טראמפ מאבד סבלנות כלפי פוטין: “הגזר נגמר”, על השולחן — מכליות וסנקציות של 500%

בוושינגטון גוברת ההתרעמות על האופן שבו מוסקבה מנהלת משא ומתן על אוקראינה: בסביבתו של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ נשמעת יותר ויותר המחשבה שהמעכב העיקרי לכל הסכם הוא פוטין, ולא קייב. בעיתונות הבריטית מתארים זאת כמעבר מ”מקל וגזר” לשלב שבו “הגזר נגמר”.

החלק הציבורי של שינוי מצב הרוח הזה כבר התבטא: ב-3 בינואר 2026 טראמפ במסיבת עיתונאים במאר-א-לאגו הצהיר שהוא “לא מרוצה” מפוטין בגלל המלחמה והיקף האבדות בנפש.

אות מהים: ארה”ב תפסה מכלית נפט רוסית

השבוע ארה”ב עברה ממילים לפעולות הפגנתיות. כוחות אמריקאים עלו על סיפון מכלית תחת דגל רוסי ולקחו את הספינה תחת שליטה. בפרסומים מערביים מקשרים זאת להגברת הלחץ על עקיפת הסנקציות ולוגיסטיקת הנפט שמביאה הכנסות לרוסיה.

עבור צוות טראמפ זה נראה כמסר ברור: סנקציות הן כבר לא רק נייר ורשימות, אלא נכונות לעצור תוכניות שמזינות את מכונת המלחמה.

“מכס של 500%” ככלי לחץ על קוני הנפט הרוסי

במקביל בארה”ב נדון מנוף סנקציות חדש, שפוגע לא רק ברוסיה אלא גם באלה שקונים את משאביה האנרגטיים. מדובר בהצעת חוק שמקדם הסנאטור לינדזי גרהאם, שמאפשרת הטלת מכס של עד 500% נגד מדינות שממשיכות לרכוש נפט רוסי ובכך מממנות את המלחמה.

הרעיון הוא להוציא את השאלה מהמישור של “מענישים את מוסקבה” למישור של “עושים את המסחר עם מוסקבה רעיל”. זהו צעד חד, כי הוא פוטנציאלית פוגע בכלכלות גדולות ובשרשראות אספקה, ולכן סביב היוזמה יש הרבה הסתייגויות דיפלומטיות ומחלוקות.

לונדון ואירופה: הגישה קשה יותר מאשר לאחרונה

על רקע הדינמיקה הזו בלונדון ובבירות אירופה גובר השיח על ערבויות ביטחוניות לאוקראינה. דווח שנציגי הממשלה הבריטית דנו בנושאים אלה בוושינגטון עם ההנהגה האמריקאית, והנושא של פורמט התמיכה העתידי בקייב שוב עלה לראש סדר היום.

במקביל, מוסקבה ממשיכה בקו ההפחדה: הצהרות שכל פריסה של כוחות מערביים בשטח אוקראינה תיחשב “מטרה לגיטימית”, באירופה נתפסות כאלמנט של אסטרטגיה — למשוך זמן ובמקביל להעלות את המחיר של כל החלטה.

למה זה חשוב לטראמפ דווקא עכשיו

טראמפ הלך לבחירות עם הבטחה להראות תוצאה ולסיים את המלחמה בהחלטה פוליטית. אבל ככל שהתהליך נמשך, המחיר הפוליטי עולה: כל “עוד קצת נחכה” הופך לשאלה כלפי הממשל עצמו — איפה המנופים, איפה הלחץ, איפה הפתרון.

מכאן גם ההיגיון של הצעדים הנוכחיים: מבצע ימי נגד המכלית לצד קידום חבילת סנקציות שיכולה לפגוע בקוני הנפט הרוסי — זהו ניסיון לאלץ את הקרמלין לבחור לא בקצב של “שני צעדים קדימה — צעד אחד אחורה”, אלא בוויתורים קונקרטיים.

מה זה משנה לאוקראינה ולאירופה

עבור קייב השאלה המרכזית היא האם לאותות הללו יהיה המשך, או שהם יישארו פרקים בודדים. אם תפיסת המכלית וקידום הצעת החוק יהפכו לתחילתה של קו חדש, המשמעות היא שההימור הוא על חנק כלכלי ולוגיסטי של מקורות ההכנסה של רוסיה.

עבור אירופה הסיכון העיקרי הוא נורמליזציה. אם איומי מוסקבה והצעדים ההפגנתיים מפסיקים לעורר תגובה, הגבול של המותר זז לאט לאט קרוב יותר לאיחוד האירופי. לכן בבירות אירופה עוקבים בקפידה לא רק אחרי הצהרות טראמפ, אלא גם אחרי מידת הנכונות של הממשל לגבות אותן בפעולות.

כרגע התמונה היא כזו: טראמפ מתרחק בפומבי מהניסוחים ה”חמים” הקודמים, סביבתו מכנה יותר ויותר את פוטין כמכשול לשלום, וכלי הלחץ הופכים לקשים יותר — מתוכניות סנקציות ועד יירוטים ימיים. איך זה יסתיים, יתברר בשבועות הקרובים — וכדאי לעקוב אחרי זה יחד עם חדשות ישראל | Nikk.Agency.