התפקיד הלא פורמלי של ג’ארד קושנר בממשל טראמפ מעורר שאלות אתיות

ג’ארד קושנר שוב ליד דונלד טראמפ — והחזרה הזו כבר לא נראית פורמלית. לאחר הפסקה של ארבע שנים הוא שוב נמצא במעגל המצומצם של אנשים המשתתפים במשאים ומתנים בינלאומיים רגישים. הפעם — בשני כיוונים שמעצבים היום את סדר היום הגלובלי: עזה ואוקראינה.

קושנר פועל לא בפומבי, אלא באופן שיטתי. יחד עם טראמפ והשליח המיוחד למזרח התיכון סטיב ויטקוף הוא משתתף בהתייעצויות על פורמטים אפשריים של הסכמי שלום. במקביל שמו עלה בסיפור אחר, לא פחות רועש — ניסיון ההשקעה של פאראמונט לרכוש את וורנר ברוס. עסקה זו עשויה להוביל להשפעה חלקית של משפחת טראמפ על CNN, מה שמוסיף למתח הפוליטי.

חזרה ללא תפקיד רשמי

בתקופת הממשל הראשון של טראמפ קושנר ואיוונקה טראמפ עבדו בבית הלבן כיועצים מיוחדים. אז רבים ציפו שהוא יהיה הגורם המרסן להחלטות החדות של הנשיא. בחלקו כך קרה: קושנר היה אחד האדריכלים של הסכמי אברהם, שנרמלו את היחסים של ישראל עם מספר מדינות ערביות.

הוא גם השתתף בפיתוח תוכנית להסדר ישראלי-פלסטיני. המסמך היה רועש, אך לא מומש. עם זאת, דווקא הניסיון הזה הופך אותו היום שוב למתווך מועיל — במיוחד בהקשר של ניסיונות חדשים להגיע להסכם הפסקת אש בעזה.

לאחר הפסדו של טראמפ בבחירות 2020 קושנר ואיוונקה עברו לפלורידה. הם קנו בית על אי, שהעיתונות האמריקאית מכנה “מקלט המיליארדרים”. אז קושנר הדגיש: חזרה לשלטון לא מעניינת אותו. הוא עבר למגזר הפרטי — כפי שנראה, לזמן רב.

כסף, השפעה ושאלות אתיקה

בזמן הזה קושנר ייסד חברת השקעות בשם Affinity Partners. מקורות המימון העיקריים — קרנות ממדינות המזרח התיכון, איתן הוא פעל באופן פעיל עוד בזמן עבודתו בבית הלבן. הונו גדל במהירות, ופורבס כלל אותו ברשימת המיליארדרים.

כאן התחילה גל של ביקורת. מתנגדים דיברו על פוטנציאל לניגוד עניינים. קושנר דחה את ההאשמות הללו, ודוברת הבית הלבן כינתה את ההתקפות הללו “ממש דוחות”. עבור טראמפ הרעש הזה לא היווה מכשול — הוא שוב גייס את חתנו לשאלות מפתח.

“קראנו שוב לג’ארד”, — הצהיר טראמפ בכנסת ב-13 באוקטובר, ביום שחרור קבוצת החטופים האחרונה של חמאס. לדבריו, ההסכם התאפשר בזכות השתתפותו של קושנר.
“צריך את מוחו. נקרא לו לכאן”.

בבית הלבן מדגישים שקושנר לא מחזיק בתפקיד רשמי. הוא עובד כיועץ לא פורמלי ולא משולם, ומספק, לפי ניסוח הממשל, “ניסיון יקר ערך”.

משפחה, מוצא, הקשר

קושנר גדל במשפחת יזמים בניו ג’רזי, בבית יהודי אורתודוקסי מודרני. אביו צ’ארלס קושנר עשה קריירה בנדל”ן, אך ב-2005 הורשע בשוחד עדים ובעבירות מס. ב-2020 הוא קיבל חנינה מטראמפ, ומאוחר יותר מונה לשגריר ארה”ב בצרפת.

הנישואים עם איוונקה טראמפ ב-2009 היו צעד סמלי נוסף. למען החתונה היא קיבלה על עצמה את היהדות. ברשתות החברתיות איוונקה משתפת באופן קבוע אלמנטים מחיי המשפחה היהודיים ולא פעם הדגישה את שמירת השבת.

פרויקטים שמגדירים את המוניטין

בתחילת הממשל הראשון של טראמפ קושנר נתפס לעיתים כדמות ללא ניסיון מספיק. אך השתתפותו בהסכמי אברהם שינתה את התדמית הזו. הוא בנה ערוצי עבודה עם ערב הסעודית, קטאר ושחקנים אזוריים אחרים — קשרים שהתבררו כארוכי טווח.

כאשר בקדנציה השנייה טראמפ שוב התחיל לחפש דרכים להפסקת אש בעזה, קושנר שוב היה במרכז התהליך. השתתפותו במשאים ומתנים בין ישראל לחמאס תרמה לשחרור החטופים. לאחר שלב מוצלח של משאים ומתנים בתל אביב הוא דיבר בפומבי על עדיפות הביטחון של ישראל והצורך ביציבות אזורית.

השקעות, מדיה והסבב הבא של שאלות

השבוע תשומת הלב לקושנר גברה עוד יותר. הקרן שלו Affinity Partners נכנסה לקונסורציום של משקיעים התומכים בניסיון של פאראמונט לרכוש את וורנר ברוס. ההקשר הפוליטי ברור: טראמפ כבר הבהיר שיעקוב מקרוב אחרי כל החלטה שעשויה להשפיע על CNN.

לחץ נוסף נוצר מהעובדה שבין המשקיעים של Affinity — מבנים מערב הסעודית. הסנאט של ארה”ב התחיל בדיקה כדי לברר אם הקרן משמשת ככלי להשפעה זרה לקראת הבחירות של 2024.

קושנר לא הגיב על העסקה עם פאראמונט. קודם לכן הוא כינה את קשריו הבינלאומיים “מבוססי אמון” והדגיש שהם מבוססים על ניסיון מקצועי ולא על התחייבויות פוליטיות.

חזרתו מראה כיצד בפוליטיקה האמריקאית שוב מטשטש הגבול בין עסקים, דיפלומטיה וקשרים אישיים. ודווקא אחרי סיפורים כאלה עוקבים היום בקפידה קוראי חדשות ישראל | Nikk.Agency.