- December 12, 2025
- 1:21 pm
- אוקראינה, ישראל
“לאחר שנים של חוסר שביעות רצון מעמדת ירושלים בנוגע למלחמה עם רוסיה, אוקראינה משנה את עמדתה ומתחילה להפגין יותר אהדה לישראל, ורואה בה דוגמה להתגברות על הלחץ מצד ארה”ב, הדורשת חתימת שלום עם אויב עקשן“, כך מתחיל החומר.
ב-The Times of Israel ב-11 בדצמבר 2025 פורסם מאמר אנליטי (באנגלית) של העיתונאי לזר ברמן, שבו הוא מנתח בפירוט כיצד, לדעתו, “אוקראינה מנסה להפעיל מחדש ולהעמיק את היחסים עם ישראל על רקע המלחמה עם רוסיה, הלחץ מצד ארה”ב והאיום הכללי מצד איראן”.
החומר מבוסס על ראיון עם סגן ראש ממשלת אוקראינה טאראס קאצ’קה עבור The Times of Israel — במהלך ביקורו – הביקור בדרג הגבוה ביותר של פקיד אוקראיני מאז תחילת הפלישה המלאה של רוסיה.
ציטוט:
“סגן ראש הממשלה טאראס קאצ’קה, הפקיד האוקראיני הבכיר ביותר שביקר בישראל לאחר הפלישה הרוסית ב-2022, הצהיר כי היחסים הדו-צדדיים משתפרים, אך המתיחות סביב רוסיה נמשכת”.
הצבעה באו”ם והתקרבות פוליטית
אחד האותות החשובים שלזר ברמן מציין הוא הצהרתו של קאצ’קה על כוונת אוקראינה להצביע לעיתים קרובות יותר יחד עם ישראל בזירות בינלאומיות, כולל בארגון האומות המאוחדות.
«יש לנו יותר ויותר נושאים שבהם יש לנו הבנה הדדית. אני חושב שגם בנושאי הצבעה תהיה בינינו יותר הבנה הדדית», — הצהיר קאצ’קה.
תזה זו נראית משמעותית במיוחד על רקע חילוקי הדעות בעבר בין קייב לירושלים בארגונים בינלאומיים.
התחממות לאחר נפילת משטר אסד
במאמר מודגש כי התחממות מתונה ביחסים האוקראיניים-ישראליים החלה לאחר נפילת משטר בשאר אסד בסוריה, שהיה בעל ברית של רוסיה, בשנה שעברה.
עם היעלמות המגבלות הקודמות הקשורות להשפעה הרוסית בסוריה, הדיאלוג בין קייב לירושלים הפך ליותר פתוח. לדברי המחבר, כעת התחממות זו לא רק נשמרת אלא מתרחבת.
איראן כאיום משותף
קאצ’קה הדגיש שוב ושוב כי איראן היא גורם מפתח בהתקרבות בין אוקראינה לישראל.
«איראן תומכת באויב שלנו ותומכת בתוקפנות. לכן חשוב לנו להבין כיצד נוכל להתמודד איתה יחד וכיצד נוכל לתאם את מאמצינו», — אמר הוא.
לדבריו, שיתוף הפעולה הדו-צדדי עם ישראל הוא עבור אוקראינה «בעל חשיבות עליונה», ותמיכת איראן ברוסיה היא «בלתי מתקבלת על הדעת».
המתח בין המנהיגים נמשך
למרות האותות החיוביים, ברמן מציין במפורש: ביחסים נותרות בעיות רציניות. במיוחד, בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי עדיין אין הבנה הדדית יציבה.
כמעט שנה עברה מאז ששני המנהיגים שוחחו בטלפון בפעם האחרונה — בינואר.
קאצ’קה, עם זאת, מתעקש כי נושא הפגישה האישית נותר רלוונטי:
«אני חושב שיש עניין בפגישה. אני לא יודע אם היא מתוכננת או לא, אבל אנחנו כל הזמן שומרים אותה על סדר היום. אנחנו דנים בזה, כמו עם כל השרים שפגשנו».
טראמפ, יוזמות שלום ולחץ אמריקאי
חלק נפרד במאמר מוקדש לתפקידו של דונלד טראמפ. קאצ’קה מדגיש כי אוקראינה באופן כללי תומכת במאמצי ארה”ב לחפש פתרון שלום, אך מתייחסת בזהירות לדרישות לוויתורים טריטוריאליים לרוסיה.
«אנחנו שמחים שיש דיאלוג קונסטרוקטיבי בין אוקראינה לארצות הברית. אבל הבעיה העיקרית היא רוסיה עצמה, כי רוסיה תוקפנית ויכולה להפסיק את התוקפנות הזו בכל רגע. לכן חשוב להגביר את הלחץ על רוסיה».
