אודסה תחת מתקפה כבדה: הרס רציני בבית ספר יהודי באודסה, נפגעו שכונות מגורים, מתקנים חברתיים, תשתיות מסחריות, כלי רכב, מלון, מרכז קניות וגן ילדים

בלילה שבין 30 באפריל 2026, אודסה הייתה תחת מתקפה רוסית מסיבית. מל”טים פגעו ברבעים מגורים ובמטרות אזרחיות, בעיר פרצו שריפות, נגרם נזק לבנייני דירות, בניין מגורים בן חמש קומות, מלון, גן ילדים, מחסנים, מוסכים, מכוניות ואוטובוסים.

לפי נתוני הרשויות המקומיות והתקשורת האוקראינית, בבוקר היה ידוע על לפחות 20 נפגעים. ביניהם – נער בן 17 ופנסיונר בן 70. עבור אודסה זו הייתה עוד לילה שבו בתים רגילים, רחובות, חצרות ומקומות שבהם אנשים חיים, עובדים ומגדלים ילדים, הפכו שוב לאזור פגיעה.

עבור הקהילה היהודית, המתקפה הזו קיבלה ממד כואב נוסף. עיתונאי והיסטוריון ישראלי שמעון ברימן דיווח כי נגרם נזק חמור לבית הספר היהודי “חב”ד-אור אבנר” באודסה. לפי נתוניו, מבנה בית הספר למעשה הוצא משימוש, אך 124 ילדים מבית הילדים היהודי “משפחה אוקראינה” לא נפגעו.

קישור לעמוד של שמעון ברימן:

https://www.facebook.com/shimon.briman/

אודסה תחת מתקפה: מה ידוע על המתקפה הלילית

הפגיעה העיקרית הייתה ברובע פרימורסקי באודסה. שם נגרם נזק לבניין רב קומות ולבניין מגורים בן חמש קומות, וכן למטרות אזרחיות אחרות. ברחובות עבדו כוחות הצלה, רופאים, שירותים עירוניים ופסיכולוגים של ג”ס”ח.

זו לא הייתה נקודת הרס אחת. לפי דיווחים מהמקום, שריפות ונזקים תועדו ביותר מ-10 מיקומים, שם עבדו מעל 200 מצילים. נשרפו בתים, דירות בבנייני דירות, מלון, גן ילדים, מחסנים ומוסכים.

יותר מעשרה מכוניות ואוטובוסים נהרסו או ניזוקו.

דוברת ג”ס”ח במחוז אודסה מרינה אברינה סיפרה שהלילה היה קשה. לדבריה, במקומות עבדו פסיכולוגים של ג”ס”ח, אליהם פנו יותר מ-30 אנשים, ביניהם גם ילדים.

אזעקות חוזרות ועבודת המצילים תחת איום

חיסול ההשלכות הוקשה על ידי אזעקות אוויריות חוזרות. לדברי המצילים, “שהדים” טסו כמעט מעל לראשיהם, אך בכמה מיקומים המשיכו עובדי ג”ס”ח לעבוד גם במהלך האזעקה.

בעיה נפרדת הייתה ניתוק מים מתוכנן. במקומות השריפות ההידרנטים היו ריקים, מה שהקשה על הכיבוי והגביר את העומס על שירותי ההצלה.

לעיר, שמכבה שריפות, מפנה אנשים, מספקת עזרה פסיכולוגית וחווה אזעקות אוויריות חדשות, פרט כזה מפסיק להיות טכני. הוא הופך לגורם סיכון, שממנו עשויים להיות תלויים חיים ומהירות חיסול ההשלכות.

עדים דיברו על כמות גדולה של פיצוצים רועמים. אחת מתושבות המעונות, שנפגעו על ידי מל”ט, סיפרה שהצליחה להעיר את השכנים ולהוציא אנשים, וכבר אחרי כמה דקות נשמע הפיצוץ.

לדבריה, היה ברור שהפיצוץ קרוב מאוד, אך בשניות הראשונות היא אפילו לא הבינה שהבית שלהם נפגע.

“היו הרבה פיצוצים, זה היה מאוד מפחיד. זה פשוט לא ניתן לתאר במילים”, סיפרה האישה.

מלון, גן ילדים ובתים: היקף ההרס האזרחי

נגרם נזק חמור למלון. בעליו סיפר לעיתונאים אוקראינים שהוא ישקם את המקום, אך זה ידרוש שנים. לדבריו, המבנה נבנה במשך 5–6 שנים, ועכשיו רק השיקום עשוי לקחת כמה שנים.

הוא ציין שנפגעו יותר מאלף מטרים רבועים. למלון זה כבר הפעם השנייה שהוא נפגע.

עם זאת, הבעלים הדגיש את העיקר: כולם חיים. עובדי המלון והשכנים הצליחו להסתתר במקלט בטון, ובמלון עצמו לא היה אף אחד בזמן הפגיעה.

