- December 13, 2025
- 9:58 pm
- מזרח תיכון
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מזמן חדלה להיות סכסוך אזורי. היא משפיעה לא רק על אירופה, אלא גם נוגעת ישירות לביטחון המזרח התיכון. עבור ישראל, הסכסוך הזה הפך לגורם איום ממשי — בראש ובראשונה משום שאיראן לומדת באופן שיטתי, מאמצת ומתאימה את הניסיון הקרבי הרוסי לעימות עתידי אפשרי עם המדינה היהודית.
בדיוק על כך מזהיר העיתון הישראלי מעריב ב-13 בדצמבר 2025 בטור אנליטי של דוד בן בסט. המחשבה המרכזית של המחבר ברורה מאוד: בעולם הגלובלי אין מלחמות “רחוקות”, והלקחים מאוקראינה כבר נמצאים בידי אויבי ישראל.
«המלחמה באוקראינה היא תזכורת לכך שבעולם הגלובלי אין סכסוכים מרוחקים. ישראל חייבת להפיק ממנה את הלקחים הנדרשים במהירות האפשרית, כי זה בדיוק מה שכבר עושים אויבינו».
היחלשות רוסיה כגורם להגברת האיום האיראני
אחד מהתזות המרכזיות של מאמר מעריב — הפרדוקס של שלב המלחמה הנוכחי. רוסיה נחלשה באופן משמעותי הן מבחינה כלכלית והן מבחינה צבאית, אך ההיחלשות הזו לא מפחיתה את האיום על ישראל, אלא להפך — מגבירה אותו בעקיפין.
מוסקבה, המרוכזת בחזית האוקראינית, הופכת להיות תלויה יותר ויותר בשותפים המזרחיים שלה, בראש ובראשונה באיראן. תלות זו, לדעת המחבר, פותחת עבור טהראן אפשרויות מסוכנות.
«המלחמה באוקראינה החלישה את רוסיה כלכלית וצבאית. תלות זו מעניקה לאיראן מרחב פעולה מסוכן».
העניין אינו רק בתמיכה דיפלומטית. איראן מקבלת גישה לניסיון קרבי אמיתי של מלחמה מודרנית: טקטיקות של שימוש ברחפנים, מערכות לוחמה אלקטרונית, ניהול כוחות מבוזר והתאמה לעימותים ממושכים בעוצמה גבוהה. ניסיון זה כבר נלקח בחשבון בעת גיבוש הדוקטרינות הצבאיות האיראניות ומועבר למבנים שבשליטת טהראן, כולל “חיזבאללה”.
סוריה: היעלמות גורם ההרתעה
בלוק מדאיג נפרד של המאמר מוקדש לסוריה. במשך שנים רבות הנוכחות הצבאית הרוסית במדינה זו שימשה כמעין מייצב, שהגביל את היקף הפעילות האיראנית והעברת נשק ל”חיזבאללה”.
היום המצב הזה השתנה.
«רוסיה, השקועה במלחמה, כבר לא מסוגלת להשקיע משאבים בנוכחותה בסוריה ועוצמת עין מפעילות איראנית, היוצרת איום ישיר על ישראל».
היחלשות התפקיד הרוסי פירושה יותר חופש פעולה לאיראן בגבולות הצפוניים של ישראל והיעלמות אחד הגורמים החיצוניים שהגבילו בעבר את ההסלמה.
התפשטות נשק: היקף חדש של איום ישן
מעריב מדגיש היבט מסוכן נוסף של המלחמה — התפשטות רחבת היקף של נשק מודרני. החזית האוקראינית הפכה לאזור ריכוז של מערכות חדישות, שמתחילות באופן בלתי נמנע לדלוף לשווקים בלתי חוקיים.
«אחד ההיבטים המדאיגים ביותר של המלחמה — היקף הנשק המודרני המגיע לשדה הקרב».
העניין הוא במערכות נגד טנקים, רחפנים תקיפה, אמצעי ראיית לילה וציוד קרבי בטכנולוגיה גבוהה. שירותי הביון המערביים כבר מזהירים: חלק מהנשק הזה עוזב את זירת הקרב האוקראינית ויכול להגיע למזרח התיכון.
המחבר עורך השוואה היסטורית ישירה עם יוגוסלביה ולוב, תוך הדגשה שהיקף דליפת הנשק הנוכחי גדול בהרבה. בשילוב עם לימוד הטקטיקות הרוסיות, זה מעלה את הסבירות שהאויבים העתידיים של ישראל יהיו לא רק חמושים טוב יותר, אלא גם מוכנים הרבה יותר.
אוקראינה כ”מעבדה חיה של מלחמה מודרנית”
במאמר מודגש שישראל עוקבת בקפידה אחר מהלך הקרבות. אוקראינה הפכה ל”מעבדה חיה” ייחודית, שבה נבדקות בזמן אמת טכנולוגיות וקונספטים של מלחמה של המעצמות המובילות בעולם.
«צה”ל עוקב בקפידה אחר תוצאות המלחמה, הטקטיקות המתפתחות באוקראינה, השימוש הנרחב ברחפנים ולוחמה אלקטרונית».
מסקנת המחבר חד משמעית: כל מה שהוכיח את יעילותו באוקראינה, במוקדם או במאוחר, ייושם גם נגד ישראל. זו הסיבה שהצבא הישראלי רואה בסכסוך הזה לא כסיפור חיצוני, אלא כמודל למלחמות עתידיות.
