ישראל החזירה את המעמד לאלכסנדרה מאוקראינה: משרד הפנים נסוג לאחר מאבק של שנים רבות

נערה מאוקראינה קיבלה שוב מעמד תושב בישראל

לאחר מספר שנים של מאבק בבירוקרטיה הישראלית, אלכסנדרה קיסליובה מאוקראינה קיבלה מחדש מעמד תושב זמני בישראל ותעודת זהות ישראלית.

ההחלטה התקבלה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים הישראלי — רשות האוכלוסין. על כך דיווח העיתון Ynet ב-10 ביוני 2026.

הסיפור של אלכסנדרה הפך לידוע לציבור הרחב כבר לפני שנתיים. אז התברר כי הנערה, שכבר קיבלה מעמד ישראלי יחד עם האפוטרופוסים שלה, עלולה לאבד את הזכות לחיות בישראל ולהיות תחת איום של גירוש.

הסיבה נשמעה יבשה מבחינה בירוקרטית, אך עבור אלכסנדרה עצמה היא הייתה שנים של פחד וחוסר ודאות.

האפוטרופוסים שלה עלו לפי חוק השבות וקיבלו מעמד חוקי בישראל. אלכסנדרה הגיעה יחד איתם כבת מאומצת. מאוחר יותר החליטו הרשויות כי מכיוון שהיא לא אומצה רשמית, המעמד שלה ניתן שלא כהלכה, ולכן — יש לבטלו.

כאשר החוק מתנגש עם חיי אדם

באופן פורמלי, המקרה נראה כמו ויכוח על מסמכים.

בפועל, מדובר היה באישה צעירה שכבר חיה בישראל, הייתה קשורה למדינה, בנתה כאן את חייה ואפילו עסקה בעבודת התנדבות בבסיס צה”ל. עבורה זה לא היה הליך משפטי מופשט, אלא שאלה של עתיד, ביטחון ושייכות.

סיפורים כאלה נתפסים במיוחד בכאב בישראל, שבה נושא העלייה, המעמד, משרד הפנים, תעודת הזהות והזכות לחיים במדינה נוגע לאלפי משפחות. במיוחד משפחות מאוקראינה, שבה לאחר התוקפנות הרוסית והמלחמה המלאה, שאלת המקלט, המעבר והמעמד החוקי הפכה לא תיאוריה, אלא מציאות אישית.

במקרה של אלכסנדרה היה חשוב להוכיח לא רק טעות משפטית, אלא גם שהמדינה לא יכולה למחוק באופן מכני את חיי האדם לאחר שכבר ניתן לו מעמד.

העורכי דין הוכיחו: המעמד בוטל שלא כדין

את האינטרסים של אלכסנדרה קיסליובה ייצג במשך מספר שנים משרד עורכי הדין “ורשה — ויצן”.

המקרה נוהל בבתי המשפט וברשויות המדינה. העורכי דין הגישו פניות לרשויות, השיגו בחינה מחדש של ההחלטה ובמקביל ניסו למשוך תשומת לב ציבורית לסיפור של הנערה.

זו לא הייתה ניצחון מהיר.

התהליך נמשך שנים, ואלכסנדרה עצמה חיה כל הזמן הזה במצב של חוסר ודאות. היא לא ידעה אם תוכל להישאר בישראל, אם תשמור על המסמכים, אם תהיה לה זכות לתכנן לימודים, עבודה וחיים נורמליים.

בסופו של דבר הצליחו העורכי דין להוכיח כי ביטול המעמד החוקי שלה היה שלא כדין. משרד הפנים בחן מחדש את ההחלטה והחזיר לאלכסנדרה מעמד תושב זמני, ויחד איתו — תעודת זהות ישראלית.

לקוראי נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency הסיפור הזה חשוב לא רק כמקרה פרטי. הוא מראה כיצד בישראל פועלת התנגשות של שלוש כוחות: החוק, הבירוקרטיה והלחץ הציבורי. לפעמים אדם צריך להוכיח במשך שנים את המובן מאליו — שגורלו לא צריך להיות תלוי בשורה קרה בהחלטה מנהלית.

מה אמרה אלכסנדרה לאחר החלטת משרד הפנים

אלכסנדרה קיסליובה לא הסתירה את רגשותיה לאחר החזרת המעמד.

היא אמרה שהיא מאוד נרגשת, כי מאחוריה נותרו שנים ארוכות של חוסר ודאות ופחד אמיתי לעתיד. לדבריה, היא לא הפסיקה לקוות שיום אחד תוכל לחיות ללא תחושת איום מתמדת וללא הצורך להיאבק על מה שכבר היה זכותה החוקית.

בנפרד הודתה אלכסנדרה לעורכי הדין תומר ורשה, אסף ויצן ועדי גרינפלד.

היא הדגישה שהם ליוו אותה לאורך כל הדרך, האמינו בצדקת המאבק ולא ויתרו באף שלב.

הנערה גם הודתה למערכת Ynet, שסיפרה את סיפורה ועזרה להביא את המקרה לשדה הציבורי. לדבריה, התמיכה הזו נתנה לה כוח להמשיך גם ברגעים הקשים ביותר.

