ב-2 במרץ 2026, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הצהיר על נכונותה של אמריקה לנהל מלחמות “לנצח”, ונשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי הציע למדינות המזרח התיכון מומחיות אוקראינית ליירוט רחפנים איראניים בתמורה לתיווך בנושא הפסקת אש עם רוסיה.
ההצהרות נשמעו כמעט בו זמנית – והציבו מסגרת חדשה לדיון על ביטחון באזור שבו מצטלבים האינטרסים של ארצות הברית, ישראל, אוקראינה ומדינות ערב של המפרץ הפרסי.
הריטוריקה של טראמפ: הימור על משאבים ואוטונומיה צבאית
לדברי דונלד טראמפ, לארצות הברית יש מאגרים “כמעט בלתי מוגבלים” של נשק ברמה בינונית ומעלה. הוא הדגיש כי המשאבים הללו מספיקים לניהול סכסוכים ממושכים, אפילו ללא שימוש במערכות המתקדמות ביותר.
עם זאת, טראמפ ציין כי מאגרי התחמושת ברמה הגבוהה עדיין לא הגיעו לרמה הרצויה, והאשים את הממשל הקודם של ג’ו ביידן בהעברת נשק מופרזת לאוקראינה ללא מילוי הולם של המחסנים.
הריטוריקה על “מלחמה נצחית” הפכה לחלק מאסטרטגיה רחבה יותר של מיצוב ארצות הברית כמדינה המסוגלת להבטיח עליונות צבאית ארוכת טווח באופן עצמאי. עבור ישראל ומדינות המזרח התיכון זהו איתות על סדרי העדיפויות של וושינגטון בתנאי חוסר יציבות גלובלית.
הצעת זלנסקי: ניסיון אוקראיני נגד “שהאדים”
על רקע זה, ולדימיר זלנסקי יצא ביוזמה המכוונת לביטחון אזורי.
בראיון לבלומברג הוא הצהיר כי אוקראינה צברה ניסיון מעשי ייחודי ביירוט רחפנים איראניים, כולל רחפנים מסוג “שהאד”, המשמשים באופן פעיל נגד ערים אוקראיניות.
לדבריו, קייב מוכנה לשלוח את מפעילי מערכות ההגנה האווירית הטובים ביותר ומומחים ליירוט כלי טיס בלתי מאוישים למדינות המזרח התיכון – כולל לאיחוד האמירויות, ערב הסעודית וקטאר. כתנאי מוצע תיווך דיפלומטי של מדינות אלו להשגת הפסקת אש של לפחות חודש במלחמה עם רוסיה.
בפועל מדובר בחילופין: ביטחון לאזור – לחץ פוליטי על מוסקבה.
הקשר הגיאופוליטי: ישראל, המפרץ הפרסי והגורם האוקראיני
היוזמה של זלנסקי נוגעת ישירות לאינטרסים של ישראל. רחפנים איראניים נותרו אחד האיומים המרכזיים הן עבור אוקראינה והן עבור הביטחון הישראלי.
הניסיון ביירוט רחפנים, שנצבר על ידי אוקראינה בארבע שנות מלחמה, מהווה ערך מעשי למדינות האזור. בהקשר זה, אוקראינה ממקמת את עצמה לא רק כקבלת סיוע, אלא גם כספקית של יכולות הגנה ייחודיות.
עבור מדינות המפרץ הפרסי ההצעה עשויה להיראות פרגמטית: חיזוק ההגנה על תשתיות אזרחיות ללא מעורבות ישירה בסכסוך.
חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency ניתחו בעבר מספר פעמים כיצד הניסיון הצבאי האוקראיני הופך בהדרגה לגורם בביטחון המזרח התיכון, במיוחד על רקע הפעילות של איראן ובעלי בריתה.
במקביל, הצהרת טראמפ על נכונותה של ארצות הברית לנהל מלחמות ממושכות מחזקת את התחושה שהעולם נכנס לשלב של תחרות אסטרטגית ארוכת טווח, שבה סכסוכים מקומיים קשורים זה לזה יותר ויותר.
מה זה אומר לאזור
אם היוזמה של זלנסקי תתפתח, אוקראינה עשויה להפוך לאלמנט חדש בארכיטקטורת הביטחון האזורית במזרח התיכון.
עבור ישראל זו הזדמנות פוטנציאלית להחלפת טכנולוגיות וניסיון בתחום ההתמודדות עם איומי רחפנים.
עבור מדינות ערב – הזדמנות לחזק את ההגנה על התשתיות.
ועבור ארצות הברית – מנוף השפעה נוסף ללא הגדלת הנוכחות הצבאית הישירה.
על רקע הצהרות על “מלחמה נצחית” והצעות להפסקת אש זמנית, מתברר: המאבק על הביטחון בשנת 2026 מתרחש יותר ויותר לא רק בשדה הקרב, אלא גם בתחום החלפת הטכנולוגיות והעסקאות הדיפלומטיות.
