המשלחת האוקראינית בקונגרס הציוני העולמי ה-39 יזמה הצהרה על תמיכה באוקראינה וגינוי התוקפנות הרוסית

ב-39 הקונגרס הציוני העולמי, שנפתח בסוף אוקטובר 2025 בירושלים ונמשך באופן מקוון עד סוף נובמבר, הציגה המשלחת האוקראינית הצהרה לתמיכה באוקראינה ונגד התוקפנות הרוסית. המסמך הפך לחלק מהדיונים הרשמיים, משך את תשומת הלב של נציגים ממדינות שונות והחל לאסוף חתימות של פדרציות ציוניות לאומיות.

הקונגרס הציוני העולמי ה-39 התקיים בירושלים מ-28 עד 30 באוקטובר 2025.

הצהרה לתמיכה באוקראינה ונגד התוקפנות הרוסית

חמישה נציגים מאוקראינה הגישו לדיון הנציגים החלטה לתמיכה באוקראינה. כך דיווח לפורטל UJE ראש הפדרציה הציונית של אוקראינה, גנאדי בלוריצקי, עורך דין מקייב.

טקסט המסמך מוצג באתר המפגש היהודי-אוקראיני (אוק’) (תרגום – נאנובוסטי):

«אנחנו, נציגי הפדרציות הציוניות הלאומיות בקונגרס הציוני העולמי ה-39, מגנים בתוקף את התוקפנות הרוסית נגד אוקראינה ומביעים את תמיכתנו בקהילה היהודית באוקראינה, אשר ממשיכה לסבול מהתקפות והרס מתמשכים.

הפגזות שיטתיות בארטילריה, טילים ומל”טים על ערים ויישובים שלווים ברחבי אוקראינה גורמות להרבה קורבנות בקרב האוכלוסייה האזרחית, להרס תשתיות ולמותם של אנשים חפים מפשע. התקפות מסיביות אלו משפיעות לא רק על אזורים הסמוכים לקו החזית, אלא גם על יישובים המרוחקים ממנו, כולל בירת אוקראינה – קייב.

התקפות רוסיות גם הורסות אתרים תרבותיים ודתיים באוקראינה, כולל יהודיים. רק באוקטובר 2025 נפגעה בית הכנסת בחרסון בפעם השנייה בחודש, ולפני כן נפגעה בית הכנסת המרכזית של קייב (המוכרת כבית הכנסת פודולסקי) על ידי מל”ט.

לאור האמור לעיל, אנו קוראים להפסקה מיידית של פעולות האיבה והתקפות על תשתיות אזרחיות באוקראינה. אנו תומכים במאמצי הקהילה הבינלאומית להפסקת המלחמה ולהשגת שלום יציב וצודק באוקראינה».

מי מייצג את אוקראינה: מבנה המשלחת ומאפייני הבחירות

המשלחת האוקראינית נבחרה בקיץ 2025 באמצעות הצבעה אלקטרונית, סיפר העיתונאי שמעון ברימן.

תוצאת ההצבעה הייתה מובהקת: 1676 משתתפים רשומים, 1357 מצביעים – השתתפות של 81%. מתוכם 916 קולות הגיעו מאוקראינה, ועוד 441 מרומניה, פולין, הונגריה, גרמניה וישראל. אלו היו יהודים אוקראינים שעזבו זמנית את המדינה לאחר תחילת המלחמה המלאה.

דירוג התנועות הציוניות, המיוצגות באוקראינה, לפי מספר הקולות נראה כך: שס, ארץ הקודש, מזרחי, אחדות – מאוחדים למען ישראל, ליכוד, קונפדרציית הציונים המאוחדים (קוז), ארצנו, מרץ, לוי.

חלוקת המנדטים התבצעה לפי כללי הארגון הציוני העולמי: הצביעו למפלגות, והמקומות ביניהן חולקו לפי שיטה פרופורציונלית – שיטת ד’הונדט, שלוקחת בחשבון לא רק את הדירוג הכללי אלא גם את היחס בין הקולות בתוך כל רשימה. לכן חמישה מנדטים אוקראינים קיבלו התנועות שהיו עם התוצאות הגבוהות ביותר לפי נוסחת WZO.

רוב הקולות ניתנו מהערים קייב, דניפרו, אודסה, לבוב, צ’רנוביץ וחארקוב.

בסיום ההצבעה הפכו לנציגים:

1. נחמן שטיינברג מש”ס (קולות מאומן, דניפרו ותנועת חב”ד החסידית);
2. שמעון כהן — רשימת “ארץ הקודש” (קולות מאודסה);
3. גנאדי בילוריצקי — תנועה דתית-ציונית “מזרחי” (קולות מקייב, חארקוב, חמלניצקי ובודפשט);
4. לב קליימן — מהתנועה הקונסרבטיבית “מרכז עולמי” (קולות מצ’רנוביץ ואודסה);
5. ניקולאי פיינגולד — מהרשימה הלא דתית “אחדות-ביתנו”.

שלושה מתוך חמישה מנדטים קיבלו רשימות אורתודוקסיות. הבחירות עברו ללא ערעורים וללא סכסוכים משפטיים – בניגוד לארצות הברית ובריטניה.

