העולה מאוקראינה מיכאל טיוקין נהרג למען ישראל בדרום לבנון

סמל בן 21 מיכאל טיוקין מאשקלון נהרג בדרום לבנון במהלך מבצע של יחידת המודיעין של חטיבת גבעתי. לפי דובר צה”ל, סיבת המוות הייתה פגיעת רחפן מתאבד של חיזבאללה. עוד ארבעה חיילים נפצעו קל.

הטרגדיה הזו הפכה לא רק לחדשות צבאיות, אלא גם לסיפור אישי של עלייה חדשה, מלחמה אוקראינית, שירות ישראלי ובחירה שלא ניתן למדוד במילים על אזרחות, דרכון או הטבות.

לפני שש שנים מיכאל יחד עם אמו עזב את אוקראינה, נמלט מהמלחמה. לישראל הוא הגיע כעולה חדש – צעיר שיכול היה לבנות חיים שקטים, ללמוד, לעבוד, לעזור לאמו ולהתרגל בהדרגה למדינה החדשה.

אבל הוא בחר בדרך אחרת.

עולה חדש, בן יחיד, חייל גבעתי

מיכאל טיוקין היה בן יחיד לאמו. לישראל הוא עלה מאוקראינה בשנת 2020 וחי באשקלון – עיר שגם היא לא פעם הייתה תחת מתקפות רקטות ויודעת היטב מה זה לחיות ליד מלחמה.

הוא לא היה חייב ללכת ליחידות קרביות.

לא היה חייב לבחור ביחידת המודיעין של חטיבת גבעתי. לא היה חייב לסכן את חייו למען מדינה שהכיר רק כמה שנים. עבור רבים מהעולים החדשים השנים הראשונות בישראל הן שפה, מסמכים, עבודה, דיור, התאקלמות, חיפוש המקום שלהם.

מיכאל עשה בחירה אחרת.

הוא לבש את מדי צה”ל והלך לשרת באחת היחידות הקרביות. עבור הקהל הישראלי בסיפור הזה חשוב במיוחד לא רק איפה הוא נולד, אלא איפה הוא החליט לעמוד ברגע של סכנה. מיכאל ברח ממלחמה אחת – ונהרג באחרת.

לא למען המדינה שבה נולד.

אלא למען המדינה שבחר.

מה קרה בדרום לבנון

לפי דיווח צה”ל, קבוצה של חיילים ישראלים פעלה בערב באזור הכפר זעותר אל-שרקיה, צפונית לנהר הליטני. באותו רגע פגע ביחידה רחפן מתאבד של חיזבאללה.

כתוצאה מהתקיפה נהרג סמל מיכאל טיוקין. עוד ארבעה חיילים נפצעו קל.

התקיפה הזו הפכה לחלק מהמציאות המסוכנת שישראל מתמודדת איתה בצפון: רחפנים הופכים יותר ויותר לנשק שמשנה את אופי הלחימה. הם משמשים לא רק נגד עמדות פתוחות, אלא גם נגד נקודות מבוצרות, סיורים, קבוצות קטנות של חיילים ובסיסים באזור הגבול.

רחפנים כאיום חדש בגבול הצפוני

לאחר ההכרזה על הפסקת האש, מותם של חיילים ישראלים בכיוון הלבנוני לא פסק. לפי הנתונים שפורסמו, מיכאל טיוקין היה החייל ה-13 שנהרג בתקופה זו.

רוב המקרים הללו קשורים דווקא לנפילת או פגיעת רחפנים מתאבדים – הן באזור הפעילות בדרום לבנון והן בבסיסים בגליל העליון. זמן קצר לפני כן, ביום רביעי, בנקודה מבוצרת שומרה נהרגה סמל רותם ינאי מפיצוץ רחפן.

לישראל זו לא סטטיסטיקה מופשטת. מאחורי כל הודעה כזו יש משפחה, עיר, יחידה, חברים, מפקדים ומדינה שמקבלת שוב הודעה על חייל שנהרג.

למה הסיפור של מיכאל חשוב לישראל

בישראל לעיתים נשמעים קולות שמנסים לדבר על עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר כאילו הם הגיעו לכאן רק בשביל דרכון, קצבאות או נוחות. הכללות כאלה לא רק שאינן הוגנות – הן מסוכנות, כי הן מוחקות את המחיר האמיתי שרבים מהישראלים החדשים משלמים על השתייכותם למדינה.

הסיפור של מיכאל טיוקין מראה אמת אחרת.

עולים חדשים לא רק מקבלים אזרחות ישראלית. הם משרתים בצבא, חיים בערים גבוליות, שולחים ילדים ליחידות קרביות, פותחים עסקים, לומדים עברית, משלמים מיסים, חווים פיגועים, אזעקות ומלחמות יחד עם כל שאר אזרחי המדינה.

חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה סיפורים כאלה לא כאפיזודה פרטית, אלא כחלק חשוב מהשיחה על זהות ישראלית מודרנית: ישראל נבנית לא רק על ידי אלה שנולדו כאן, אלא גם על ידי אלה שהגיעו, בחרו במדינה הזו וקיבלו את גורלה כשלם.

העקבות האוקראיניות בכאב הישראלי

לקהילה האוקראינית בישראל הטרגדיה הזו נשמעת במיוחד קשה. מיכאל הגיע מאוקראינה לאחר תחילת המלחמה במזרח המדינה ונמצא בישראל בשנים שבהן גם אוקראינה עצמה התמודדה עם תוקפנות רוסית חדשה, עוד יותר רחבת היקף.

הביוגרפיה שלו מחברת בין שתי מציאויות מלחמתיות – האוקראינית והישראלית. במלחמה אחת הוא היה ילד ופליט. באחרת הפך לחייל.

גורלות כאלה קשה להכניס לסיסמאות פוליטיות. הם מזכירים שמאחורי המילים “עולה”, “חייל”, “נהרג” תמיד עומד אדם ספציפי. במקרה של מיכאל – בחור בן 21 מאשקלון, בן יחיד לאמו, שיכול היה לבחור דרך בטוחה יותר, אבל בחר בשירות.

זיכרון שצריך להיות כנה

מותו של מיכאל טיוקין הוא מכה למשפחתו, ליחידתו ולעיר שבה חי. אבל זו גם מכה לאדישות שבה לפעמים מדברים על אנשים שהגיעו לישראל ממדינות אחרות.

הוא לא היה אורח זמני.

הוא לא היה אדם “רק עם דרכון”.

הוא היה חייל צה”ל שנהרג בביצוע משימה קרבית בדרום לבנון.

זיכרון מיכאל טיוקין יהיה ברוך.

תנחומים כנים לאמו, שנשארה לבד עם הכאב שלא ניתן להביע במילים.