אוקראינה לא נשברה: החברה מוכנה למלחמה ארוכה, לא מאמינה ב״שלום מהיר״ ורואה ויתור טריטוריאלי כמחיר בלתי מתקבל על הדעת — סקר קמ״ס

מלחמת התשה, מתקפות טילים מסיביות, חורף קר, הפסקות חשמל וחימום, לחץ כלכלי — כל אלו היו אמורים, לפי חישובי מוסקבה, לערער את החברה האוקראינית. ההיגיון היה פשוט ומוכר: להגביר את סבל האוכלוסייה האזרחית, לעורר עייפות, לפלג את החברה ולכפות על השלטון לחפש “שלום בכל מחיר”.

עם זאת, נתונים סוציולוגיים עדכניים מראים תוצאה הפוכה. אסטרטגיית הלחץ לא רק שלא הובילה לתחושות כניעה, אלא גם לא גרמה לשינוי משמעותי בדעת הקהל לכיוון ויתורים.

תוצאות סקר כלל-אוקראיני, שנערך בסוף ינואר 2026, מצביעות על תמונה יציבה. במהלך 23-29 בינואר 2026 המכון הבינלאומי לסוציולוגיה בקייב (KIIS) ערך סקר דעת קהל כלל-אוקראיני, שבו, בין היתר, היו שאלות הקשורות למלחמה ולשלום.

תוצאות עיקריות

52% מהנשאלים דוחים באופן מוחלט את ההצעה להעביר את כל דונבאס לשליטת רוסיה בתמורה לערבויות ביטחוניות, ועוד כ-40% שוקלים אפשרות כזו רק כפשרה קשה וכפויה. בהשוואה לאמצע ינואר לא נרשמו שינויים משמעותיים סטטיסטית.

במקביל רק 20% מהאוקראינים מצפים שהמלחמה תסתיים בשבועות הקרובים או לפחות במחצית הראשונה של 2026. רוב הנשאלים או צופים מועדים מאוחרים יותר או מתקשים לענות.

על רקע זה 65% מהנשאלים מצהירים במפורש שהם מוכנים לסבול את המלחמה כל עוד יהיה צורך. נתון זה נשאר יציב מאז סתיו 2025 וכמעט לא משתנה, למרות המתקפות על תשתיות האנרגיה, הקור והלחץ הכלכלי.

רוב מוחלט של הנשאלים מבינים בבירור את מטרת המתקפות הרוסיות. 88% סבורים שברוסיה מנסים להשאיר אנשים ללא חשמל וחימום כדי לכפות על המדינה להיכנע. רק 3% מחזיקים בגרסה של “מתקפות תגמול”, ועוד 3% סבורים שהמתקפות מכוונות כביכול רק נגד מטרות צבאיות.

על רקע זה 90% מהאוקראינים סבורים שאוקראינה צריכה לתקוף את שטח רוסיה, כאשר מבנה התמיכה השתנה. 80% מהנשאלים סבורים שמתקפות כאלה יכולות לכלול לא רק תשתיות צבאיות, אלא גם מטרות אחרות. זה משקף לא התפרצות של רגשות קיצוניים, אלא תגובה לאופי השיטתי של הטרור נגד תשתיות אזרחיות.

למרות המלחמה המתמשכת, החברה שומרת על אופק ארוך טווח. 66% מהאוקראינים מצפים שבעוד עשר שנים אוקראינה תהיה מדינה משגשגת — חברה באיחוד האירופי, שזה אפילו גבוה יותר מהנתונים בסוף 2025, כאשר כך חשבו 64% מהנשאלים.

מוכנות לסבול את המלחמה: עמידות ללא אשליות

המסקנה המרכזית של המחקר אינה במספרים המוחלטים, אלא בדינמיקה שלהם. המוכנות של החברה להמשיך בהתנגדות אינה התפרצות רגשית או תגובה לאירועים בודדים. זו עמדה יציבה שנשמרת חודשים.

בספטמבר 2025 62% מהנשאלים הצהירו שהם מוכנים לסבול את המלחמה כל עוד יהיה צורך. בדצמבר הנתון נשאר זהה. ינואר 2026 רק אישר את המגמה הזו. אפילו מתקפות מסיביות על תשתיות האנרגיה וחורף קשה לא הובילו לשינוי בדעת הקהל.