הפרק הזה מראה היטב את אופי המתקפות הרוסיות על אודסה. תחת אש נמצאים לא רק מטרות שהפרופגנדה הרוסית מנסה להציג כ”מטרות צבאיות”, אלא גם סביבה עירונית רגילה: מגורים, מלונות, מוסדות ילדים, מחסנים, מוסכים, תחבורה, מקומות שבהם אנשים עובדים, חיים, ישנים ומסתתרים מהאזעקות.

נאנובסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency שמה לב: עבור הקהל הישראלי חשוב במיוחד לראות את התמונה המלאה, כי מאחורי המילה “אודסה” עומד לא רק עיר נמל אוקראינית, אלא גם אחד המרכזים ההיסטוריים של החיים היהודיים במזרח אירופה.

למה המתקפה על אודסה נוגעת לעולם היהודי

אודסה — עיר עם היסטוריה יהודית עצומה. כאן במשך עשורים התפתחה סביבה תרבותית, דתית וחינוכית יהודית, מכאן עזבו אלפי משפחות הקשורות היום לישראל, ארה”ב, אירופה וקהילות יהודיות ברחבי העולם.

לכן הדיווח על נזק לבית הספר “חב”ד-אור אבנר” — זה לא רק חדשות מקומיות על מבנה הרוס. זה מכה בתשתית היהודית החיה של אוקראינה.

בית הספר “אור אבנר” במשך שנים רבות נתן חינוך יהודי וסביבה תומכת לילדים ובני נוער. ביניהם היו יתומים, פליטים וילדים מאזורים שונים באוקראינה.

לאחר תחילת המלחמה המלאה, מוסדות כאלה הפכו לא רק למרכזי חינוך, אלא גם לנקודות הישרדות של הקהילה. שם שומרים על השפה, המסורת, תחושת הביטחון והרעיונות של חיים נורמליים, אפילו כשמסביב נשמעות אזעקות ופיצוצים.

“חב”ד-אור אבנר”: מה דיווח שמעון ברימן

עיתונאי והיסטוריון ישראלי שמעון ברימן דיווח שבית הספר “חב”ד-אור אבנר” באודסה קיבל פגיעה ישירה במהלך המתקפה הלילית והפך לבלתי שמיש.

לפי נתוניו, 124 ילדים מבית הילדים היהודי “משפחה אוקראינה” לא נפגעו.

פרט חשוב במיוחד שמביא ברימן מדברי המחנכת: הילדים והמבוגרים בקושי הספיקו לסגור את דלת המקלט, ולאחר מכן נשמע פיצוץ עז. הוא, לדברי עדים, הרעיד את כל הרחוב, והמהירות של התגובה הפכה הפעם לחשובה קריטית.

רבנית חיה וולף, מנהלת רשת בתי הספר חב”ד באודסה, אמרה שזה מכה קשה ו”הלב כואב”. הרב הראשי של אודסה אברהם וולף, לפי דיווחו של ברימן, הצהיר שהקהילה כבר בנתה הכל מחדש בעבר ותבנה שוב — למרות ההפגזות, ניתוקי החשמל והלילות של חוסר ודאות.

הילדים שרדו — אבל בית הספר הוצא מחיי הקהילה

החדשות החשובות ביותר — הילדים חיים. בתנאי מתקפה לילית, כאשר בין האזעקה לפגיעה עשויות להיות דקות ספורות, המקלט הפך לגבול בין חיים לטרגדיה.

אבל הצלת הילדים לא מבטלת את היקף הנזק. אם בית הספר הוצא משימוש, זה אומר שיבוש תהליך הלימודים, אובדן מרחב בטוח, מכה למורים, להורים ולכל מערכת החיים היהודית באודסה הצבאית.

עבור ישראל בסיפור הזה יש עצב מוסרי ישיר. המלחמה הרוסית נגד אוקראינה פוגעת לא רק במדינתיות האוקראינית. היא פוגעת בבתי ספר יהודיים, בתי ילדים, קהילות, זיכרון היסטורי ובילדים, שמשפחותיהם וגורלותיהם לעיתים קרובות קשורים ישירות לישראל.

סיום פתוח

אודסה שוב סופרת פצועים, חלונות שבורים, מכוניות שרופות ובתים הרוסים. המצילים מפרקים את תוצאות המתקפה, אנשים מחפשים מגורים זמניים, בעלי המטרות שנפגעו כבר מדברים על שיקום, אף שהם מבינים: זה עשוי לקחת שנים.

הקהילה היהודית של אודסה תצטרך כעת להתמודד עם שאלה נוספת — איך להמשיך את חינוך הילדים אם בית הספר “חב”ד-אור אבנר” הפך לבלתי שמיש.

עבור ישראל זו לא סיפור זר. זו סיפור על עיר הקשורה לזיכרון היהודי, לעלייה, למשפחות, לרבנים, לילדים ולמי שגם תחת מתקפות ממשיך להחזיק את הקהילה.

המתקפה הרוסית על אודסה הראתה שוב: המלחמה נגד אוקראינה הורסת לא רק מבנים אוקראיניים. היא הורסת מרחבים שבהם נשמרה החיים היהודיים.