” לסמל נוח של “המאבק נגד האימפריאליזם”. מימי ברית המועצות, ברית המועצות תמכה ב”ארגון לשחרור פלסטין”, ודימויי “העם הסובל” ו”ההתנגדות ההרואית” התבססו היטב בלקסיקון האידיאולוגי.
היום המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית מנצלת את אותם דימויים, אך המשמעות בהם שונה. עבור משתתפי העצרת הנוכחית הדגל הפלסטיני — אינו מחווה של סולידריות, אלא סימן לעמדה פוליטית: תמיכה בקו הקרמלין, שמאז 2023 בונה רטוריקה אנטי-ישראלית על רקע הברית עם איראן וטרוריסטי חמאס.
רטוריקה זו הפכה לחלק מהקורס התעמולתי הפנימי. המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית, שמכנה את עצמה פורמלית אופוזיציונית, למעשה משחזרת את אותה אג’נדה: הצהרות אנטי-ישראליות, לקסיקון אנטי-מערבי, הדגמת “המאבק בפשיזם”. “דגלי עזה” בידי הקומוניסטים הרוסים — אינם “מעשה סולידריות עם הפלסטינים”, אלא אישור חזותי לנאמנות פוליטית: “אנחנו עם פוטין נגד ישראל והמערב”.
«פורום נגד נאו-פשיזם»: תפאורה של רטוריקה גדולה
הפעולה של המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית בנובמבר התקיימה זמן קצר לאחר פורום המדיה המפלגתי בשם «האמת נגד נאו-פשיזם». האירוע התקיים במוסקבה בין ה-5 ל-6 בנובמבר 2025 והוקדש ל”יום השנה למהפכת אוקטובר”.
המארגנים הצהירו על משלחות מיותר מארבעים מדינות, אם כי רשימת המשתתפים לא פורסמה. בנאומים נשמעו נושאים של “המאבק באימפריאליזם”, “הגנה על האמת ההיסטורית” ו”מלחמת מידע נגד המערב”.
“ההשמדה הבוגדנית והבוגדנית של ברית המועצות עוררה אצל הטורפים העולמיים תחושת חוסר עונש. העמדה הנוכחית של המערב הופכת את המצב בעולם ליותר ויותר מדאיג ומסוכן. הניאו-קולוניאליזם מזכיר את עצמו באופן פעיל. הכאב והסבל של ההמונים העממיים מתרבים. מאות אלפי אנשים מתים מרעב ומחוסר טיפול רפואי, נהרגים בעימותים מזוינים ובידי טרוריסטים. באוקראינה וברצועת עזה, בפינות אחרות של הפלנטה נשפך דם“, – מתוך נאום זיוגאנוב.
“פעולות האימפריאליסטים מסבכות את המצב באירופה ובאסיה, באמריקה ובאפריקה. ארה”ב ושותפיה בנאט”ו ….
זה נעשה באמצעות סנקציות, איומים צבאיים וסחיטה פוליטית….
תמיכה ישירה של מדינות נאט”ו העלתה את הנאציזם לדרגת אידיאולוגיה ממלכתית באוקראינה. הזוהמה הבנדרובית הפכה את המדינה האחווה שלנו למחנה ריכוז עבור מתנגדים. היא חיסלה את המפלגה הקומוניסטית, סגרה את התקשורת הלא רצויה, חיסלה לחלוטין את האופוזיציה. על נאמנות לניצחון הגדול על הפשיזם הנאצים שרפו אנשים חיים באודסה וטרורו את דונבאס. למרות כל זה, המערב ה”דמוקרטי” ממשיך לתמוך בחונטה של זלנסקי. הם ממלאים אותה בכסף ומציפים אותה בנשק. למעשה, מדליקים את האש של מלחמה גדולה באירופה.
תוכניות המערב האימפריאליסטי ספוגות ברעל של שנאה לכל מי שמדבר בעד צדק, קידמה חברתית וריבונות אמיתית. טראמפ ומרקל, מקרון ואורסולה פון דר ליין לפעמים מתווכחים ביניהם על שאלות פרטיות. אבל כולם יחד הם משרתים של ההון הגלובלי. המחיר על תפקידיהם הגבוהים הוא הנכונות לשרת את האינטרסים של האוליגרכיה הפיננסית.
נאום נדיר של דונלד טראמפ עובר ללא התקפות אנטי-קומוניסטיות. המילה “מרקסיזם” בפיו נשמעת כקללה הגדולה ביותר”
וכו’ וכו’ ….
גנאדי זיוגאנוב דיבר על הצורך באיחוד “כל הכוחות המתקדמים בעולם נגד הגלובליזם והנאו-פשיזם”.
עם זאת, הסמליות של הפורום והעצרת — דגלים אדומים ודגלים פלסטיניים — יצרו קו מתאר חזותי אחיד: רוסיה שוב “באינטרנציונל”, רק הפעם נגד ישראל והמערב, ולא למען “המהפכה העולמיתי”.
גיאוגרפיה תעמולתית
עבור הקומוניסטים הרוסים הופעת הדגלים הפלסטיניים — היא חלק מהריטוריקה החזותית. בעצרת שלהם סמלים של סכסוכים זרים משמשים כסמן אידיאולוגי: עזה, דונבאס, ונצואלה — הכל מתמצה לסכמה אחת של “המאבק נגד הפשיזם והאימפריאליזם”.
