טראמפ משנה את מודל המשא ומתן עם רוסיה ואיראן: הצבא יוצא לקדמת הבמה

ממשל נשיא ארה”ב דונלד טראמפ משדרג את מבנה מדיניות החוץ ומתמקד בדמויות במדים ולא בקורפוס הדיפלומטי הקלאסי. הקונפיגורציה החדשה כבר התבטאה במגעים עם רוסיה, איראן ובערוצים הקשורים למלחמה באוקראינה.

על שינוי הגישה מדווח Associated Press.

האות מוושינגטון: המשא ומתן מתנהל על ידי גנרלים

הבית הלבן לראשונה הטיל על מנהיגים צבאיים פעילים להשתתף בפורמטים רגישים של משא ומתן. זו לא תפקיד עזר ולא ייעוץ מאחורי הקלעים.

הצבא מקבל גישה ישירה לעיצוב החלטות פוליטיות.

מי בדיוק כלול בתהליך

מפקד הפיקוד המרכזי של ארה”ב בראד קופר השתתף במשא ומתן עקיף עם איראן, שהתקיים בעומאן. הופעתו במדים רשמיים מתפרשת על ידי מקורות כהפגנת נכונות לאפשרות כוחנית ותזכורת ליכולות הצבאיות של ארה”ב.

במקביל, שר הצבא דן דריסקול הפך למשתתף חשוב בקו התקשורת הקשור למלחמת רוסיה נגד אוקראינה. הוא שומר על קשרים קבועים עם נציגים אוקראינים בין סבבי הדיונים.

הכיוון האוקראיני

לפי נתוני הסוכנות, דריסקול מתאם פעולות עם המעגל הקרוב של טראמפ, כולל ג’ארד קושנר והשליח המיוחד סטיב ויטקוף. זה מאפשר לשמור על רציפות הדיאלוג גם בהיעדר תוצאות ציבוריות ניכרות.

למעשה נוצרת דיפלומטיה מקבילה — פחות ציבורית, יותר תפעולית, עם קווי תקשורת ישירים.

ערוצים צבאיים באירופה

במשא ומתן באבו דאבי השתתף גם אלכסוס גרינקביץ’, שמפקד על הכוחות האמריקניים והנאט”ו באירופה. לפי מידע ממקורות, חיבורו אמור לשמור על קשרים פעילים עם מוסקבה ולמזער סיכונים של הסלמה בלתי מכוונת.

זהו פורמט “שיחה דרך הצבא”, שבתקופות משבר לעיתים מתברר כיעיל יותר מהצהרות רשמיות.

ויתור על דיפלומטיה קלאסית?

מומחים רואים במה שקורה סטייה מודעת מהמודל המסורתי, שבו הדיפלומטים הקרייריסטים משחקים את התפקיד המרכזי. היועץ לשעבר של מחלקת המדינה אליוט כהן מזכיר: נשיאים לעיתים קרובות משתמשים באנשים מהימנים להעברת מסרים קריטיים, במיוחד כאשר מחיר הטעות גבוה.

ההבדל הוא שכעת האנשים המהימנים הללו הופכים לגנרלים.

בניתוח מערכת חדשות ישראל — Nikk.Agency מדגישים: עבור ישראל ההיגיון הזה מובן. האזור חי מזמן במציאות שבה הדיפלומטיה כמעט תמיד נשענת על גורם הכוח ועל היכולת לעבור במהירות ממילים למעשים.

מה זה אומר עבור מוסקבה והאזור

הגברת תפקיד הצבא עשויה להצביע על קו קשה ופרגמטי יותר של וושינגטון. במודל זה המשא ומתן מתנהל במקביל להפגנת יכולות, ולא במקומה.

גישה כזו משנה את הציפיות של הצדדים. היא מצמצמת את המרחב לצעדים סמליים ומגדילה את החשיבות של הסכמות קונקרטיות.

האם אסטרטגיה כזו תהיה יעילה — תלוי אם המשתתפים מוכנים לשמוע את המסרים, שכעת מועברים לא רק דרך דיפלומטים, אלא גם דרך דרגות.