NAnews חדשות ישראל Nikk.Agency

אוקראינה, על רקע מחסור בנשק ארוך טווח מערבי, מעבירה את המלחמה במהירות למצב של הנדסה עצמית. זה כבר לא רק על רחפנים שפוגעים במטרות בעומק רוסיה, אלא גם על מערכות טילים, שלפי הערכות Foreign Policy מ-19 במרץ 2026 והצהרות המפתחים, בעתיד יוכלו להגיע למוסקבה.

לציבור הישראלי הנושא הזה נשמע במיוחד בקשב. כאשר מדינה הנמצאת במלחמה ממושכת מתחילה לבנות ארסנל משלה של מכות ארוכות טווח, זה כבר לא רק עניין של חזית. זה עניין של אוטונומיה אסטרטגית, קצב ייצור צבאי וכמה מהר התעשייה הביטחונית יודעת להפוך מחסור באספקה לפתרונות חדשים.

מדוע הנושא של מכות על מוסקבה הפסיק להיות תיאוריה טהורה

כפי שכותב Foreign Policy, רחפנים אוקראיניים כבר מזמן מבצעים מכות במאות ואפילו אלפי קילומטרים מקו החזית. תחת המכה נמצאים תשתיות אנרגיה, מחסנים, שדות תעופה ומטרות אחרות בעורף הרוסי. אבל רחפנים, אפילו המוניים וארוכי טווח, לא מכסים את כל ספקטרום המשימות, במיוחד כשמדובר במטען קרבי כבד יותר, דיוק ומהירות הגעה.

לכן אוקראינה, לפי הנתונים של הפרסום, מחזקת את ההימור על פיתוחי טילים משלה. במאמר מוזכרים גם מערכות בליסטיות וגם מערכות שיוט. ביניהם נקראים “ספסן” וטיל השיוט “פלמינגו”, שמיוחסת לו טווח של עד 3000 קילומטרים וראש קרבי במשקל של יותר מטון. מודגש במיוחד השימוש בניווט לווייני עם הגנה מהפרעות, מה שאמור להעלות את העמידות נגד התמודדות עם מערכות הגנה אווירית.

READ  המפרץ שורף רקטות, אוקראינה מחשבת: מדוע הניסיון של קייב בהגנה אווירית עדיין לא משולב בהגנה של בעלי הברית של ארה"ב

מה בדיוק טוען Foreign Policy

המסקנה המרכזית של הפרסום נשמעת כך: הנשק האוקראיני החדש ארוך הטווח אולי לא ישנה את המלחמה באופן מיידי, אבל יכול לשנות באופן ניכר את מאזן הלחץ. אם לקייב יש ארסנל שמאפשר תיאורטית לפגוע במטרות בכל נקודה ברוסיה, זה כבר לא רק גורם טקטי, אלא גם פוליטי.

באותו הקשר Foreign Policy מדגיש את החברה האוקראינית Fire Point. הפרסום מתאר אותה כדוגמה לאופן שבו סטארט-אפ ביטחוני מקומי גדל במהירות ליצרן גדול: ייצור הרחפנים גדל ממאות יחידות ב-2023 לעשרות אלפים ב-2024, וכעת החברה מגבירה גם את תחום הטילים.

Fire Point, FP-7 וההימור על מחזור צבאי מהיר

לפי נתוני הפרסום, Fire Point עובדת מיד על טילים בליסטיים בטווחים שונים. בטקסט נקראות הדגמים FP-7 ו-FP-9. ובדיוק עליהם מדובר בצורה הקשה ביותר: כפי שטוענת החברה עצמה, עד סוף הקיץ הטילים הללו יוכלו להגיע למוסקבה. זו נוסחה חשובה, וכדאי לקרוא אותה בזהירות: מדובר כרגע בהצהרת היצרן, ולא בסטטיסטיקה קרבית מאושרת.

עם זאת, הכיוון עצמו ברור. מהתיאור של Foreign Policy, המהנדסים האוקראינים מהמרים על מחזור פיתוח וייצור מואץ. נעשה שימוש בפתרונות טכנולוגיים נגישים יותר, מחקרים עצמאיים וגישה שבה המערכת לא מנסים להביא למצב מעבדה אידיאלי במשך שנים, אלא להתאים במהירות לתנאי המלחמה האמיתיים.

READ  אפרים קציר (קצ'לסקי), הנשיא הרביעי של ישראל, יליד קייב, היה גם סופר, עיתונאי ואיש ציבור

מדוע זה חשוב לא רק לאוקראינה

על רקע זה, לקוראים נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency הסיפור נראה רחב יותר מאשר רק עוד חדשות צבאיות ממזרח אירופה. זה דוגמה לאופן שבו מדינה תחת מכה מתמדת מנסה לצמצם את התלות באספקה חיצונית ולקבל חופש בבחירת המטרות, קצב הייצור וסוג התגובות.

מודגש במיוחד גם נושא המחיר. לפי הערכות המובאות במאמר, המערכות האוקראיניות זולות יותר מהמקבילות המערביות, ולכן קל יותר להגדיל אותן. במלחמה מודרנית זה קריטי: מערכת יקרה יחידה יכולה להיות מרשימה טכנולוגית, אבל דווקא הסדרתיות לעיתים קרובות קובעת מה באמת משתנה בשדה הקרב ומה נשאר כהדגמת יכולות.

מה ידוע על הבליסטיקה האוקראינית החדשה כבר עכשיו

כאחד מהאינדיקטורים, הפרסום מזכיר את ה-27 בפברואר, כאשר פורסם וידאו של שיגור טיל בליסטי אוקראיני חדש FP-7. אפיזודה זו הפכה לאות חשוב: הפרויקט קיים לא רק ברמת הצהרות או דיונים סגורים, אלא כבר יוצא לשדה הציבורי.

מומחים שדיברו על הנושא הזה שמו לב לגישה האופיינית של המפתחים. לדעתם, Fire Point יכלה במודע ללכת בדרך של פישוט מספר פתרונות, כדי להאיץ את הכנסת הטיל בתנאי המלחמה נגד רוסיה. גישה כזו נראית הגיונית: במצב של לחץ מתמיד ומשאבים מוגבלים, ההימור נעשה לעיתים קרובות לא על עודף טכנולוגי, אלא על מהירות, שחזוריות ומעשיות.

READ  עסקה שמריחה מסחיטה: למה מוסקבה ניסתה להחליף את איראן באוקראינה אצל טראמפ ולמה זה חשוב לישראל

מה אמר המייסד השותף של החברה

קודם לכן, המייסד השותף של חברת הנשק האוקראינית Fire Point דניס שטילרמן דיווח על הכנה לסיום הקודיפיקציה של טיל בליסטי חדש FP-7. זה כשלעצמו עדיין לא אומר פריסה המונית מיידית, אבל מראה שהפרויקט מתקדם לא בפורמט של קונספט, אלא בלוגיקה של יציאה לאישור פורמלי ולשימוש סדרתי נוסף.

וכאן עולה המסקנה המרכזית. אוקראינה, לפי המידע הזה, כבר לא מוגבלת לתפקיד של מקבלת נשק חיצוני והופכת יותר ויותר למדינה שבונה את הארכיטקטורה הטילית ארוכת הטווח שלה. כמה מהר זה ייתן אפקט צבאי אמיתי, הזמן יראה. אבל כבר עכשיו רואים דבר אחר: הנושא של מכות על מוסקבה כבר לא נראה כפנטזיה מכותרות. הוא בהדרגה הופך לחלק מהמציאות הצבאית החדשה, שאחריה גם בישראל יעקבו בקשב רב.