עכשיו, היא אמרה, יש לה סוף סוף הזדמנות לפתוח דף חדש בחיים — עם תחושת ביטחון, שייכות והכרת תודה לכל מי שעזר לה להגיע ליום הזה.

מדוע המקרה של אלכסנדרה הפך לתקדים חשוב

עורכי הדין תומר ורשה, אסף ויצן ועדי גרינפלד כינו את החלטת משרד הפנים צודקת והומנית.

לדבריהם, היה לפניהם מקרה יוצא דופן: מעמד תושב שניתן כחוק, לאחר מכן בוטל, ואישה צעירה נאלצה להיאבק במשך שנים להחזרת המעמד, שהיה שייך לה מלכתחילה בזכות.

בהצהרתם נשמעה מחשבה חשובה: מקרים כאלה אי אפשר לבחון רק דרך נוסחה בירוקרטית צרה. הרשויות חייבות לראות לא רק את המסמכים, אלא גם את האדם, את הביוגרפיה שלו, את הנסיבות, את הקשרים עם המדינה ואת ההשלכות של כל החלטה.

זה במיוחד רלוונטי לישראל, שבה שאלות האזרחות, מעמד תושב זמני, מעמד קרובי משפחה של עולים, ילדים מנישואים קודמים, ילדים מאומצים ונסיבות משפחתיות לעיתים קרובות מורכבות יותר מאשר טופס סטנדרטי של משרד הפנים.

תפקיד הפרסום הציבורי

הסיפור של אלכסנדרה גם מראה עד כמה יכול להיות חשוב הפרסום העיתונאי.

כאשר המקרה נשאר אחד על אחד עם המערכת, האדם לעיתים קרובות מרגיש חסר אונים. אבל כאשר הסיפור הופך לציבורי, לרשויות המדינה יש סיבה נוספת לבחון מחדש את ההחלטה, במיוחד אם מדובר במצב הומניטרי ובאפשרות של אי צדק.

זה לא אומר שכל מקרה נפתר דרך התקשורת.

אבל במקרה של אלכסנדרה, הפרסום עזר להראות את היקף הבעיה. בפני החברה לא הייתה “טעות במעמד”, אלא אישה צעירה מאוקראינה שכבר הייתה חלק מהחיים הישראליים ופתאום עמדה בפני איום לאבד הכל בגלל החלטה מנהלית.

עבור רבים מהעולים ומשפחות מאוקראינה, הסיפור הזה נשמע מאוד מוכר. ישראל נשארת מדינת השיבה, אבל הדרך למסמכים כאן לפעמים הופכת למבחן ארוך של עצבים, כסף, זמן ואמונה בצדק.

מה המשמעות של ההחלטה הזו עבור משפחות אחרות

החזרת המעמד לאלכסנדרה קיסליובה לא אומרת פתרון אוטומטי לכל המקרים הדומים.

אבל היא מראה שניתן לערער על החלטות משרד הפנים. אם המעמד בוטל, אם האדם סבור שההחלטה לא חוקית, אם יש במקרה נסיבות הומניטריות, קשר משפחתי, סיפור חיים בישראל והוכחות לתום לב — המאבק יכול להניב תוצאה.

במיוחד חשוב לא לדחות את הסיוע המשפטי. במקרים כאלה יש חשיבות לזמנים, למסמכים, לניסוחים, להוכחות לקשרים משפחתיים עובדתיים ולפנייה נכונה לרשויות המדינה.

נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency מציינת: הסיפור של אלכסנדרה מאוקראינה הפך לא רק לחדשות על החזרת מעמד תושב. זה תזכורת לכך שמאחורי כל החלטת משרד הפנים עומד אדם, ומאחורי כל שורה בתיק — שנים של חיים, פחדים, תוכניות ותקווה.

שאלות נפוצות

מי היא אלכסנדרה קיסליובה?

אלכסנדרה קיסליובה היא נערה מאוקראינה שהגיעה לישראל יחד עם האפוטרופוסים שלה, שקיבלו מעמד לפי חוק השבות. מאוחר יותר בוטל המעמד שלה, מה שהוביל למאבק משפטי רב שנים.

מה בדיוק הוחזר לאלכסנדרה?

הוחזר לה מעמד תושב זמני בישראל ותעודת זהות ישראלית.

מדוע משרד הפנים הישראלי ביטל את המעמד שלה?

לפי הפרסום, אלכסנדרה הגיעה כבת מאומצת של האפוטרופוסים, אך לא אומצה רשמית. בשל כך החליטו הרשויות שהיא לא הייתה זכאית למעמד שקיבלה קודם לכן.

מי ייצג את אלכסנדרה?

את האינטרסים שלה ייצגו עורכי הדין תומר ורשה, אסף ויצן ועדי גרינפלד ממשרד עורכי הדין “ורשה — ויצן”.

מדוע הסיפור הזה חשוב לישראלים מאוקראינה?

כי הוא נוגע לעלייה, למעמד משפחתי, להחלטות משרד הפנים ולזכות האדם לחיים בישראל לאחר שכבר ניתנו לו מסמכים. עבור משפחות רבות מאוקראינה, שאלות כאלה נשארות מאוד רגישות ומעשיות.