הוא גם רמז כי ישראל יכולה לשתף מניסיונה כיצד להתמודד עם הלחץ האמריקאי, כולל הלחץ מצד טראמפ עצמו.
«הדוגמה הקרובה ביותר היא ישראל וההיסטוריה של ההתנחלויות שלכם עם השכנים. מכיוון שישראל וארה”ב מקיימות יחסים חזקים מאוד, ממשלת ישראל יכולה לתת המלצות על מה שיכול להיות מתאים».
אין ויתורים טריטוריאליים
בנושא ההכרה בריבונות הרוסית על השטחים הכבושים, קאצ’קה היה חד משמעי:
«אנחנו לעולם לא נוותר על שטח. אני חושב שזה ברור לחלוטין, ולישראלים זה נושא מפתח. אנחנו לא מתכוונים לוותר על שום דבר ששייך לאוקראינה».
הוא ערך השוואה ישירה בין אוקראינה לישראל, והצביע על כך שגם בהסכמים אפשריים האיום מצד התוקפים לא נעלם.
«הסכם שלום צריך להכיר בכך שרוסיה לא תפסיק להיות תוקפן. בדיוק כמו עם ישראל».
ערבויות ביטחוניות וצבא חזק
קאצ’קה מדגיש כי אוקראינה, כמו ישראל, זקוקה לערבויות ביטחוניות אמיתיות, כולל האפשרות להחזיק צבא חזק ומוכן לקרב, המסוגל להרתיע את האויב.
הקהילה היהודית באוקראינה: עבר ועתיד
חלק נפרד במאמר מוקדש לחיים היהודיים באוקראינה. ברמן מזכיר כי יהדות אוקראינה הצליחה להתפתח למרות המשברים — מהמהפכה הכתומה ועד לסיפוח קרים.
בעשורים האחרונים נפתחו במדינה עשרות בתי כנסת, מקוואות, בתי ספר וגני ילדים. עם זאת, המלחמה אילצה אלפי יהודים לעזוב את המדינה, רבים מהם עברו לישראל.
עם זאת, קאצ’קה מביט לעתיד באופטימיות זהירה:
«באוקראינה יש יותר יהודים, יותר קהילות יהודיות ובתי כנסת מאשר לכל אחד משכנינו. יש לנו הרבה פוליטיקאים ממוצא יהודי והרבה פוליטיקאים ישראלים ממוצא אוקראיני».
הוא הדגיש כי האיום על כולם — אוקראינים, יהודים ועמים אחרים — כיום מיוצג על ידי טילים רוסיים וחיילים רוסים.
מסקנות מ-NAנובוסטי
המאמר The Times of Israel משקף לא שינוי כיוון של אוקראינה, אלא אבולוציה הדרגתית של הדיאלוג בין קייב לירושלים בתנאי מלחמה ממושכת ומצב בינלאומי משתנה. אוקראינה פעלה מלכתחילה בלוגיקה של הגנה על הישרדותה, תוך פנייה לערכים ולסולידריות של שותפים, מה שהיה טבעי ברגע של משבר.
ההצהרות הנוכחיות, שהובאו על ידי לזר ברמן, מראות הבהרה של עמדה זו, ולא ויתור עליה. קייב ממשיכה להגן בתקיפות על שלמותה הטריטוריאלית ועל הצורך בלחץ על רוסיה, תוך הדגשת חפיפת האינטרסים והאיומים, בעיקר הקשורים לאיראן.
מדובר לא בתיקון עקב טעויות, אלא בהתאמה דיפלומטית נורמלית. אוקראינה וישראל פועלות בתנאים אסטרטגיים שונים, מה שמגביל באופן אובייקטיבי את עומק שיתוף הפעולה, אך לא שולל דיאלוג פרגמטי.
הנכונות לתיאום בזירות בינלאומיות, כולל באו”ם, יש לראות כהצהרה פוליטית, ולא כהתאמה מובטחת של עמדות. עם זאת, היעדר קשר ישיר בין המנהיגים נותר גורם מעכב, המפוצה על ידי עבודה פעילה ברמת הממשלות.
בסך הכל החומר מתעד את האינטראקציה בין שתי המדינות, הנמצאות תחת לחץ ונאלצות לדבר זו עם זו ללא אשליות וללא רומנטיזציה.
NAנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency ימשיכו לנתח כיצד משתנה האינטראקציה האוקראינית-ישראלית בתנאי מלחמה, לחץ ואיום כללי מצד איראן.
