זיכרון תחת אש: השואה באוקראינה, מלחמה ונרטיבים אימפריאליים רוסיים

המלחמה, שנמשכת כבר יותר זמן מאשר מלחמת העולם השנייה, שינתה באוקראינה לא רק את חיי היומיום, אלא גם את עצם האופטיקה של הזיכרון. ההיסטוריה של השואה, שאלות של אחריות, שיתוף פעולה והנצחת הטרגדיה קיימות היום במרחב של לחץ מתמיד — צבאי, פוליטי ומידעתי. על כך סיפר בהרחבה בראיון ל-Newsru.co.il (13 בינואר 2026) ההיסטוריון יורי (אמיר) רדצ’נקו, חוקר במוזיאון ההיסטורי-זיכרוני הלאומי “באבי יאר”.

לדבריו, קו המלחמה הנוכחי מורגש בצורה שונה — תלוי היכן אתה גר ומה אתה עושה. אך המצב הכללי של המדינה הוא עייפות, תזוזת מיליוני אנשים ואי ודאות לגבי העתיד. עם זאת, העבודה התרבותית והמדעית לא נעצרה. להפך, היא הפכה לדרך של התנגדות ודרך לשמור על נורמליות.

המלחמה והזיכרון על השואה

המלחמה המלאה משפיעה ישירות על איך החברה מדברת על השואה. המשטר הרוסי משתמש באופן פעיל בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה והשואה ככלי — תוך קריעת קטעים, החלפת הקשרים והדבקת תוויות. זו לא ניסיון להבנת העבר, אלא דרך להכשיר את התוקפנות נגד אוקראינה.

רדצ’נקו מדגיש: כבר בשנות ה-2000 באוקראינה התקיימו דיונים מורכבים אך הכרחיים על שיתוף פעולה ואחריות של קבוצות שונות. היום שיחות כאלה נעשות קשות יותר — חברה שנמצאת תחת מתקפה, באופן בלתי נמנע מתמלאת בצבאיות ומחפשת לעיתים קרובות תמיכה במיתוסים ולא בניתוח ביקורתי. זהו תהליך טבעי, אם כי כואב.

באבי יאר: מהשכחה להבנה

אחת הבעיות המרכזיות נותרה היעדר מדיניות זיכרון מדינית מתוכננת במשך שנים רבות. לאחר 1991, באבי יאר התקיים כמרחב של טרגדיה ללא הבנה שלמה — עם אנדרטאות מפוזרות והחלטות סותרות.

המצב החל להשתנות בשנים האחרונות. המוזיאון, לדברי רדצ’נקו, פועל במצב המקסימלי האפשרי גם בתנאי מלחמה. מתקיימות תערוכות, הרצאות, הקרנות סרטים. בין הפרויקטים החשובים — תערוכות על תעמולה נאצית, על השואה בחצי האי קרים, על הרס באחמוט, שם מושווה השמדת הקהילה היהודית בשנים 1941–1942 למחיקת העיר על ידי הצבא הרוסי ב-2023.

כאן חשוב עקרונית: לא מדובר בהשוואת סבל או בניסיון “להשוות” טרגדיות. מדובר במחיקת הזיכרון כשלעצמו — בהרס ערים, ארכיונים, בתי קברות, סמלים.

מחקרים, ארכיונים ועבודה לא גמורה

העבודה המדעית במוזיאון נשענת במידה רבה על אנשים בודדים. רדצ’נקו עוסק בקטלוג ארכיונים, ראיונות בעל פה, חומרים וידאו — כולל מורשתו של איליה לויטס, אחד מחלוצי שימור הזיכרון על השואה באוקראינה.

המרכז המדעי כארגון עדיין מתהווה, אך כבר נבנים קשרים עם יד ושם והמוזיאון לזכר השואה בוושינגטון. מתוכננים שולחנות עגולים, פרויקטים ספרותיים, דיונים על ספרות עכשווית על באבי יאר — חלק ניכר ממנה הופיע כבר לאחר תחילת המלחמה הרוסית-אוקראינית.

משימה נפרדת, שעדיין לא נפתרה — סימון בתי הקברות ההרוסים בשטח באבי יאר: היהודי, הקראי, המוסלמי. זו עבודה מורכבת, הדורשת דיוק וכבוד לכל קבוצות הקורבנות.

קראים, שואה ומורכבות זהויות

בראיון נידונה בהרחבה ההיסטוריה של הקראים — קבוצה שגורלה במהלך השואה היה שונה מגורל היהדות האשכנזית. ברוב המקרים הקראים הצליחו להימנע מהשמדה מוחלטת, אך היו גם יוצאים מן הכלל טרגיים.

רדצ’נקו מדגיש: החלטות הנאצים התקבלו לעיתים קרובות באופן סיטואציוני, ברמת מפקדים ספציפיים. השלטון הנאצי לא הבין היטב את המרקם המורכב של זהויות יהודיות ופעל בצורה פרימיטיבית ואכזרית.

ההיסטוריה של הקראים מראה עד כמה מסוכנות סכמות פשוטות ועד כמה חשוב לעבוד עם מקורות ולא עם מיתוסים.

שיתוף פעולה ומלחמת הזיכרון

בניגוד לרוסיה, שבה נושא שיתוף הפעולה משמש ככלי תעמולה, באוקראינה לפני המלחמה היה מרחב לדיון אקדמי. כעת הוא מצומצם — לא בגלל איסורים, אלא בגלל המצב הכללי של החברה.

עם זאת, אנטישמיות, כפי שמדגיש רדצ’נקו, קיימת בכל מקום. אך בשאלות חופש הדת והיחס ליהדות, אוקראינה גם בתנאי מלחמה נותרת אחת המדינות הפתוחות ביותר באזור.

המדיניות הרוסית של זיכרון ככלי תוקפנות

ההיסטוריון מקדיש תשומת לב מיוחדת לחוק הרוסי על “רצח העם של העם הסובייטי”, שבו השואה מתמוססת בקטגוריה מופשטת של “קורבנות סובייטיים”. זהו המשך של המסורת הסובייטית, שמבטלת את הייחודיות של השמדת היהודים כרצח עם מכוון.

חוקים ונרטיבים כאלה הם חלק מאסטרטגיה של דה-לגיטימציה של מדינות פוסט-סובייטיות. ההיסטוריה משמשת לא לזיכרון, אלא להצדקת אלימות.

מי ישמור על הזיכרון הלאה

הדור של עדי השואה הישירים כמעט נעלם. היום האחריות על הזיכרון מוטלת על מוזיאונים, אנדרטאות, חוקרים וארגונים ציבוריים. הם הופכים לנושאי הידע החדשים — לא עדות רגשית, אלא היסטוריה מתועדת ומובנת.

הזיכרון משתנה, אך לא נעלם. ומההקשר שבו הוא יישמר תלוי לא רק העבר, אלא גם העתיד.

דווקא שיחות כאלה וטקסטים כאלה היום מתעדים NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency, כאשר ההיסטוריה, המלחמה והזיכרון אינם מופשטים, אלא שאלה של אחריות כאן ועכשיו.