לחץ, ערבויות ולוחמת סייבר: כיצד עמדתו של טראמפ לגבי אוקראינה חפפה עם המשבר החדש באירופה

דונלד טראמפ הביע אי שביעות רצון מעמדתו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי — לפחות כך מתארים זאת מקורות המכירים את הדיונים בבית הלבן. מדובר באותות שבוושינגטון פירשו כנכונות של קייב לשקול פתרונות טריטוריאליים, אם יאושרו באמצעות משאל עם או בחירות. גישה זו, לפי אותם נתונים, זכתה לתמיכה מצד מספר מדינות אירופיות.

נושא הטריטוריות הפך למרכזי. לדברי מקור המקורב לממשל האמריקאי, היוזמה הנדונה מציעה שאוקראינה תשמור על שליטה על כ80% משטחה. בתמורה, זלנסקי, כפי שמציינים המשוחחים, מתעקש על ערבויות ביטחוניות משפטיות ברורות, המעוגנות לא בהצהרות אלא בהחלטות הקונגרס האמריקאי — כדי למנוע חזרה של תוקפנות רוסית.

מה מציעים בוושינגטון

פקיד אמריקאי בכיר אישר כי ממשל טראמפ שוקל אפשרות להעניק לאוקראינה ערבויות, בדומה לסעיף החמישי של אמנת נאט”ו. פורמלית זה לא חברות, אך מבחינת המשמעות — התחייבויות להגנה קולקטיבית.

במקביל, נדון גם הכיוון האירופי. במסגרת תוכנית חדשה, מתוכנן שאוקראינה תוכל להצטרף לאיחוד האירופי כבר בינואר 2027. עבור קייב זה נראה כעוגן פוליטי, עבור וושינגטון — כדרך לחלוקת האחריות על הביטחון באירופה.

גרמניה וחזית סכסוך נוספת

בזמן שבארה”ב דנים בפרמטרים של הסכמים עתידיים, בגרמניה מתפתח משבר משלה. ברלין האשימה רשמית את רוסיה במתקפות סייבר וקמפיינים נרחבים של דיסאינפורמציה, שמטרתם לערער את היציבות החברתית והפוליטית במדינה. בתגובה, ממשלת גרמניה זימנה את השגריר הרוסי למסירת מחאה דיפלומטית.

דובר משרד החוץ הגרמני מרטין גיזה הצהיר כי ניתוח מודיעיני חשף “חתימה” ברורה של מוסקבה מאחורי העלייה בפעילות ההיברידית נגד גרמניה. לדבריו, מדובר לא באירועים בודדים, אלא באסטרטגיה מערכתית.

שני אירועים שהפכו לנקודת מפנה

ברלין מקשרת את ההאשמות לשני אירועים ספציפיים. הראשון — מתקפת סייבר על מערכת המעקב האווירי באוגוסט 2024. השני — ניסיון התערבות בבחירות לפרלמנט בתחילת 2025 באמצעות הפצת חומרים מזויפים על פוליטיקאים.

לפי הנתונים הגרמניים, הדיסאינפורמציה הופצה על ידי קבוצה בשם Storm-1516. בין המטרות נמנו פוליטיקאים שהיו ביקורתיים כלפי רוסיה.

פייקים ככלי לחץ

ברשימת ההאשמות שהופצו — טענות על מחלות נפש של הקנצלר פרידריך מרץ, שמועות על ניצול לרעה מצד חבר הפרלמנט רוברט האבק, וכן סיפורים על רומן לכאורה של שרת החוץ לשעבר אנלנה ברבוק עם עובד בתעשיית המין. הרשויות הגרמניות רואות בכך ניסיון מכוון לערער את האמון בהנהגה הפוליטית.

תגובת מוסקבה

משרד החוץ הרוסי דחה את כל ההאשמות, וכינה את פעולות גרמניה “צעד לא ידידותי” וניסיון לעורר רגשות אנטי-רוסיים. במוסקבה גם הצהירו כי הצהרות כאלה משלימות “קמפיין האשמות”, שכבר כוללות נושאים של תקלות במערכות ניווט והברחת חומרי נפץ.

הקשר הכללי

כל התהליכים הללו — מהמשא ומתן סביב אוקראינה ועד להאשמות בהתערבות סייבר — מצטרפים לתמונה אחת. אירופה מתמודדת יותר ויותר לא רק עם איומים צבאיים, אלא גם עם איומים היברידיים, וארה”ב מנסה לחלק מחדש את הסיכונים וההתחייבויות בין בעלי הברית.

בדיוק בהקשר זה יש לבחון היום את הצהרות טראמפ, דרישות קייב והתגובה החריפה של ברלין — כאלמנטים של מציאות אחת, הולכת ומתחזקת, אותה מנתחת ומתעדת חדשות ישראל | Nikk.Agency, תוך מעקב אחר האופן שבו דיפלומטיה, ביטחון ומלחמות מידע משתלבים בפוליטיקה האירופית.