חמאס מתמקח על פירוק נשק, טראמפ מציב מועדים: כיצד בדאבוס השתלבו עזה, איראן והארכיטקטורה החדשה של הלחץ

המצב סביב פירוק הנשק של חמאס שוב עלה לכותרות — הפעם לא רק בעזה, אלא גם בזירה הדיפלומטית הגלובלית.

כפי שמדווח העיתון ישראל היום, נציגי חמאס העבירו למתווכים ולרשות הפלסטינית רשימת תנאים, שבמסגרתם הארגון מוכן תיאורטית לדון בהעברת הנשק. לפי הערכות מקורות דיפלומטיים, התהליך עצמו עשוי להימשך חודשים, אך המחיר הפוליטי שדורש חמאס כבר עכשיו נחשב למופרז.

רשימת הדרישות כוללת השתתפות נציגי חמאס בממשל החדש של עזה, שילוב מאות לוחמים במבני הכוח של הרשות הפלסטינית, שמירה על מעמד של כוח פוליטי לגיטימי עם זכות להשתתף בבחירות, וכן ערבויות ביטחוניות להנהגה הבכירה — עד כדי שמירה על אבטחה חמושה לתקופה בלתי מוגדרת.

מדובר לא רק בעמדות פוליטיות, אלא גם בהישרדות פיזית של הנהגת הארגון. לפי נתוני שירותי הביטחון, לחמאס ולמבנים הקשורים אליו נותרו עשרות אלפי יחידות נשק קל, מאות מערכות נגד טנקים, מרגמות וארסנלים מוגבלים של רקטות.

עם זאת, הדרישות עצמן אינן רשמיות. הן לא מעוצבות כאולטימטום רשמי, אלא יותר כ”מסגרת לדיון”. אך גם בצורה זו הן כבר נדחו על ידי הרשות הפלסטינית.

מקור ערבי המכיר את מהלך המשא ומתן טוען כי הדיונים בהשתתפות מתווכים טורקים הגיעו למבוי סתום. עם זאת, במהלך המגעים נשמעה העמדה כי “חששות הביטחון של בכירי חמאס ראויים לתשומת לב”, ורצונם לשמור על נשק מוגבל להגנה עצמית כביכול “צריך לעורר כבוד”. דווקא תזה זו הפכה לקו אדום עבור רמאללה.

הצהרות רשמיות מצד ארה”ב טרם נמסרו. עם זאת, המשא ומתן אמור להתחדש בשבוע הבא — בין משלחת אמריקאית בראשות סטיב ויטקוף וג’ארד קושנר לבין המתווך המרכזי של חמאס ח’ליל אל-חיה.

מקורות ביטחוניים ישראליים מדגישים: הרבה תלוי כעת בצעדים הקרובים של איראן. במקרה של הסלמה חדה בלחץ על טהראן או ניסיונות להחלפת משטר, הסבירות לכניעת חמאס, לדעתם, עולה.

על רקע זה, הצהרת דונלד טראמפ בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס נשמעה כהנחיה ישירה של מועדים.

“אני מאמין בשלום במזרח התיכון, למעט כמה נקודות חמות. אחת מהן היא חמאס. הם התחייבו למסור את הנשק. זה לא פשוט עבורם, הם נולדו עם נשק בידיים. אבל הם הבטיחו לעשות זאת. נקבל תשובה תוך שלושה ימים — או תוך שלושה שבועות. אם לא, הם לא ייהנו מזה”, אמר טראמפ.

משפט זה הפך למפתח. לראשונה בצורה פומבית נקבע לא רק דדליין, אלא גם לוגיקת הפעולות הבאות. טראמפ כינה את נשק חמאס כמכשול העיקרי לשלום אזורי, ורמז למעשה: במקרה של כישלון, ישראל תקבל חופש פעולה.

חלק נפרד מהנאום של טראמפ הוקדש לאיראן, כשהוא מציין שדווקא פעולות ארה”ב היוו את הבסיס ל”יציבות” הנוכחית באזור.

“היה לנו רודן אזורי — איראן. עכשיו הוא לא רודן. אם לא היינו מנטרלים את המתקנים הגרעיניים שלהם, הם היו הופכים לגרעיניים תוך חודשים ספורים”, אמר, כשהוא מקשר זאת לאפשרות של הסכמים עתידיים עבור ערב הסעודית, קטאר ומדינות אחרות.

באופן כללי, הנאום של טראמפ בדאבוס משתלב במבנה הרגיל שלו: העולם או נבנה מחדש תחת שליטה אמריקאית, או מתמודד עם לחץ ישיר מהמעצמה החזקה ביותר. הוא מתרחק בגלוי מהסדר הבינלאומי הקלאסי ומציע אלטרנטיבה — מערכת של משא ומתן מנוהל, כולל בעזה, עם היררכיה נוקשה של החלטות.

רוב מדינות המזרח התיכון, כולל ישראל, תמכו במודל כזה. השאר מעדיפים עמדה של המתנה.

במקביל, טראמפ שוב החריף את היחסים עם אירופה, כשהוא חוזר לנושא גרינלנד, ההגירה והאנרגיה ה”ירוקה”, אותה כינה הונאה. המלחמה באוקראינה נותרת עבורו המבחן העיקרי למעמד של בורר גלובלי: הוא רואה בהצלחה בכפיית שלום כהוכחה לזכותו לעצב סדר עולמי חדש.

בדיוק בנקודה זו נפגשים היום עזה, איראן, אירופה וארה”ב — בלוגיקה של לחץ, מועדים ואחריות אישית, שעליה עוקבים בקפידה נאחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency.