Telegraph: רוסיה שואפת להשתלט בירושלים על כנסייה שבה משרתות 12 נזירות מאוקראינה

רוסיה לא ויתרה על הניסיונות להשיג שליטה על חצר אלכסנדר בעיר העתיקה בירושלים — מתחם מקדש ליד כנסיית הקבר, שבו היום משרתות 12 נזירות מאוקראינה. כך מדווח ב-25 בדצמבר 2025 הטלגרף הבריטי, המתאר את המצב כסכסוך ממושך ורגיש ביותר, שבו שזורים דת, פוליטיקה ומלחמה.

העניין אינו רק בנדל”ן. עבור מוסקבה, חלקת אדמה זו נושאת משמעות סמלית החורגת בהרבה מעבר לחיים הכנסייתיים. הבעלות עליה נחשבת כמעשה של אישור קדוש ופוליטי, במיוחד על רקע המלחמה נגד אוקראינה.

קול מהמקום

בשש השנים האחרונות אחראית על המקדש והחצר האחות אליזבת בת ה-32, הפועלת בשם החברה האימפריאלית האורתודוקסית הפלסטינית. לדבריה, אין ספק בכוונות רוסיה. היא רואה בכיבוש המתחם ליד הקדושה הנוצרית הראשית בעולם ניסיון לתת לתוקפנות הצדקה דתית — להראות כאילו “אלוהים בצד שלהם”.

עבור נוצרים אורתודוקסים, למקום זה יש משמעות יוצאת דופן. כאן, לפי המסורת, היו המבנים הראשונים הקשורים לכנסיית הקבר. השליטה על חלקת אדמה זו תמיד הייתה שאלה של מעמד והשפעה.

הממד האוקראיני

האחות אליזבת עצמה היא מקמנץ-פודולסקי. נזירות אחרות הן מערים שנמצאות היום תחת כיבוש רוסי או נתונות להפגזות קבועות. ניגוד זה מוסיף לדרמה של המתרחש.

לדבריה, מדי יום מתקבלות שיחות מקרובי משפחה ומכרים מאוקראינה. מבקשים להתפלל, כי לעברם עפים עשרות רחפנים-מתאבדים. גם חיילים מתקשרים. עבורם חשוב שהתפילות יישמעו דווקא כאן, בארץ הקודש, ליד הקבר הקדוש — כאילו הבקשה להגנה נאמרת בלחישה ישירות לאוזנו של אלוהים.

העקבות הפוליטיים

הסיפור סביב החצר החריף עוד לפני המלחמה המלאה. בשנת 2020 הופיעה בתקשורת הישראלית מידע שישראל הסכימה להעביר את המתחם לרוסיה. זה קרה זמן קצר לאחר שראש הפדרציה הרוסית חנן אזרחית ישראלית שנשפטה ברוסיה בפרשת סמים. אז נחשב צעד זה כאלמנט של חילופי דיפלומטיה.

לפי עיתונאים, תהליך ההעברה התקדם מאוד: מרשם הקרקעות התכונן לשנות בעלות. עם זאת, בשנת 2022 הגישה החברה האימפריאלית האורתודוקסית הפלסטינית תביעה, שאפשרה להקפיא את ההליך ולהעביר את המחלוקת למישור המשפטי.

הקו הרשמי של מוסקבה

הקרמלין אינו מסתיר את העניין. נציגי הצד הרוסי הצהירו כי שאלת “לקיחת החסות” על חצר אלכסנדר נותרה בסדר היום הדיפלומטי ביחסים עם ישראל. בתקשורת מכנים לעיתים קרובות את כנסיית אלכסנדר נבסקי “הכנסייה האהובה” על פוטין, אף על פי שהוא עצמו מעולם לא ביקר שם.

תשומת הלב לכנסייה מסוימת זו מדגישה: לא מדובר באמונה, אלא בסמלים של השפעה שמוסקבה שואפת להשתמש בהם גם מחוץ לשטחה.

הקשר ההיסטורי

חצר אלכסנדר נוסדה בסוף המאה ה-19 בתמיכת שלטונות האימפריה הרוסית ונקראה על שם הקיסר אלכסנדר השלישי. המתחם כולל כנסיית בית של אלכסנדר נבסקי, חפירות ארכיאולוגיות, מוזיאון קטן ושורה של אתרים היסטוריים.

אחת הקדושות המרכזיות נחשבת לסף שערי הדין — שרידי שערים עתיקים, שדרכם, לפי המסורת, עבר ישו בדרכו להוצאה להורג. לאחר מהפכת 1917 נותרה החצר בבעלות החברה האימפריאלית האורתודוקסית הפלסטינית והייתה תחת חסות רוחנית של הכנסייה האורתודוקסית הרוסית בחו”ל.

למה זה חשוב עכשיו

על רקע המלחמה נגד אוקראינה, ניסיונות רוסיה להתבסס במרחב הקדוש של ירושלים נתפסים במיוחד בחריפות. עבור הנזירות האוקראיניות זו שאלה לא רק משפטית, אלא גם קיומית — על הזכות להתפלל ולשרת ללא לחץ של מדינת תוקפנית.

הסיפור של חצר אלכסנדר מראה עד כמה יכולה הגיאופוליטיקה לחדור לדת ולזיכרון. וזו בדיוק הסיבה שבגללה עוקבים אחרי הסכסוך הזה בקפידה בישראל ומחוצה לה, כפי שמדווח באופן קבוע נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency, מתעד כיצד מקומות קדושים הופכים לזירה של מאבק מודרני על השפעה.