חשוב לציין גם נקודה נוספת. במקביל לכך, יורד חלקם של אלו שמצפים לסיום מהיר של המלחמה. בסתיו 2025 כשליש מהאוקראינים חשבו שהמלחמה עשויה להסתיים עד אמצע 2026. בדצמבר היו כאלה כבר 26%. בסוף ינואר — רק 20%. זה מצביע על עלייה בריאליזם, ולא על עייפות.

תמונה אזורית: קונסולידציה ללא “חוליות חלשות”

הסוציולוגיה אינה מאשרת את הטענות הפופולריות שחלק מהאזורים “עייפים” יותר מאחרים או מוכנים לוויתורים.

המוכנות לסבול את המלחמה נרשמת בכל רחבי המדינה. בקייב נתנו תשובה כזו 72% מהנשאלים. במערב אוקראינה — 66%. במרכז ובצפון (ללא הבירה) — 64%. בדרום — גם 64%. אפילו במזרח, שנחשב באופן מסורתי לפגיע ביותר מבחינת דעת הקהל, הנתון עומד על 58%.

נתונים אלו חשובים במיוחד על רקע הפגזות אינטנסיביות במיוחד באזורים המזרחיים והדרומיים. למרות זאת, דעת הקהל אינה מראה שינוי לכיוון תרחישי כניעה.

מחיר העייפות: מה בדיוק קשה לאנשים

לנשאלים שלא בחרו באפשרות “לסבול כל עוד יהיה צורך”, נשאלו שאלות פתוחות נוספות על הסיבות. התשובות מאפשרות להבין טוב יותר את מבנה העייפות.

במקום הראשון — מותם של חיילים ואזרחים, פחד לחיים ולבריאות של קרובים. סיבה זו צוינה על ידי 29% מהנשאלים בקבוצה זו. לאחר מכן הפגזות והרס תשתיות — 17%, קשיים כלכליים — 17%, הפסקות חשמל וחימום — 15%, תשישות פסיכולוגית — 10%.

עם זאת, כאשר מחשבים מחדש על כל האוכלוסייה הבוגרת של אוקראינה מתגלה פרט חשוב: רק כ-5% מהאזרחים מקשרים את חוסר המוכנות שלהם לסבול את המלחמה ישירות לבעיות חשמל וחימום. כלומר, הטרור האנרגטי לא הפך לגורם המוני לשינוי בעמדת הציבור.

דונבאס בתמורה לערבויות: גבולות הפשרה הקבילה

שאלת העברת כל דונבאס לשליטת רוסיה בתמורה לערבויות ביטחוניות מארה”ב ואירופה נותרת אחת הרגישות ביותר. עם זאת, גם כאן דעת הקהל מראה יציבות.

52% מהנשאלים רואים בתרחיש כזה בלתי קביל לחלוטין. כ-40% שוקלים אותו, אך מדגישים שזה יהיה פשרה כואבת וכפויה. עוד 7–8% מתקשים לענות.

ניסוי סוציולוגי נוסף בשיטת “מכר מתוכנן” הראה תוצאות כמעט זהות. זה אומר שהגורם של רצון חברתי לא מעוות את התמונה, והתשובות של הנשאלים כנות למדי.

הפגזות על תשתיות האנרגיה וניסיון המעבר

חלק נפרד של המחקר הוקדש להשלכות המתקפות על תשתיות האנרגיה ולניסיון המעבר בפועל.

מאז סתיו 2025 9% מהאוקראינים חוו מעבר זמני בשל בעיות חימום או חשמל. מתוכם 66% עברו ליישוב אחר בתוך המדינה, 31% — למקום מגורים אחר באותו יישוב, ורק 3% — לחו”ל.

במקביל 6% מתוך 9% אלו כבר חזרו הביתה. חלקם של אלו שעזבו ולא חזרו נשאר מינימלי. אפילו בקייב נתון זה עומד על כ-3% ולעיתים קרובות קשור לשינוי מגורים בתוך העיר, ולא לוויתור על החיים במדינה.

מתקפות על שטח רוסיה: התפתחות העמדה

התמיכה במתקפות על שטח רוסיה נשארת גבוהה במיוחד. 90% מהנשאלים סבורים שמתקפות כאלה נחוצות.