מלחמה על התודעה ואיזון דיפלומטי מורכב
מעריב מתייחס גם לממד הלא-צבאי של הסכסוך. המלחמה באוקראינה היא גם קמפיין מידע רחב היקף. אוקראינה מנהלת מאבק בינלאומי על דעת הקהל ביעילות חסרת תקדים.
ישראל נאלצת לאזן בין הצורך לשמור על חופש פעולה בסוריה לבין שמירה על יחסים עם המערב. זהירות כזו, מדגיש המחבר, נתפסת בכמה מדינות אירופיות כעמימות בעייתית ומגבירה את הלחץ הדיפלומטי על ירושלים.
הקרע הפנימי בישראל
מקום נפרד במאמר מוקדש להיבט החברתי. בישראל מתגוררים כ-1.2 מיליון אזרחים דוברי רוסית — יוצאי אוקראינה, רוסיה ומדינות אחרות של ברית המועצות לשעבר. המלחמה חשפה קרע רגשי עמוק בתוך קהילה זו.
עולים רבים מאוקראינה איבדו משפחות, בתים וחיים קודמים. במקביל, ישראלים ממוצא רוסי חשים לעיתים קרובות לחץ והאשמות על מדיניות שאין להם קשר אליה. סכסוך זה מתבטא בתקשורת, ברשתות החברתיות ואפילו בשיחות משפחתיות.
עם זאת, המחבר מציין גם את התהליך ההפוך — סולידריות, התנדבות ועזרה פעילה לעולים החדשים. מאז 2022 הגיעו לישראל אלפי מומחים בתחום הטכנולוגיה, הרפואה, ההנדסה והמדע, מה שיוצר עבור המדינה לא רק אתגר, אלא גם הזדמנות רצינית.
המסקנה העיקרית: לישראל אין זכות להתמהמהות
סיום המאמר מעריב נשמע כאזהרה אסטרטגית. המציאות דורשת מישראל השקעות מהירות באבטחת סייבר, הגנה מפני רחפנים, לוחמה אלקטרונית, מודיעין בזמן אמת ומלחמה רב-תחומית.
«מציאות זו דורשת עדכון מהיר של קונספט ניהול המלחמה, כי מה שהוכיח את יעילותו באוקראינה, יגיע בהכרח גם אלינו».
המלחמה באוקראינה מזכירה אמת יסודית של העולם הגלובלי: אין עוד סכסוכים רחוקים באמת. מתקפת טילים על קייב מהדהדת בחיפה ובאשדוד. כל שינוי ביחסים בין מוסקבה לטהראן משפיע על חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי. כל גל עלייה חדש משנה את המראה החברתי והתרבותי של החברה הישראלית. עבור יוצאי ברית המועצות לשעבר, המלחמה הזו הופכת למבחן אישי, הנוגע לזהותם, למשפחותיהם ולזיכרונות ילדותם. עבור ישראל — זו בדיקה של חוסן לאומי, גמישות דיפלומטית ויכולת להסתגל לעתיד, ולא לעבר.
סכנת הנייטרליות האנליטית
תשומת לב מיוחדת ראויה לתכונה עקרונית אחת של הניתוח המוצג במעריב. המחבר נמנע במודע מהערכת הצד המוסרי של המלחמה באוקראינה. בטקסט לא מצוין איזו מהצדדים מנהל מלחמה צודקת, ולא נקרא התוקפן. ניתן להסביר גישה זו בשאיפה לשמור על מרחק אנליטי ולהתמקד אך ורק בהשלכות הסכסוך על ישראל.
עם זאת, נייטרליות כזו נושאת בחובה סיכונים חמורים. הימנעות מהגדרת אחריות ברורה מטשטשת את הקשרים הסיבתיים והופכת את המלחמה ממעשה תוקפנות קונקרטי ל”עימות צדדים” מופשט. כתוצאה מכך, מאבדים את ההבנה מדוע הסכסוך בכלל פרץ, מי יזם אותו ואילו מטרות פוליטיות עומדות מאחוריו.
עבור ישראל, גישה כזו מסוכנת במיוחד. בעולם שבו משטרים אוטוריטריים משתמשים יותר ויותר במלחמה ככלי מדיניות חוץ, היעדר ניסוחים ברורים משחק לידיהם של אלה שמפיקים תועלת מהכאוס. כאשר תוקפנות לא נקראת תוקפנות, קל יותר לאמץ את שיטותיה, ותוצאותיה מוצדקות או מנורמלות. זה יוצר סביבה נוחה להפצת אותן פרקטיקות צבאיות, שמגיעות לאחר מכן לגבולות ישראל — דרך איראן, בעלות בריתה והמבנים שבשליטתה.
זו הסיבה שהלקחים מהמלחמה באוקראינה חשובים לא רק בממד הצבאי והטכנולוגי, אלא גם בממד הפוליטי. הבנת מי ולמה יוזם סכסוכים כאלה קשורה ישירות ליכולת להתמודד איתם בעתיד. עבור ישראל, זה אומר שהחשיבה האסטרטגית לא יכולה להסתפק בניתוח טקטיקות ונשק — היא חייבת לכלול הבנה ברורה של טבע האיומים ומקורות התוקפנות.
בדיוק על כך מדברים היום NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency: האירועים באוקראינה כבר מעצבים את הביטחון, הדיפלומטיה והחברה הישראלית, והתעלמות מעובדה זו פירושה אובדן יזמה אסטרטגית במודע.