מפלגת הליכוד השלטת בישראל הייתה מאוד פסיבית ולא יעילה בבחירות באוקראינה. בסופו של דבר, מפלגת ראש ממשלת ישראל הגיעה למקום השישי בין הציונים באוקראינה ולא קיבלה נציג בקונגרס.

יחד עם הנציגים הגיעה לקונגרס בירושלים גם ילנה זסלבסקיה – המנהלת הביצועית של הפדרציה הציונית של אוקראינה. הפדרציה הציונית של אוקראינה הוקמה בסוף שנות ה-90 על ידי הפעיל היהודי והאוקראיני הידוע ופעיל זכויות האדם יוסף זיסלס.

שאלת הקצאות: אוקראינה שמרה על מקומותיה, רוסיה – לא

לפני תחילת הבחירות, הארגון הציוני העולמי שקל הצעה לצמצם את הקצאת אוקראינה מחמישה לארבעה נציגים. הטיעון היה פורמלי: הגירה המונית של משפחות יהודיות.

הצד האוקראיני הוכיח שרוב הפליטים רואים את שהותם באירופה כזמנית ונשארים חלק מהקהילה האוקראינית. כתוצאה מכך:

— לאוקראינה נשמרו 5 מקומות,
— הקצאת רוסיה הופחתה מ-10 ל-9,
— המנדט שהתפנה הועבר לבלארוס.

זה היה השינוי הראשון שמשקף ישירות את תוצאות המלחמה.

מי תמך ראשון במסמך האוקראיני

הסיעה הראשונה בקונגרס שחתמה על הצהרה זו הייתה מפלגת ש”ס הדתית באמצעות נציגיה: הרב שלמה אלחדד (צרפת), הרב סעדיה אלחדד (קנדה), הרב דוד עזרא מנחם (בריטניה), הרב מרקוס אוחנה (ארגנטינה), ג’וזין (ברזיל), שרון מרסל בנאדי (גיברלטר).

כלומר, התמיכה הובעה בו זמנית על ידי נציגי קהילות בארבע יבשות.

הצהרה זו נחתמה על ידי כל חמשת הנציגים מאוקראינה. לאחר מכן החלו פדרציות לאומיות אחרות לשקול את ההצהרה. התהליך נמשך עד סוף נובמבר – בתקופת החלק המקוון של הקונגרס.

 מדוע ההצהרה עוררה עניין בקרב הנציגים

המסמך התברר כחשוב לא בהיקפו אלא בסוג הטיעונים:
— צוינו תאריכים וערים מדויקים;
— נכתבו הריסות אמיתיות של אתרים יהודיים;
— תועדו פגיעות בשטחים מחוץ לאזורי הלחימה;
— נעשה שימוש בשפה פוליטית ישירה.

חלק מהנציגים ציינו כי פגיעות בשני בתי כנסת בחודש אחד – עובדה שמוציאה את הדיון במלחמה מעבר לגיאופוליטיקה ונוגעת כבר בקהילות היהודיות ישירות.

מה לצפות בהמשך: השלכות אפשריות ובהירות מקורות נוכחית

נכון לעכשיו, זמין לציבור רק מקור מפורט אחד על מהלך היוזמה האוקראינית ומבנה התמיכה – הפרסום שעליו הסתמכנו. חומרים רשמיים נוספים מהארגון הציוני העולמי או מהפדרציות הלאומיות טרם הופיעו, ולכן הערכת ההשלכות יכולה להתבסס רק על נתונים אלו.

אם ההצהרה תאסוף מספיק חתימות, היא תיכלל בחבילת המסמכים של משלחות הקונגרס. זה עשוי להוביל ל:

— הופעת הנושא האוקראיני בחומרים העבודה והניתוח של הארגון הציוני העולמי,
— הרחבת תוכניות התמיכה בקהילות היהודיות באוקראינה,
— גיוס משאבים בינלאומיים לשאלות ביטחון ושיקום קהילות,
— תקשורת דיפלומטית נוספת עם ממשלות המדינות שנציגיהן ישתתפו בחתימה,
— המשך הדיון בעמדה כלפי אוקראינה בתוך התנועה הציונית העולמית.

ייחודיות היוזמה האוקראינית – בבסיסה התיעודי. יש לנו נתוני בחירות, עובדת שמירת הקצאת אוקראינה והפחתת הקצאת רוסיה, מידע על פגיעות בבתי כנסת, גיאוגרפיית ההצבעה ורשימת החותמים הראשונים ממדינות שונות. על בסיס המקור היחיד הזמין ניתן לטעון כי מסמך זה הפך לאחד מהטקסטים המבוססים והמתועדים ביותר במסגרת הקונגרס של שנת 2025.

ההצהרה האוקראינית נכנסה לסדר היום הבינלאומי של הקונגרס לא בגלל רטוריקה פוליטית, אלא בזכות נתונים מתועדים ספציפיים, הנוגעים הן למצב הנוכחי והן למורשת התרבותית היהודית.

…

נאנובוסטי חדשות ישראל Nikk.Agency