במקביל ניכרת התפתחות בעמדה. אם ב-2023 חלק ניכר דיבר רק על מטרות צבאיות, אז בתחילת 2026 80% רואים במתקפות על מטרות אחרות כקבילות, כולל תשתיות אנרגיה. כ-רבע מהנשאלים רואים במתקפות על מטרות הקשורות לתשתיות חיוניות ברוסיה כקבילות.

דינמיקה זו משקפת לא עלייה בתוקפנות, אלא התאמה של התודעה הציבורית למציאות של מלחמה מתמשכת וטרור א-סימטרי.

אופק העתיד: אופטימיות למרות המלחמה

על רקע חורף קשה והמשך הלחימה 66% מהאוקראינים שומרים על אופטימיות וסבורים שבעוד עשר שנים אוקראינה תהיה מדינה משגשגת וחברה באיחוד האירופי. כ-22% מחזיקים בעמדה פסימית.

נתון זה כמעט ולא השתנה בהשוואה לסוף 2025. זה מעיד על עמדה ארוכת טווח של החברה לא רק להישרדות, אלא גם לשיקום ופיתוח לאחר המלחמה.

סיכום

חורף 2025–2026 היה מבחן רציני למדינה. אבל הסוציולוגיה מראה: הוא לא היה נקודת מפנה.

בהקשר זה חשוב להדגיש שNAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency לאורך כל תקופת המלחמה המלאה מתעדים לא התפרצויות רגשיות בודדות, אלא מגמות יציבות של דעת הקהל באוקראינה. נתונים סוציולוגיים, כמו הסקר הזה, מאפשרים לצאת מגבולות הצהרות רועשות ולראות את הדינמיקה האמיתית — ללא אשליות, ללא פשטות יתר וללא ציפיות ל”נקודת מפנה מהירה”. לכן המספרים והיציבות שלהם חשובים לא רק כסטטיסטיקה פנימית אוקראינית, אלא גם כמצפן לכל מי שממשיך לבנות את חישוביו הפוליטיים והדיפלומטיים סביב המלחמה הזו.

החברה לא שקעה באדישות, לא קיבלה את ההיגיון של ויתורים ולא תמכה בתרחישי כניעה. רוב האוקראינים מוכנים למלחמה ארוכה, לא מאמינים ב”שלום מהיר” ורואים בוויתורים טריטוריאליים מחיר בלתי קביל.

זו לא תגובה רגשית ולא אפקט תעמולתי. זו עמדה ציבורית יציבה, מתועדת במספרים, דינמיקה וחתך אזורי.

שיטת הסקר

באמצעות ראיונות טלפוניים (computer-assistedtelephoneinterviews, CATI) על בסיס מדגם אקראי של מספרי טלפון ניידים (עם יצירת מספרים אקראית ולאחר מכן שקילה סטטיסטית) בכל אזורי אוקראינה (השטח שבשליטת ממשלת אוקראינה) רואיינו 1003 נשאלים. הסקר נערך עם אזרחים בוגרים (בגיל 18 ומעלה) של אוקראינה, אשר בזמן הסקר התגוררו בשטח שבשליטת ממשלת אוקראינה. במדגם לא נכללו תושבי שטחים שאינם בשליטת הרשויות האוקראיניות (במקביל חלק מהנשאלים הם עקורים פנימיים שעברו מהשטחים הכבושים), כמו כן הסקר לא נערך עם אזרחים שעזבו לחו”ל לאחר 24 בפברואר 2022.

באופן פורמלי בנסיבות רגילות השגיאה הסטטיסטית של מדגם כזה (בהסתברות של 0.95 ובשקלול אפקט העיצוב 1.3) לא עלתה על 4.1%. במקביל לשאלה על העברת דונבאס לשליטת רוסיה בתמורה לערבויות ביטחוניות נערך ניסוי, שבו לחצי מהנשאלים (כלומר כ-500) נשאלה שאלה ישירה רגילה (עד כמה זה קביל עבור הנשאל), ולחצי השני — בשיטת “מכר מתוכנן”. לכן לשאלה זו השגיאה לא עלתה על 5.8%.

בתנאי מלחמה נוסף לשגיאה הפורמלית המצוינת גם הטיה שיטתית מסוימת. גורמים שיכולים להשפיע על איכות התוצאות בתנאי מלחמה הובאו בעבר על ידי KIIS.