זלנסקי: 201 מומחה אוקראיני כבר עובד באיחוד האמירויות, קטאר, ערב הסעודית וכווית, ומגן בין היתר על מתקנים של ארה”ב; עוד 34 מתכוננים לשליחה

אוקראינה מרחיבה את נוכחותה במזרח התיכון לא רק כמקבלת סיוע, אלא גם כספקית יכולות צבאיות. מדובר בעסקת אינטרסים ספציפית: קייב שולחת מומחים להגנה על תשתיות ומתקנים מפני כטב”מים איראניים, ובתמורה מצפה לתמיכה פוליטית, סנקציות והשקעות.

לפי הצהרות רשמיות, באזור כבר נמצאים יותר מ-200 מומחים אוקראינים, ועוד כמה עשרות מתכוננים לשליחה. הגיאוגרפיה – המפרץ הפרסי: איחוד האמירויות, קטר, ערב הסעודית וכווית. זו לא נוכחות סמלית, אלא עבודה מעשית באזור שבו האינטרסים של ארה”ב, איראן ומדינות המפרץ מצטלבים ישירות.

מה בדיוק אוקראינה מציעה למדינות המזרח התיכון

יכולות צבאיות נגד איומים איראניים

מומחים אוקראינים מעורבים בהגנה על מתקנים, כולל כאלה הקשורים לארה”ב, מפני התקפות כטב”מים מסוג Shahed. ניסיון זה נרכש במהלך המלחמה נגד רוסיה, שבה נעשה שימוש שיטתי ומסיבי בטכנולוגיות איראניות.

למעשה, אוקראינה מייצאת את ניסיונה הקרבי בזמן אמת. זהו מקרה נדיר שבו מדינה הנמצאת במצב מלחמה הופכת לספקית פתרונות לאזורים אחרים המתמודדים עם אותו מקור איום – איראן.

נוכחות במדינות מפתח באזור

נכון לעכשיו, מומחים אוקראינים כבר עובדים באיחוד האמירויות, קטר וערב הסעודית, וכן נשלחים לכווית. לדברי הנשיא ולדימיר זלנסקי מ-18 במרץ 2026, באזור נמצאים 201 אוקראינים, ועוד 34 מומחים מוכנים לפריסה.

ריכוז כזה של מומחים מעיד על גישה שיטתית. אלה לא ייעוצים חד-פעמיים, אלא יצירת ערוץ שיתוף פעולה יציב בין אוקראינה למדינות המפרץ בתחום הביטחון.

מה קייב רוצה לקבל בתמורה

תמיכה פוליטית וסנקציות נגד רוסיה ואיראן

לדברי נציג משרד החוץ גאורגי טיכוי, אוקראינה מצפה לחיזוק התמיכה הפוליטית בזירה הבינלאומית. מדובר בעיקר בהצבעות, עמדות דיפלומטיות וקו ברור יותר של מדינות המזרח התיכון ביחס למלחמה.

הנקודה השנייה – תמיכה במדיניות הסנקציות נגד רוסיה ואיראן. עבור ישראל והאזור זהו רגע מפתח: דווקא דרך צעדים כאלה נוצר לחץ על ציר מוסקבה-טהראן, שמשפיע ישירות על ביטחון המזרח התיכון.

ביטחון והשקעות

האלמנט השלישי – הרחבת שיתוף הפעולה המעשי בתחום ההגנה והביטחון. זה אומר חילופי טכנולוגיות, פרויקטים משותפים והעמקת האינטראקציה ברמת המבנים הצבאיים.

הרביעי – השתתפות מדינות האזור בשיקום אוקראינה. כאן מדובר כבר על פרספקטיבה ארוכת טווח: השקעות, פרויקטים תשתיתיים והשתתפות הון מהמזרח התיכון בכלכלה האוקראינית לאחר המלחמה.

בדיוק בנקודה זו מתברר שהאסטרטגיה של קייב חורגת מגבולות המלחמה הנוכחית. כפי שציינו בעבר חדשות ישראל | Nikk.Agency, אוקראינה הופכת בהדרגה את ניסיונה הצבאי למשאב דיפלומטי, המאפשר לה לבנות בריתות חדשות הרחק מגבולות אירופה.

למה זה חשוב לישראל

התאמת האיום – איראן

עבור ישראל, הגורם המרכזי הוא מקור האיום המשותף. כטב”מים וטכנולוגיות איראניות כבר הפכו לחלק מהמציאות האזורית, והניסיון של אוקראינה ביירוטם ונטרולם מציג ערך מעשי.

ההתקרבות של אוקראינה למדינות המפרץ על בסיס זה מחזקת את המעטפת האנטי-איראנית המשותפת, שבה ישראל משחקת תפקיד מרכזי.

תצורה גיאופוליטית חדשה

נוצרת תצורה מעניינת: אוקראינה, מדינות המפרץ הפרסי, ארה”ב ו, פוטנציאלית, ישראל מוצאות את עצמן באותה לוגיקת ביטחון. זה לא ברית פורמלית, אלא תיאום אינטרסים דה-פקטו.

במקביל, רוסיה ואיראן מוצאות את עצמן בצד השני – כספקיות איומים, נגדם נבנה מענה משותף.

שאלה מעשית לקהל הישראלי

השאלה המרכזית שעולה על רקע זה: אם מומחים אוקראינים כבר מגנים על מתקנים במפרץ מפני כטב”מים איראניים, האם ניתן להרחיב שיתוף פעולה דומה גם לכיוון הישראלי?

הניסיון קיים. האיום משותף. המסגרת הפוליטית מתגבשת בהדרגה.

ומכאן הכל יהיה תלוי לא בהצהרות, אלא בהחלטות.