בפועל המפלגה מדברת לא על מדיניות חוץ, אלא על האג’נדה הפנימית. מאחורי “האינטרנציונליזם” מסתתרת הניסיון להוכיח את הרלוונטיות העצמית ולהדגיש את הנאמנות לקרמלין. נאום זיוגאנוב, שבו “לוחמי המבצע המיוחד” נקראים “גיבורים”, מאשר: המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית מזמן אינה אופוזיציה, אלא כלי עזר לתעמולה הממלכתית.
תפאורה היסטורית
מקום הפעולה גם הוא לא מקרי. האנדרטה לקרל מרקס, שהוקמה ב-1961 מול התיאטרון הגדול, הפכה עבור המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית לסמל של המשכיות עם ברית המועצות. כל 7 בנובמבר הקומוניסטים מתאספים כאן כדי “לזכור את אוקטובר הגדול”.
ב-2025 הפעולה אספה, לפי הערכות עדים, כ-שלושת אלפים איש. על הבמה — מנהיגי המפלגה, בקהל — ותיקים, צעירים ומשלחות מהאזורים. לאחר העצרת המשתתפים צעדו לכיכר האדומה, הניחו זרים וצילמו תמונה קבוצתית ליד המאוזוליאום.
אף אחד מהנוכחים לא הסביר מדוע ליד דיוקנאות לנין נמצאו “דגלי פלסטין”. שתיקה זו הייתה רועשת יותר מכל סיסמה.
«סולידריות» כתפאורה
אם בעבר האינטרנציונליזם הסובייטי היה “מדיניות המדינה”, הרי שעכשיו הוא הפך לתפאורה של חלון ראווה אידיאולוגי. הקומוניסטים הרוסים כבר לא משפיעים על התנועה השמאלית העולמית, אך משתמשים בסמליה למטרות פנימיות.
“דגל פלסטין” ליד הדגל האדום של המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית — לא על “תמיכה בעזה”, אלא על הצורך בסמלים. זהו הוכחה חזותית לכך שהמפלגה עדיין “במאבק”, גם אם טקסי.
עם זאת, הפלסטינים עצמם נעדרים מהפעולה הזו. אין שגרירים, אין משלחות, אין נציגים של המבנים הפוליטיים שלהם. רק צבעים שהפכו לאלמנט של תעמולה.
למה זה חשוב
בשנת 2025 הסצנה הפוליטית הרוסית חווה משבר אידיאולוגי. כמעט כל המפלגות הפרלמנטריות איבדו את עמדתן העצמאית, התמזגו עם האג’נדה של הקרמלין. המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית — אינה יוצאת דופן.
השימוש בסמליות הפלסטינית מראה: המפלגה מחפשת סימנים חדשים ללגיטימציה, משחקת על רגשות אנטי-ישראליים ואנטי-מערביים. עם זאת, התוכן האמיתי של התנועה השמאלית המחאתית נדחק על ידי הרטוריקה של “המבצע המיוחד”.
זיוגאנוב, כשהוא מדבר על “פשיסטים ומציתי מלחמה”, למעשה חוזר על טיעוני משרד החוץ של הפדרציה הרוסית. ואם בשנות ה-70 הקומוניסטים באמת “תמכו בפלסטין”, הרי שעכשיו — רק בתמונתה.
מי שלא יודע – למה “מהפכת אוקטובר” מצוינת ב-7 בנובמבר?
השם “מהפכת אוקטובר” לעיתים קרובות יוצר בלבול: האירוע נקרא אוקטוברי, אך מצוין בנובמבר. הסיבה — היא שבשנת 1917 רוסיה חיה לפי הלוח היוליאני הישן, שמפגר אחרי הלוח הגרגוריאני המודרני ב-13 ימים.
- לפי הסגנון הישן (יוליאני) המהפכה התרחשה ב-25 באוקטובר 1917.
- לפי הסגנון החדש (גרגוריאני), אותו רוסיה אימצה ב-1918, זה תואם ל-7 בנובמבר 1917.
מאז היסטוריונים ומסמכים ממלכתיים שומרים על השם הישן — מהפכת אוקטובר, — אך התאריך בפועל של החגיגה תמיד חל ב-7 בנובמבר.
בברית המועצות היום הזה הפך לחג ממלכתי ראשי — “יום מהפכת אוקטובר הסוציאליסטית הגדולה”.
עד 1991 הוא צוין במצעדים, הפגנות ונאומים חגיגיים ברחבי המדינה.
המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית (קפ”ר) ממשיכה לציין אותו מדי שנה. עבור הקומוניסטים זהו סמל להמשכיות עם ברית המועצות ונאמנות לאידיאלים של לנין.
כך יוצא: “אוקטוברי” — בשם, “נובמברי” — בלוח השנה.
סיכום
הפעולה הזיכרונית של המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית במוסקבה ב-7 בנובמבר 2025 התקיימה תחת סיסמאות מוכרות ודגלים חדשים. הדגלים האדומים והפלסטיניים ליד קרל מרקס הפכו לסמל לא של ידידות בינלאומית, אלא לתיאטרון אידיאולוגי, שבו כאב זר משמש למען תעמולה פנימית.
לא זיוגאנוב ולא חבריו הסבירו מדוע בעצרת הופיעו “דגלי פלסטין”. אולי כי אין מה להסביר: מאחוריהם — לא “סולידריות”, אלא נאמנות למשטר הקרמלין.
