Единственный соратник Путина, открыто осуждавший войну с Украиной, уехал в Израиль

לאחר פיטוריו בספטמבר, דמיטרי קוזאק, אחד מהעובדים הוותיקים ביותר במעגל הקרמלין ואדם נדיר שם, שהרשה לעצמו לבקר את המלחמה, עזב את רוסיה וטס לישראל. לפי נתוני “הסוכנות”, הנסיעה אינה קשורה לשיקול פוליטי, אלא לצורך לעבור טיפול, אף על פי שהרגע לעזיבה נבחר באופן סמלי.

לפני ההתפטרות הוא שלח לפוטין מכתב אישי — ניסוחים חדים, אי הסכמה ישירה עם הפלישה לאוקראינה. אנשים המכירים את המטבח הפנימי טוענים שקוזאק מקווה: הוא לא יצר קונפליקט עם הנשיא ויכול בהחלט להיפגש איתו מאוחר יותר באופן אישי. כאילו מנסה להישאר “בשטח”, אך כבר לא במערכת.

הקריירה שלו ארוכה. במנגנון הממשלה הוא התבסס כבר בסוף שנות התשעים, מאוחר יותר ניהל את מטה הבחירות של פוטין, הוביל את בלוק האינטגרציה של קרים, השתתף במשא ומתן על מולדובה ואבחזיה. בשנת 2020 עבר לממשל הנשיא, אך מתחילת השנה הזו קו האחריות שלו ירד — כמעט הכל עבר לקיריינקו. פורמלית קוזאק היה רשום, למעשה — לא.

רשימות הסנקציות מלוות אותו יותר מעשר שנים. ארה”ב והאיחוד האירופי הכניסו אותו לאחר 2014, לאחר מכן אוסטרליה, יפן, בריטניה, שווייץ, ניו זילנד, אוקראינה. עבור פקיד ברמה כזו זה לא חדשות, אך בהתחשב באקלים הנוכחי, הרקע הסנקציוני הפך לחלק מהבידוד הכללי.

על רקע התפטרותו, פוליטולוגים דנים לא כל כך בעצם יציאתו של קוזאק, אלא במה שתנועות כאלה בתוך המעגל העליון עשויות לסמן. זה נראה כמו תחילת חלוקה שקטה של תפקידים, כאשר הדמויות מחפשות מרחקים בטוחים ויציאות חלופיות. לא קביעה, אלא מגמה, שעדיין נקראת בחצי גוונים.

אם צעדים כאלה יחזרו אצל אחרים, הקונפיגורציה הפוליטית סביב הקרמלין עשויה להפוך לפחות צפויה. וכל סיפור כזה הופך לסמן של איך האליטה מגיבה למלחמה ממושכת, לעיוותים פנימיים וללחץ בינלאומי. לכן אנו ממשיכים לעקוב אחר תנועות וסימנים כאלה — כולל כדי להסביר אותם לקורא הישראלי והישראלי-אוקראיני, שאליו מכוונים החומרים של “НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency”.